גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"לית קבוצת המגזינים מוטו תקשורת: "אני מתכננת שורת רכישות"

כשקבוצת SBC נקלעה לקשיים, רחל בן-צבי זיו הצליחה לשכנע את אילן ציוני לקנות את החברה ולמנותה למנכ"לית ■ עכשיו היא מתכננת להגיע תוך 5 שנים למכירות של 200 מיליון שקל בשנה

רחל בן-צבי זיו יוצאת לקניות. היא נוטה לספר על עצמה ששופינג זה אחד הדברים האהובים עליה, ועל כן זה בדיוק מה שמנכ"לית קבוצת המגזינים "מוטו תקשורת" עומדת לעשות בעתיד הקרוב. ב-3 השנים הקרובות מתכננת בן-צבי זיו שורה של רכישות של מוצרי מדיה וניו-מדיה, כשבסופם היעד המוצהר שלה הוא לעמוד על מחזור של 200 מיליון שקל בשנה, מספר בו היא נוקטת מבלי לגמגם.

רק לפני שנה וחצי, קבוצת המגזינים, המורכבת כיום מ-14 מגזינים, היתה קרובה להיעלם. אז היא נקראה SBC, ומסיבות שונות החברה, שהחזיקה במוצרים כמו "פורבס", "קוסמופוליטן", ו"הורים וילדים", נכנסה להקפאת הליכים.

במשך חודשים נערך חיפוש אחר משקיע, תחת אחריותו של נאמן. בן-צבי, 35, ניהלה בימי SBC את מחלקת ההורות, שכללה 4 מגזינים ופרויקטים משתנים בתחום. "קיבלתי החלטה למנף את המשבר", היא מספרת בראיון ל"גלובס".

"הגענו (יחד עם מי שהיום סמנכ"לית החברה, שירי אבוקסיס - ל"א) לאילן ציוני, והראנו לו את הנתונים. תחום ההורות היה בעצם התחום הכי רווחי ב-SBC, ואם היתה סיבה בגינה אנשים רצו לרכוש את SBC - זה היה בגלל המחלקה הזו. עד אז לא הכרתי את אילן. באנו, הצגנו את עצמנו. עשיתי סוג של פרזנטציה קטנה, ובערב הוא התקשר אליי וקיבל החלטה שהוא רוצה לרכוש את החברה", היא מספרת.

כשציוני שאל מי יהיה המנכ"ל של הקבוצה המתחדשת, לבן-צבי היתה תשובה ברורה. "אמרתי שאני", היא מחייכת, "הוא אמר, 'אבל את לא יודעת'. אמרתי לו שאף אחד לא נולד מנכ"ל, ואני מאמינה שעם קצת הכשרה ולמידה עצמית, אני בטוחה שאהיה מסוגלת להגיע לזה. אילן קיבל החלטה לתת לי את הצ'אנס הזה, וזה משהו שאודה לו עליו תמיד, לא משנה איפה אשב".

ציוני רכש את החברה, ובן-צבי הצטרפה למשא-ומתן עם הנאמן שהופקד על החברה בתקופת הליכי ההקפאה. "ידענו על מה ללחוץ ומה לא ומה לעשות", היא משחזרת.

ציוני רכש את החברה ואת כל חובותיה למנויים ולנושים, שנאמדו בכ-10 מיליון שקל. על החברה עצמה הוא שילם כ-3.35 מיליון שקל. עכשיו, שנה וחצי אחרי, לדברי בן-צבי זיו, החברה ממשיכה לשלם את כל חובותיה, אך היא חברה מרוויחה.

"ניקינו בשנה וחצי את הגירעון, ואנחנו נמצאים במצב של רווחיות שעולה וגדלה בכל חודש", היא אומרת. "אנחנו נמצאים במצב שבערך 20% מההכנסות הם הרווח שלנו. אני מקווה מאוד שב-5 השנים הקרובות אני אגיע בערך למחזור של 200 מיליון שקל בשנה - פרינט וניו-מדיה יחד".

מודל מסחרי הפוך

בניית החברה מחדש החלה עם יצירת שלד ארגוני אחר. כיום לחברה 14 מגזינים, 3 אתרי אינטרנט ו-170 עובדים, שמאכלסים בעיקר את המחלקות המסחריות.

"2/3 מההכנסות שלנו הן ממנויים ולא מהריטייל. אצלנו המודל הוא הפוך. בתחום התוכן, לבד מהעורכים, יש כ-250 עובדי פרילנס שעובדים איתנו", אומרת בן-צבי זיו.

לחברה יש גם מחלקת כנסים, המרחיבה את פעילות המגזינים אל מחוץ לעולם הפרינט.

אבל ההתחלה לא היתה פשוטה. "הכרתי חלק מאוד נישתי ב-SBC", מספרת בן-צבי זיו. "היתה אנדרלמוסיה. אף אחד לא יודע מה קורה ומי אני בכלל. פתאום אתה אמור לנהל את החברה. ההחלטה המיידית היתה להמשיך לקרוא לזה SBC. ואז שאלתי, למה בעצם? אין לשם שום מוניטין. פה קיבלתי החלטה למגר את השם הזה לחלוטין ולקרוא לחברה 'מוטו תקשורת'".

החלפת השם לוותה, לדבריה, ב"משבר זהות" מול הספקים, השוק ובעיקר מול העובדים. בן-צבי נדרשה גם לקבל החלטות באשר לזיכיונות הבינלאומיים שהחזיקה החברה, והחליטה לוותר על נכסים כמו "פורבס" ("דידה בצורה היסטרית") ו"קוסמופוליטן" ("חובות שלא הייתי מוכנה לעמוד בהם").

"בהתחלה אתה צריך להחליט במה להתמקד וגם להגיד לא על דברים מסוימים. אז צמצמנו מותגים ונשארנו עם החזקים", היא אומרת.

- איך אפשר לנהל רשת מגזינים, שלמעשה רובם לא מוכרים לציבור?

"יש לנו כמה שמות מאוד חזקים, אבל גם ידועים פחות. נישה זה יתרון וחיסרון. כשאתה מצוי בנישה, אתה מכיר אותה מאוד טוב וגם מבין במהרה אילו מגזינים חזקים בתחום. אני מרגישה שאנחנו סוג של אטומים בודדים שיוצרים מולקולה אחת שנקראת 'מוטו תקשורת'. את מוטו תקשורת כמעט אף אחד לא מכיר. גם את ערוץ התקשורת שלנו דרך האינטרנט, שזה IFEEL, למרות שיש בו מעל מיליון גולשים ו-700 אלף יוניקים, רוב האנשים לא יודעים לזהות, אבל מקבלים ניוזלטרים. זו הבעיה בנושא של ריבוי מותגים".

- בעצם לכל אחד מהמגזינים שלך יש מקסימום שאת יכולה להגיע אליו.

"נכון. בגלל זה אתה אוסף את הנישות, ואני מאוד הטרוגנית. יש לי 100 אלף מנויים היום. יש תקרת זכוכית, אבל גם אם היא נגמרת בפרינט - היא ממשיכה באינטרנט, זה מה שיפה. כל המגזינים שלנו אוטוטו יהיו בסלולר. החזון שלי זה בסוף לעשות מגזין 'טיילור מייד', מה שתקבל זה יהיה המגזין שלך".

- מה המודל השיווקי אם כך?

"אנחנו לא במאס מרקט, בניגוד למגזינים של 'ידיעות אחרונות' או 'מעריב'. שם זו מאסה שמגיעה להמון, והיא מאוד הטרוגנית אבל עובדת יחסית שטוח ורחב, בעוד אני עובדת מאוד צר אך ממוקד.

"בסופו של דבר, גם העיתונות היום נמצאת בסוג של משבר זהות. אנחנו מנסים להמציא עכשיו את הגלגל, למרות שבדרך-כלל אתה משתדל לא לעשות את זה. מדיית הפרינט היא בסוג של סטגנציה, ופתאום עכשיו יש המון טכנולוגיה שמעלה שאלה על דרך. בגלל שאנחנו יחסית קבוצה קטנה בשוק, אנחנו יכולים להתקדם יותר מאחרים. אנחנו בדיוק בזמן בו מתקבלות החלטות ל-3 השנים הקרובות. האנליסטים גם הם לא יודעים לאיפה כדאי ללכת. כולם מדברים על הרשתות החברתיות והסלולר, ואף אחד לא באמת יודע מה זה אומר".

- דעיכת הפרינט מטרידה אותך?

"לחלוטין לא. יש אנשים שקוראים. אנחנו חייבים לחשוב קדימה, אבל כרגע האנשים עדיין קוראים. אחרי יום שלם מול המחשב הם רוצים להתפנק עם איזה מגזין. רוב הקהל שלי נע סביב גיל ה-35-40, לפעמים גם 50. קהל מבוסס מאוד עם הרבה מאוד כסף, הרבה זמן פנוי, שעדיין קורא".

- באיזו מגמה מצוי שוק המגזינים בישראל?

"שוק המגזינים הישראלי מגלגל משהו בסביבות חצי מיליארד שקל. 6% מנתח הפרסום הכללי. בארה"ב זה פי 5. התחושה היא שכל העולם הולך על הלייף סטייל. פחות ופחות ניוז. יותר רצון של אנשים להדוניזם הזה של 'אני במרכז' ו'מה שחשוב לי'".

- לא חשבת לעסוק בדברים יותר משמעותיים לחברה הישראלית, ללכת על מגזין חדשותי או כלכלי למשל?

"אני לא חזקה בזה, ולעולם לא אכנס למגרש שאני לא טובה בו. אין ספק שאני הולכת לעבות ולהגדיל ורוצה לחלוטין לרכוש עוד אתרים ועוד מגזינים - אבל דברים שמתאימים לי".

דרוש מנהל חלומות

כעת מחפשת בן-צבי אחר תפקיד חדש לקבוצה בראשה היא עומדת - "מנהל חלומות", שיעזור לעובדים להגשים את עצמם בחברה. "המטרה של המשרה היא לגרום לעובד לממש את החלומות שלו לטווח הקצר ולטווח הארוך. פשוט לשבת אתו ולשאול מה החלום שלו ומה הוא רוצה - לרכוש בית? לנסוע לחו"ל? ולעזור לו להגיע לשם. אנחנו, דרך החברה, נעזור לו להגיע לחלומות. השפה שאני מדברת היא אמנם אקסלית, כי אין לי ברירה. עם זאת, זה לא קשור לעובדה שאתה יודע שאת העובד אתה צריך לשים במרכז", היא אומרת.

כאמור, לרשת יש 100 אלף מנויים, ורכישה בודדת של כל ירחון עולה סכום חריג של כ-40 שקל. "המגזינים שלי יחסית לא זולים גם מבחינת מנויים", אומרת בן-צבי, "אבל בסופו של דבר מתברר כי ביחס לשנה שעברה רואים גידול כל הזמן של בסביבות ה-30% בכל חודש".

- אז מי התחרות שלך?

"האמת היא שאני לא מרגישה בתחרות עם אף אחד. מבחינתי, המדיות הקיימות וכל הדברים שקיימים שם בחוץ - אני מוכנה לחבור לכולם, לשתף פעולה עם כולם".

- את אומרת שאת יוצאת למסע רכישות. למה לא לפתח בעצמך?

"אני חושבת שלרכוש זה חוסך לך עלויות וזמן. כשאתה קונה מותג הוא כבר מותג, וזה כבר 50% מהעבודה".

- מה את חושבת על המגזינים האחרים שיש היום בשוק, "מנטה" או "GO" למשל?

"הם עושים עבודה טובה ומשרתים את הקהל שלהם. מה שיפה היום בכל המגזינים, כולל 'לאישה' (בן-צבי עבדה בעיתון - ל"א), שהם כל הזמן את משנים את עצמם ומתאימים את עצמם לקהל, והם הופכים להיות סוג של אינטרנט באופן הזה. הם מבינים שאם לא תהיה הדינמיקה הזו של לרוץ ולחזר אחרי קהל הקוראים שלהם - הם פשוט לא יהיו שם".

- מה באשר לתוכן שיווקי?

"לחלוטין אין. אני מאוד נזהרת מזה, ואני יודעת שזה לא פשוט בעולם של היום".

- זה נכון במיוחד בעולם הלייף סטייל.

"נכון. אפשר להגיד שיש מגזינים שלמים שמבוססים על הסיפור הזה, אבל אני לא שם. יש לי מספיק גב כלכלי לא להגיע למקומות האלה, הם לא טובים - לא פה, לא באינטרנט ולא בשום מקום אחר".

- אתם עדיין חיים על הלוואות מהבנקים ומימונים?

"ברור שכן. אנחנו עדיין מחזירים חובות, אבל זה לא מצב שהבעלים צריך להביא כסף מהבית. אנחנו לא במקום הזה".

- מה קרה עם המנויים בזמן המשבר?

"המנויים הרגישו 'למה שנמשיך לעשות מנוי אחרי שהחברה קרסה?'. אבל הם נשארו, וזה אתגר אמיתי להמשיך ולהביא אותם".

עוד כתבות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה מזנקות, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שמזנקות בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מתיחות שיא: משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז

הטליבאן הצהירו: איראן תותקף? אנחנו נעזור לה ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● שר החוץ של איראן נחת בז'נבה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● נתניהו: "טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת. אמרתי לו: האיראנים משקרים" ● עדכונים שוטפים

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

עסקת צים נחתמה והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם