אופטימיות זהירה ביחס לדולר

המגמה השלילית, אך ניתוח טכני מצביע על שינוי תוך התבוננות בשער 3.5 שקל לדולר

אפתח בשאלה: האם לדעתכם הבנק המרכזי האמריקני יפסיק את תוכנית ההרחבה המוניטארית שלו (QE2) ביוני, כמובטח?

אין עוררין על כך שהרחבה זו הייתה והינה המנוע העיקרי מאחורי העליות במניות ובסחורות מאז קיץ 2010. את תשובתכם לא אדע אבל בהמשך אפרט מדוע רוב הסיכויים שהתשובה היא: "כן" ו-"לא".

לאחרונה ניתן לשמוע דיבורים והצהרות מצד נגידים אזוריים, ואף מיו"ר הפד, בן ברננקי, עצמו, בדבר הסיום המתוכנן של התוכנית. מה שלא נאמר הוא שאין כבר צורך בתוכנית רשמית. עצם ההכנסות מהאג"ח הקיים בספרי הפד ייתנו כנראה את האמצעים להמשך לא רשמי של אותה הרחבה ממש, וזאת ללא הגדלה של מאזן הבנק המרכזי.

יש לזכור שמהות תוכנית ההרחבה היא קניית אג"ח מדינה בטווח בינוני-ארוך מן הממשל המנפיק אותם או ממוסדות פיננסיים שצריכים את הכסף כדי להמשיך להזרים ביקושים לשוקי המניות והסחורות. שתי מטרות אלו חשובות מכדי להשאיר אותן בידי השוק החופשי.

למעשה, ראינו דבר דומה כבר במסגרת ההרחבה המתבצעת עכשיו: למרות שההצהרות לגבי ה-QE2 מדברות על 600 מיליארד דולר, בפועל יבוצעו ככל הנראה קניות בכ-900 מיליארד דולר. 300 מיליארד הדולר הנוספים באים מההכנסות של הפד מנכסים שברשותו מהתקופה שלפני תחילת ה-QE2. מדובר בעיקר על אג"חים מגובי-משכנתאות, אשר הפד רכש במסגרת ה-QE1, שהסתכם ב-1.5 טריליון דולר.

כאשר התוכנית תסתיים ביוני, במאזן הפד יהיו מספיק אג"ח של המדינה ואג"ח מגובי-משכנתאות לייצר הכנסה הקרובה לכ-750 מיליארד דולר בשנה, זאת ללא הגדלת או הקטנה משמעותית של גודל הפוזיציה הכללית שלו.

למרות שבאופן מוצהר לא תהיה קיימת הרחבה רשמית של התוכנית ותוכחש כל "הדפסת כסף יש מאין", בפועל נראה את הפד ממשיך לבצע את המהלכים הדרושים כדי להגיע לשתי מטרות עיקריות שהזכרתי אך בצורה קצת שונה: מניעת חדלות פירעון של הממשל בעל גירעון של כ-1.6 טריליון דולר השנה והעלאת ערכם הנומינלי של הנכסים הפיננסיים המייצרים בעיניו "אפקט עושר" ומביא את הצרכנים לבזבז ולא לחסוך, (להרחבה בנושא ניתן לקרוא את מאמרו של James Rickards בנושא).

החיובי נגד השלילי

החלק הטכני יעסוק הפעם בדולר-שקל. לפניכם גרף שבועי של המטבע החשוב כל כך למשק שלנו:

משה שלום דולרשקל
 משה שלום דולרשקל

זוג המטבעות נמצא במגמה ירידה מאז השיא של אזור 4.3 שקלים לדולר באפריל 2009. ניתן לספור סדרת גלים יורדים (ABC בכחול) המרכיבים את שלושת חלקיה הבולטים של הירידה הזו עד עתה. ניתן גם לספור חמישה גלים עולים (1 עד 5 כחול) בעלייה שקדמה לשיא של 4.3 שקלים.

בחיבור שתי בספירות מגיעים למסקנה שהמגמה הארוכה מאוד היא דווקא מגמה עולה ולא יורדת. זאת, על פי תורת גלי אליוט שאומרת כי הסדרות בתנועה המגמית יהיו בעלי 5 גלים בכיוון המגמה והתיקונים בעלי 3 גלים, או קומבינציה של סדרות מתקנות.

למרות זאת התמונה הטכנית של הטווח המיידי פסימית ומציגה נתונים שליליים: המתנדים מתהפכים ממצב של קניות יתר וחוצים את גבול ה-50 (1 סגול); היסטוגרמת ה-MACD יורדת לכיוון ה-0 ומראה בכך חולשה יתרה (4 סגול); גל C ירד מעבר לתיקון השני שליש (מעבר ל-61.8% פיבונצ"י) (סרגל ירקרק).

מנגד, יש גם נתונים חיוביים: השיאים של ההיסטוגרמה ברמה זהה, למרות שהשפלים עולים (4 סגול); גל C אמנם ירד הרבה אבל לא הגיע לגבול התחתון של התעלה היורדת (3 סגול) אלא יצר תבנית של יתד יורדת בתנועת המחיר; הירידה האחרונה עדיין לא חצתה מטה את רמת התחתית של 3.5 שקלים (C) (2 סגול) ובכך נשמרת עדיין האופציה שלפנינו גל 2 של תחילת עלייה חדשה. כזכור, גל 2 לא יכול לחזור יותר מ-100% מגל 1.

אם נשקלל את כל הנאמר עד כה, התחושה לגבי זוג המטבעות היא אמנם שלילית אבל ניתוח טכני קצת יותר מעמיק מעמיד את התמונה באור חיובי ארוך טווח. אם הזוג לא יחצה מטה את רמת ה-3.5 שקלים, יתהפך בקרוב כיוון, ויתגבר על המכשולים שלפניו הכוללים את הממוצע הנע 20, הגבול העליון של התעלה היורדת ורמת ההתנגדות באזור 3.73 שקלים.

במידה ותישבר רמת ה-3.5 שקלים והדולר-שקל ינוע לכיוון הגבול התחתון של התעלה היורדת ולכיוון התחתית של 2009 ב-3.21 שקלים נמשיך להיות פסימיים לגבי הזוג. לכן, 3.5 שקלים תהיה הרמה הקריטית שעלינו לשים אליה לב.

משה שלום הינו אנליסט בכיר בחברת FXCM, ומרצה במכללת מגמות.

ניתן לפנות אליו ישירות לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.