"לפני שנה וחצי חברות חשבו כיצד לשרוד. היום הן יוצאות לרכוש"

‎‎בלקסטון רואה בישראל יעד אסטרטגי ליצירת עסקאות ■ איוון ברוקמן, מנהל בכיר בקרן, אומר ל"גלובס" כי "אנחנו בונים את הקשרים שלנו בארץ, אבל זה לא תהליך של בן-לילה"‏

‎‎שנה אחרי שהצהיר כי קרן בלקסטון מקווה להוביל את בנקאות ההשקעות למיזוגים ורכישות בהיי-טק הישראלי, איוון ברוקמן, מנהל בכיר בקבוצת הייעוץ לתחום המיזוגים והרכישות של ענקית הקרנות, חוזר לישראל.

למרות ההצהרה הבומבסטית, נדמה שבשנה החולפת ברוקמן היה עסוק בעיקר בהכרת השוק המקומי וביצירת הקשרים שיסייעו לו לממש את הבטחתו בשנים הקרובות.

בינתיים, הוא ממשיך להוביל את בלקסטון בעסקאות מיזוגים ורכישות בתחום הטכנולוגי בעולם. ברוקמן השתתף היום בכנס הג'רני של ארנסט אנד יאנג ו"גלובס", ונפגש לפגישה אישית עם מנהלי קרנות הון סיכון.

בלקסטון היא קרן הפרייבט אקווטי הגדולה בעולם, ומנהלת כיום מעל 100 מיליארד דולר בנכסים, והתמסדה דווקא כחברת ייעוץ בתחום המיזוגים והרכישות.

‏"פעילות המיזוגים והרכישות צברה תאוצה בזמן האחרון", אומר ברוקמן בראיון ל"גלובס". "בחרנו להתמקד בייעוץ לעסקאות בתחום התוכנה לארגונים, וכן בתחום האינטרנט והמדיה. בחודשיים האחרונים, למשל, היינו מעורבים בשתי רכישות - אחת מהן קשורה לאמזון. יש עוד עסקאות שאנחנו מקווים לסגור עד סוף השנה".

* ‎‎מה באשר לשוק הישראלי?

‎‎‏"אנחנו בונים את הקשרים שלנו בישראל. במהלך השנה האחרונה ניסינו לייצר דיאלוג עם הגורמים המקומיים, שיאפשר לנו להפוך קשרים לעסקאות בעתיד. זה לא תהליך שמתרחש בן-לילה. הייתי בישראל פעמיים בשנה האחרונה כדי לתחזק את הקשרים הללו. זו אחת הדרכים להיות נגישים לייעוץ לחברות בתחומים הללו".

‎‎* אתה מרגיש שהנוכחות שלכם בישראל מספיק גדולה? יש כוונות לפתוח סניף בהמשך?

‎‎‏"לא, אין תוכנית כרגע לפתוח משרדים בישראל, אבל יש הרבה חברות מעניינות שעמן דיברנו והרבה קרנות הון סיכון שהופכות את השוק למעניין ביותר בתחום המיזוגים והרכישות".

* ‎‎אילו הזדמנויות אתה מוצא בישראל?

‎‎‏"יש לא מעט כאלה. ישראל היא כר לחדשנות ולא מעט חברות בעולם מחפשות היום לרכוש את החדשנות הזו. יש גם חברות רבות שרוכשות ולא נרכשות, כמו אמדוקס, נייס וצ'ק פוינט. חברות ישראליות נחשבות לכאלה שיש להן הרבה ערך כחברות טכנולוגיה, ויש יותר מחברה אחת עם שורשים ישראליים שעשויה להימכר בקרוב. אני יכול להזכיר בהקשר הזה את קומברס טכנולוג'י, כמובן".

* ‎‎אילו חברות אתם מחפשים בישראל, בוגרות או סטארט-אפים?

‎‎‏"מכל הסוגים. קשה לרכוש חברות עם רעיון וללא מוצר שכן לא ניתן לדעת אם למוצר שלהן יהיה ביקוש. החברות הבוגרות מושכות את ענקיות הטכנולוגיה, בגלל שהן נתקלות אחת בשנייה בשוק או מכך שלקוחות מדברים על המוצרים שלהם".

טרם הצטרפותו של ברוקמן לבלקסטון לפני כשנתיים, הוא כיהן כראש מחלקת הבנקאות להשקעות של סיטיגרופ בצידה המערבי של ארה"ב. על החברות להן ייעץ נמנות ענקיות הענף הטכנולוגי, בהן מיקרוסופט, ‏IBM, HP‏ ואורקל.

‎‎‏"יש יותר יציבות מלפני שנה"

ברוקמן מציין כי המוניטין שיצא להיי-טק הישראלי הוא מוצדק לחלוטין. "ישראל תמשיך להיות מקום מעניין. לחברות הגלובליות יש משרדים בישראל כי הן רוצות להיות קרובות לכישרונות הישראליים".

* ‎‎יש ביקורת רבה על חברות שמתעקשות לחפש את האקזיט במקום להתפתח לחברות ענק. מה דעתך בנושא?

"היכולת להגיע ממכירות אפסיות ל-10 מיליון דולר שונה מהמעבר מ-10 מיליון דולר ל-75 מיליון דולר. אני מבין את החשיבה של צוותי ניהול שמרוצים מהמוצר שלהם אבל מעריכים שאין להם את היכולת לקחת אותו לשלב הבא. אני כן יכול להגיד שיש בישראל את התשתית לפתח יותר חברות".

לדברי ברוקמן, יש היום יותר יציבות מאשר לפני שנה. "לפני שנה-שנה וחצי לא ידענו אם העולם המוכר לנו ימשיך להתקיים. באווירה הזו, מיזוגים ורכישות היו הדבר האחרון שחברות חשבו עליו. הן חשבו כיצד לשרוד. עכשיו, כשהעולם התייצב, יש חברות שיושבות על מאגרי מזומנים גדולים ושהחליטו לנצל אותם כדי להשיג יתרון תחרותי. אנחנו רואים עלייה בפעילות, בעיקר בטכנולוגיה ברחבי העולם. זה הצעד המתבקש הבא אחרי המשבר".