זה שבא וזה שהולך

כדורגל: ריאל מדריד בברצלונה, מכבי תל-אביב בנתניה, ב' מ-20:30, ערוץ 1 וערוץ הספורט

קצת קשה לי, אני מודה, אבל אשתדל להשאיר את הכדורגל לעמודי הספורט ולהתרכז בטלוויזיה בלבד. לו היה הכדורגל הישראלי משודר בערוץ אחר, סביר להניח שאותו זכיין היה מצמיד אקדח (מטאפורי כמובן) לראשה של ההתאחדות לכדורגל בדרישה לשנות את מועד המשחק המרכזי, זה שיפגיש הערב את מכבי נתניה עם מכבי תל-אביב, ובלבד שימנע ממנו הביזיון שבהיעדר צופים למחצית השנייה של המשחק.

בערוץ 1 לא מקבלים משכורות לפי רייטינג, ולכן העניין הזה שולי. מבחינת היכולת לייצר דרמה טלוויזיונית (והרי, מהם מישדרי ספורט, בעיני חובביו, אם לא דרמה סוחפת?) יש לערוץ הראשון את כל המרכיבים הנכונים: שריקות הבוז של אוהדי מכבי תל-אביב לאבי נמני, שלו סגדו בשנים האחרונות, נשמעות עדיין באוזניו של כל חובב כדורגל ישראלי, גם אם אינו נמנה עם אוהדי הקבוצה. קח את המרכיב הזה, עם קצת ראובן עטר - כוכב גדול לפחות כמו נמני, מאמן מכבי נתניה בהווה, ואם לא יקרה משהו בלתי צפוי - מאמן מכבי חיפה בעונה הבאה, וקיבלתם סיר חמין מהביל של כדורגל ישראלי.

הבעיה של ערוץ 1 היא שאולי יש לו את המרכיבים הנכונים, אבל אין לו את הזמן הדרוש לבישול איטי של הצ'ולנעט הזה, כי בהפסקת המשחק בנתניה, יעברו כל הצופים, כאיש אחד לשידור המשחק בין ברצלונה לריאל מדריד, ה"קלאסיקו" כפי שהוא מכונה בעולם, או ה"סופר-קלאסיקו" כפי שקוראים לו רק בישראל, כי הרי סתם קלאסיקה לא מספיק טובה בשבילנו. מי שאינו קרוב משפחה בדרגה ראשונה של השחקנים יצפה במפגש המרתק הזה, ובינינו, לו היו שואלים את שחקני מכבי תל-אביב ונתניה בעצמם, אין ספק כי הם היו מבקשים שיציבו להם טלוויזיות קטנות בשולי המגרש, כדי שיוכלו להתעניין במשדר שהוא מרתק בהרבה מהמשחק בו הם נאלצים להשתתף. מי שבכל זאת ישרוד עם בוני גינזבורג ודני נוימן (משימה לא קלה גם בהיעדר תחרות ישירה) ראוי לקבל פרס מיוחד מידי יו"ר ההתאחדות לכדורגל ויו"ר רשות השידור.