ארנונה לסיעודיים: שווה להזדקן בנתניה

ההבדלים בין פתח תקוה לחיפה מהווים את תמצית הסיפור לעניין אופן סיווג בתי אבות סיעודיים: האם יש לחייבם כבית אבות כמגורים, כבית עסק או כמרפאה פרטית?

ברשויות מקומיות ספורות ביותר הסיווג בצו המיסים של בית אבות סיעודי כולל במפורש בית אבות סיעודי. בחיפה קיים סיווג כאמור, והתעריף הוא 7 שקלים למ"ר ברוטו לחודש, בחישוב מנורמל. אולם במרבית הרשויות לא קיימת הגדרה כזו - כיצד הן נוהגות?

בשנים האחרונות התפתחה מגמה מובהקת ברשויות מקומיות מסוימות אשר שייכו את בתי האבות הסיעודיים לתעריף של מרפאות פרטיות, בטענה שזה השימוש הקרוב ביותר המתאים לפעילות המקום (שני הגופים הללו עובדים עם רישיון של משרד הבריאות).

פתח תקוה אימצה פרשנות זו והתעריף החודשי הוא 25 שקל לחודש למ"ר ברוטו מנורמל. תל אביב הולכת בדרך זו, אולם התעריף בה הוא רק 11 שקל לחודש למ"ר ברוטו מנורמל.

רעננה גובה ארנונה מבתי אבות סיעודיים כפי שהיא גובה מכל עסק מסחרי רגיל, שכן לשיטתה בהיעדר סיווג מתאים, פעילות בית אבות סיעודי קרובה יותר לעסק מאשר לבית אבות. התעריף לפיכך החודשי הוא 23 שקל לחודש למ"ר ברוטו מנורמל.

פס"ד שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בת"א בעניין בית אבות מונטיפיורי שינה מגמה זו ותיקן מעט את העיוות שנוצר בכך שקבע כי בתי אבות סיעודיים דינם כבית אבות הלכה למעשה. ירושלים ונתניה אכן מחייבות בתי אבות סיעודיים בתעריף הנמוך של בתי אבות רגילים - 6-7 שקלים לחודש למ"ר ברוטו מנורמל.

ככלל ניתן לומר, שהתעריף של בתי אבות סיעודיים כפול מתעריף בתי אבות רגילים, ברשויות בהן קיימת אבחנה שכזו. עלות זו מושתת בסופו של דבר על הדייר בבית האבות או על משפחתו, ומייקרת את השהות במקומות אלו באופן ניכר.

הכותב הוא מנכ"ל חברת ערך - מיסוי עירוני וניהול נדל"ן