שמחון ממשיך לקדם רפורמת הביצים, למרות דו"ח המבקר

במרכז הרפורמה הוצאת הלולים המשפחתיים מהמושבים ובנייה של 80 לולי ענק תעשייתיים בגליל, על חשבון שטחים פתוחים, במטרה לפנות שטח במושבים לטובת צימרים

ועדת הכלכלה של הכנסת תדון מחר (ב') ברפורמה בענף ייצור הביצים ובחבילת הטבות נוספות שמציע משרד החקלאות. מדובר בתוספות מכסה גדולות ליצרני ביצים מהצפון שיצטרפו לרפורמה.

במרכז הרפורמה הוצאת הלולים המשפחתיים מהמושבים ובנייה של 80 לולי ענק תעשייתיים בגליל, על חשבון שטחים פתוחים, במטרה לפנות שטח במושבים לטובת צימרים. מתנגדי הרפורמה, בראשות לאה יוגב ויוסי אדוני ממושבי הצפון טוענים, כי המשמעות היא חיסול המשק המשפחתי והעברת ייצור הביצים ל"אוליגרכים בחקלאות", משום שלמגדלים הקטנים לא תהיה יכולת תחרות, והם ימסרו את מכסותיהם לאוליגרכים בשכר חודשי המוערך ב-6,000-8,000 שקל.

בעקבות חשיפת "גלובס" על הרפורמה בביצים, שיזם שר החקלאות, שלום שמחון, ("חוקי הג'ונגל", G, 6.11.08) בתקציב של כמיליארד שקל, ערך מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס חקירה, וקבע כי שמחון פעל בניגוד עניינים, משום שהוא אישית ובני משפחתו עתידים ליהנות מהרפורמה, בעיקר כי בין 5 המושבים הראשונים לפיילוט של הרפורמה מצוי מושב אבן מנחם, בו חבר שמחון. שווי ההטבות לכל בעל מכסת ביצים שהצטרף לרפורמה מוערך בכחצי מיליון שקל.

שמחון הודיע ליו"ר ועדת הכלכלה כי משרדו תומך בהגדלת יחידות הייצור בענף הביצים, על-ידי היתרים לניוד מכסות ולהתארגנויות של שותפויות. בין השאר הודיע שמחון, כי הרפורמה נועדה גם "למנוע את הפיקציה, בה מגדלי ביצים אשר אינם מגדלים בפועל את מכסתם, ימשיכו להחזיק, מסיבות כאלה ואחרות, במכסה שניתנה להם, במסווה של גידול משותף".

התקנות המוצעות כוללות שלוש הטבות חדשות ומשמעותיות למצטרפים לרפורמה:

כל בעל מכסה בסיסית של כ-500 אלף ביצים בשנה, "אשר יגדל את להקתו באתר ייעודי (הכוונה ללולים התעשייתיים המשותפים - מ.ל) יקבל תוספת מכסה של 100,000 ביצים". מדובר בפוטנציאל לתוספת מכסות בגובה כ-20% בכמות של מאות מיליוני ביצים בשנה;

כל מגדל שיצטרף לרפורמה וישחרר קרקע לטובת הקמת לול תעשייתי, יקבל 25,000 שקל עבור כל דונם שיפונה לטובת לול תעשייתי;

תינתן תוספת מכסות ספציפית של 10 מיליון ביצים למגדלים חדשים בצפון, במושבים אביבים, זרעית, מרגליות ונטועה, ותוספת של 6 מיליון ביצים למגזר הערבי.

ההטבות החדשות נועדו בין השאר ליצור תמיכה של החקלאים ברפורמה, שיישומה מעוכב משתי סיבות: הנחיית בג"צ בעתירת "אנונימוס" לזכויות בעלי החיים, לפיה יש לקבוע תקנות ל"שטח מינימלי למטילה" לפני יישום הרפורמה, בין השאר לאור הצורך להתאמת התקנים לכללי ה-OECD; קשיים בקבלת החלטות במועצת הלול, על רקע עיכוב במינויים חדשים של הנהלת המועצה, כולל עיכוב במינוי של לאה יוגב שנבחרה כנציגת מגדלים.

שמחון, לאור דו"ח המבקר וההערה של היועמ"ש יהודה וינשטיין בעניין מעורבותו האישית ברפורמה, הדגיש במכתבו לח"כ שאמה, כי התקנות החדשות "גובשו ע"י הגורמים המקצועיים במשרד החקלאות".