לאן נעלם הפדרל ריזרב?

משקיעים בכול העולם מכריזים על חוסר אמון בכסף שמדפיסים בנקים במדינות גרעוניות

בסקירה מסוף יוני השנה ציינתי את חשיבות רמות התמיכה וההתנגדות. כהדגמה חיה לתמיכה חשובה הבאתי אז את גרף תשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים. בגרף המדובר ניתן היה גם להבחין בבירור בתבנית מאיימת של פסגה כפולה. שבירה מטה של רמת התמיכה באזור 3% היווה אישור לתבנית, וביסס סבירות גבוהה מאוד לכך שהתשואה תנוע ל-2% בערך.

ואכן כך קרה: התשואה נשקה בתחילת אוקטובר ל-2.3%. המשבר הראשון באירופה (יוון), ה-Flash Crash לאפריל, והחמרת חלק מנתוני המקרו-כלכלה האמריקאיים הביאו את המשקיעים להעדיף את האג"ח הממשלתי על פני הנכסים בעלי סיכון גבוה יותר, דהיינו המניות והסחורות.

בסוף אוגוסט כללי המשחק השתנו לחלוטין כאשר הגיעה הכרזת הפד על תוכנית ה-QE (הרחבה מוניטרית) החדשה שבה הבנק המרכזי האמריקאי הכריז על כוונתו לקנות אג"ח ארוך טווח מן המדינה, ומן השחקנים הגדולים בשוקי ההון בארה"ב (דרך מנגנון ה-POMO המפורסם).

כך, הסביר אז בן ברננקי במאמרו בוושינגטון פוסט, הכסף החדש יגיע למטרה המוצהרת שלו: העלאת שוק המניות, וזאת על מנת לייצר אפקט עושר אצל הצרכנים. בכך קיווה הפד לעורר ביקושים, שיביאו בסופו של דבר לצמצום בשיעור האבטלה.

לא צריך לומר כאן מה עשתה הכרזה זו לשוק המניות. אומר רק זאת בקשר לכך: במהלכו זה חידש בן ברננקי את מושג ה-PUT שהיה פעם מקושר לשמו של אלן גרינספן. שנים ראו בנגיד לשעבר מעין מגן מתמיד על השוק.

הדעה המקובלת הייתה שהוא יוכל כמעט לבדו להתנגד לכל קטסטרופה אשר יכולה לצוץ. ב-2000 וב-2007 היינו כולנו עדים, למגבלות הכוח של תאוריה זו.

עכשיו תורו של ממשיכו לשמש כמגן המשקיעים. יתר על כן, נוצרה תפיסה של Win-Win: אם הנתונים הכלכליים לא טובים, הפד יבוא ויעצים עוד יותר את תוכנית ההזרמה, ובכך יגרום לעליות. אם הנתונים דווקא ישתפרו, ויביאו לרווחיות גדולה של החברות, אז בוודאי שקיימת הצדקה לעלייה נוספת בערכן של המניות.

בינתיים שוק המניות אכן מאמין בכך, וממשיך את מהלכו העולה מתחילת ספטמבר. אבל מה קורה לאותם אג"חים שהפד אמור היה לקנות. האם תשואתם לא הייתה אמורה לרדת? לפניכם גרף שבועי מעודכן לתשואה הזו (אזכיר כאן שאג"ח עולה אומר תשואה יורדת ולהיפך):

משה שלום אגח10
 משה שלום אגח10

כמו שמראה הגרף, בחודש ספטמבר התשואות אכן הגיבו כמצופה וירדו לרמה הנמוכה שלהן מאז ועד היום (2.33%). אבל, מאז, דווקא נרשמת עלייה מתמדת בהן. עלייה זו, דהיינו ירידה של האג"ח עצמו, מתמיהה מאוד, ומעוררת את השאלה איפה הפד, ולמה קניותיו המוצהרות אינן משפיעות כמצופה.

לפני שאנסה לענות על כך, אציין כמה אלמנטים טכניים מעניינים בגרף המוצג:

  1. תנועה המחיר של התשואות מאוד אלימה, ומוצגת היטב בעלייה המהירה מאוד של המתנדים (1 סגול). מתנד ה-STOC, הנע בדרך כלל מהר יותר מה-RSI, הגיע כבר לאזור הקניות יתר, כאשר מתנד RSI עדיין לא ביצע זאת. אזכיר שהיציאה ממצב זה היא המעניינת, ולא הכניסה אליו, אבל אופי ההגעה לקניות יתר מורה על פסיכולוגיית ההשקעה המשפיעה על נכס.
  2. במהלך העולה התשואה, מצאה תמיכה בממוצע הנע 20 לאחר חצייתו (הממוצע בכחול). זה מרמז על היותו אלמנט חשוב בעיני הסוחרים. סביר להניח שהוא יהווה תמיכה חזקה לכל תיקון בלתי נמנע בעתיד.
  3. בסיס תבנית הפסגה הכפולה היוותה התנגדות קצרה בלבד למגמה העולה, וכעת תשמש גם היא רמת תמיכה חשובה לתיקון אפשרי (3 סגול).
  4. בשבוע האחרון נרשמה עמודה בשיעור 0.5% (2 סגול). זה שינוי אדיר מימדים במיוחד משום שמדובר בתשואה של נכס כה סולידי וכה נפוץ בשוקי ההון העולמיים. המשמעות של כך - בהמשך.
  5. המכשולים הבאים בדרך מעלה הם רמות הפיבונצ'י 61.8% ו-78.6%, הנחשבות קיצונית ביותר אם רוצים לראות בתנועה זו תיקון בלבד. רמות ההתנגדות העומדות בדרך התשואה נמצאות ב-3.33% , 3.55% ו-4.01%.


לסיכום הצד הטכני
אומר שהגרף מראה תנועה מאוד חזקה כלפי מעלה. העצירות והתיקונים נבלעים ברצון עז של מוכרים של האג"ח לממש אחזקות (או לבצע שורטים) ובכך להעלות את התשואה. העלייה הברורה מעל בסיס התבנית הדובית מחזקת מאוד את ההשערה שלפנינו יותר מאשר תיקון טכני, ושאולי אנו עדים ליצירת תחתית להרבה מאוד שנים קדימה. אם התשואה תצליח לעבור את השיא של 4%, השערה זו תהפוך לעובדה.

לדעתי שלושה גורמים מסבירים תופעה זו:

1) ראשית, אם בעיני המשקיעים מתקיים מצב ה-Win Win שהזכרתי מעלה, מדוע עליהם להסתפק בתשואה של כ-2% ל-10 שנים? מדוע לא להשקיע במניות? הרי קיים סיכוי בעיני הממשל שהכלכלה אכן תשתפר ותביא לרווחיות גבוהה.

מניות רבות נותנות כבר היום דיבידנד יותר גבוה מ-2% לשנה. משוואת הסיכוי-סיכון נוטה בבירור לטובתן . ה-PUT של ברננקי מייצר גם את התנועה הזו בקרב הציבור הרחב, אשר חשש עד כה לגוון את אחזקותיו, ולצאת מן הבונקר של האג"חים השונים.

2) שנית, הפד הכריז במפורש שרצונו גם בעלייה מסוימת של האינפלציה לכיוון 2% בשנה. אם ישיג את מטרתו זו, לאג"חים הלא צמודים עתיד לא כל כך וורוד. אז יש בהחלט סיבה למכור אותם כנגד נכסים הצמודים בצורה זו או אחרת לאינפלציה.

אציין כאן שלדעתי זהו אחד המשחקים המסוכנים יותר שהפד משחק בו. אם נזכור שהחיטה, הנפט, הכותנה ועוד אינסוף סחורות עלו בעשרות אחוזים השנה, קשה להאמין שבנק מרכזי עדיין מעוניין להעלות את רמת האינפלציה. על מה הם מסתכלים? על הנדל"ן שאיננו מהווה גורם יום יומי של צריכה?

3) שלישית, מדיניות הפד מביאה גופים גדולים מאוד, ואף מדינות, לחשוב פעמיים על ערכו של הדולר, ושל הנכסים הפיננסיים הנקובים בו. צמצום רכישות, ואף מכירת כמות מסוימת של אג"חים מצידם יכול בהחלט להיות גורם משפיע. אזכיר שהעלייה של השבועות האחרונות בתשואה באה ביחד עם ירידת ערכו של אירו, וביחד עם עלייתן של מתכות הזהב והכסף.

עובדה מעניינת זו מחזקת שוב את דעתי שהעולם ה"קובע והחכם" מעדיף יותר ויותר נכסים אמיתיים, ובמיוחד את המטבע ה"אמיתי" הטמון בזהב ובכסף. המשקיעים רואים ערך יורד מדי יום בניירות הצבעוניים שמאחוריהם עומדות רק הבטחות ממשלתיות של מדינות גירעוניות.

הפשרה של הנשיא אובמה עם הקונגרס, בדבר הארכת הטבות המס של בוש, והארכת דמי האבטלה, גם היא לא הוסיפה לאמון המשקיעים.

לסיכום:

אני סבור ששלושת הגורמים המוזכרים הם המייצרים את האנומליה שלה אנו עדים. למי שתוהים למה זה חשוב, כל עוד שוק המניות משגשג ויש תיקווה לעולם טוב יותר, אזכיר שתשואות האג"חים הארוכות מהוות (בכול העולם) את הבסיס למימון החברות ולאשראי הפרטי. משכנתאות, הרחבת מפעלים או קניית רכב פרטי יקרים יותר כאשר תשואות אלו עולות.

אנו עדים כנראה שוב לתופעת לוואי בלתי צפויה של מדיניות מונטארית אגרסיבית. יכולתו של הפד' לבצע משימה אחת (עליית שוק המניות) מצליחה על חשבון יצירת בעיה חדשה בתחום האג"ח. ומה לדעתכם חשוב יותר לכלכלה האמיתית?

  • משה שלום הוא מנתח שווקים פיננסיים וכותב באתר "הכול בגרפים" המספק שירותים למשקיעים וסוחרים בשיטת הניתוח הטכני.
  • כל המעוניין להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת תזכורות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכול לשלוח אימייל
  • ל- Moshe.Shalom@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא, או בגוף המייל, את המשפט "אני מעוניין להצטרף".
  • משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה.
  • הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.