"רוצה לראות שמתחברים לספרים ורק אז מגלים שהסופר ישראלי"

מיכל צ'סלה, שהקימה לפני כשנתיים את "צ'סלה ספרות" - סוכנות שיווק ספרי ילדים ישראלים לחו"ל, מנסה לשגרר את הצדדים היותר הומניים של ישראל לעולם דרך הספרים

מיליוני ילדים ברחבי העולם, נגמלו מחיתולים בעזרתו של הספר "סיר הסירים" של אלונה פרנקל. מיליוני ילדים וגם בני נוער, הגדירו את הרגשות שלהם באמצעות "ציפור הנפש" של צ'סלה סנונית. הספרים האלה, קלאסיקות בינלאומיות לאורך שנים, הם כרגע שני הנציגים הבולטים היחידים של ספרות הילדים הישראלית בעולם הגדול.

שוק הספרים הישראלי הוא קטן עד כדי זעיר. סופרי ילדים בדרך-כלל לא ממש מתכננים על פרנסה מן התחום. כמו הסופרים למבוגרים, גם הם יודעים שהשוק הישראלי מצומצם. ספרים רבי מכר בקנה מידה ישראלי מוכרים כמה עשרות אלפי עותקים בשנה, ותוך שנים ספורות נעלמים. רק להיטים בודדים מצליחים לאורך שנים רבות.

גם הספרים עצמם מרגישים קצת חנוקים, תקועים בשוק של 7 מיליון בני אדם בסך הכול. האין זה חבל שהעולם לא יכול ליהנות מכל הקלאסיקות האלה?

התחושות הללו הניעו את צ'סלה צ'סלה להקים את "צ'סלה ספרות", סוכנות הספרות הראשונה בישראל המתמקדת אך ורק בספרות ילדים. צ'סלה מייצגת היום כ-12 ספרי ילדים מובילים בישראל שנבחרו בקפידה רבה, ביניהם "הלו הלו אבא" של חנה הורן, "דוד אריה" של ינץ לוי ויניב שמעוני, "כנפיים" של מאיה חנוך והמאיירת עפרה עמית ועוד.

"הקמתי את הסוכנות כשגיליתי כי ישנם המון ספרי ילדים אהובים על הורים וילדים בישראל, שמעולם לא ניסו למכור אותם בחו"ל", אומרת צ'סלה. "ספר כמו 'הלו הלו אבא', שמכר כ-400 אלף עותקים בישראל, מעולם לא תורגם".

בזכות התובנה

באמתחתה של צ'סלה נמצאות היום כבר חמש עסקאות בולטות. אחת מהן היא מכירת הספר "נהפוכו", מאת המעצב עידו וגינסקי, להוצאת הענק האמריקנית Penguin (עסקה שהניב לסופר מקדמה שהיקפה דומה לסך כל ההכנסות של סופר מספר ילדים מצליח למדי בכל ימיו בשוק הישראלי).

את ספרן של מאיה חנוך ועפרה עמית "כנפיים" (שזיכה את עמית המאיירת בפרס מוזיאון ישראל לאיור ספרי ילדים השנה) מכרה צ'סלה לברזיל ויוון. צ'סלה גם ייצגה את הספר "עץ המיץ", שכתב יוסי מערבי ואייר שחר קובר, ועזרה לו למצוא מו"ל בארץ, הקיבוץ המאוחד. אותו ספר נמכר גם למו"ל בדרום קוריאה. בימים אילו עובדת צ'סלה על שיווק מספר ספרים חדשים כולל "אז איפה הייתי אני?" של דורית רביניאן ונטע הררי-נבון.

- האם יש מאפיין ייחודי של ספרות הילדים הישראלית?

"ספרות הילדים בישראל היא מאוד אוניברסלית - חיות, בלונים, פלסטרים - וזה דווקא בסדר גמור. מוצא חן בעיני לשווק משהו מישראל שמייצג דווקא את הנורמליות שלנו. הייתי רוצה לראות הורים וילדים שמתחברים לספרים שלנו מן המקום הכי עמוק והכי מזדהה שלהם, ורק אחר כך מגלים שהסופר הוא במקרה ישראלי. הייתה הוצאה אחת שבשיא מבצע עופרת יצוקה כתבו לי 'אתם הורגים ילדים ואת מנסה למכור לי עכשיו ספרי ילדים?', אבל זו תגובה נדירה מאוד".

- איך יודעים איזה ספר למכור?

"אינטואיציה של סוכן ספרים טוב מתפתחת לאורך שנים של ניסיון. אני כבר בעלת ניסיון מסוים, אבל עדיין מסתמכת על רשימות רבי המכר, המלצות מקצועיות מחברים כמו עפרה עמית המאיירת, ועל תגובות של הורים וילדים שאני פוגשת וכמובן על תגובות ההוצאות".

שפנת הניסיונות הראשונה שלה היא בתה, אמה, בת ה-4. בעבר עברו השתיים שבר קל כשהילדה הכריזה "לא לקרוא! אני לא אוהבת ספרים!" וכמעט שברה את הלב של אימה, אך בינתיים המשבר חלף והילדה גילתה מחדש את עולם הספר. "היא אוהבת למשל מאוד את הספר 'הכובע הגבוה של אלברט' של נעמה בנזימן. הספר הזה קיבל ביקורות מדהימות בארץ, וגם אני מאוד התרגשתי ממנו. לקחתי אותו ליריד ספרי הילדים בבולוניה, ושם הוא לא עורר עניין מיוחד, אבל אמה התאהבה בו לחלוטין, והחלטתי על סמך התגובה שלה, לתת לו עוד צ'אנס. השיטה הוכיחה את עצמה - בסיבוב הבא התגובות היו אחרות. מה לעשות? גם ג'יי קיי רולינג קיבלה המון פעמים לא".

לדבריה, גילתה עם הזמן כי הוצאות הספרים מתייחסות בממד לוגי מאוד לספרי הילדים. "על ספר אחד אמרו לי - 'זה לא הגיוני שהאמא תתנהג כך'. במקרה אחר שמו דגש על חוסר רציפות בסיפור. ספרי ילדים מכילים לעיתים קרובות אלמנט פנטסטי, אך כמו ספרות מבוגרים, הם חייבים להיות בעלי היגיון פנימי". גם עניין התקינות הפוליטית חשוב: "הוצאה אחת דחתה את 'הלו הלו אבא', כי הסיטואציה שבה הילד מדבר דווקא עם אבא שנמצא בעבודה, נראתה להם שמרנית. זה היה קצת חבל, כי הרי אבות כן הולכים לעבודה, וממילא אין בעצם מניעה להחליף את האבא באימא כשמתרגמים את הספר, בהסכמת המחבר".

במפתיע, הבחירות של הוצאות שונות ברחבי העולם, עשויות להיות דומות מאוד. צ'סלה מספרת כי הציגה שישה ספרים של הסופר פאול קור למספר הוצאות בחו"ל, וכולן כאחד, באופן בלתי תלוי, ביקשו להתעמק דווקא ב'כספיון הדג הקטן', שהוא גם הלהיט הגדול ביותר של קור בארץ. "אני עדיין לא יודעת להגיד בדיוק מדוע".

היא מוסיפה כי: "בכל מדינה יש כמה ספרים שהפכו לקלאסיקות ושרדו ככאלה כי ההורים אוהבים אותם ורוצים לקרוא אותם לילדים שלהם. אצלנו למשל זה 'איה פלוטו', שהוא אחד הספרים האהובים אך לא כל-כך קל למכור אותו בחו"ל. הייחוד שלו הוא בעיקר בשפה של לאה גולדברג, שלא פשוט לתרגם. מבחינת האיורים והסיפור, הוא כנראה לא מספיק מיוחד, אפילו שבשבילנו הוא ה'איה פלוטו' שלנו".

- מהו ספר ילדים טוב בעינייך?

"יש תפיסה כאילו כל אחד יכול לכתוב ספר ילדים טוב, אך זה רחוק מאוד מן האמת. בעיני, מה שעושה ספר ילדים טוב, הוא איזושהי תובנה לתוך חייהם של הילדים. על זה מתלבש הרובד של אופן ההצגה של התובנה - באופן שאינו מחנך מידי. בנוסף ישנה השפה וכמובן גם האיורים".

מפרסום לספרות

צ'סלה היא ישראלית במקור, שבילתה את רוב ילדותה ושנותיה הצעירות בארה"ב, למדה ספרות באוניברסיטת קולומביה וחלמה על עבודה בהוצאה לאור. חלומה התגשם באופן חלקי כבר אחרי השנה הראשונה של הלימודים, כשהצטרפה למשרדה של הלקטורית ננסי קריקוריאן, שעסקה בליקוט ספרים לתרגום עבור הוצאות ספרים בכל העולם (קריקוריאן היא אשתו של המפיק והתסריטאי ג'יימס שיימוס, שכתב יחד עם אנג לי את התסריטים ל-'סופת הקרח' ו'נמר דרקון'). "הייתה לי הרגשה שזו משרת חלומות, שאפשרית רק בניו יורק. במידה מסוימת, זה נכון".

בגיל 23 עלתה לישראל, וכאן אכן היה קשה למצוא תפקיד דומה. "זו הייתה אחת ההקרבות", היא אומרת. במקביל ללימודי משפטים, עסקה בשיווק לחו"ל של סרטים ישראלים דוקומנטריים בחברת סרטי ארגו. אחרי תקופה בחברת היי-טק פנתה למשרת תקציבאית וסופרוויזר במשרד הפרסום באומן בר ריבנאי וכיום היא משמשת כרעיונאית ומהלת קונספט במשרד המיתוג קונספטיקה, ובמקביל משקיעה בפיתוח פעילות הסוכנות.

כשבחנה הקמה של סוכנות שיווק ספרי מבוגרים ישראלים לחו"ל, גילתה צ'סלה כי פועלת בתחום סוכנת מנוסה ומוערכת דבורה האריס, ושייתכן שאין בשוק מקום לעוד גורם המתעסק באותו תחום. באותו זמן נולדה בתה, וכך נחשפה לראשונה לספרות הילדים הישראלית, בעיניים של זרה, ועד מהרה התאהבה בתחום.

"חלק חשוב מן ההנאה שלי מן העבודה הוא המפגש עם הסופרים וגם עם המו"לים. לא התאכזבתי - אכן שוק הספרות הישראלי מאופיין באנשים מקסימים".