הפראים נלחמים על הבית

עובדי הרכבת לא בסדר, נכון. צריך לומר את זה מיד. לא משביתים מערך תחבורתי כמעט בלי התראה מוקדמת, באמצעות SMS שנשלח ב-23:20 בלילה.

אבל בואו נודה על האמת: לא חשוב איזו התראה היו מספקים העובדים, שביתה ברכבת תמיד תיתפס כחציה של קו אדום. כאלה אנחנו: מוכנים שרופאים ישביתו חדרי ניתוח, שעובדים סוציאליים יפסיקו את הטיפול בנזקקים, שהפרקליטים ישחררו פושעים, אבל רק אל תפגעו לנו בחופש התנועה.

הפרדוקס הוא שבניגוד לעובדים הסוציאליים ולרופאים, שנלחמים על תוספות שכר, עובדי הרכבת נלחמים על הבית שלהם.

סליחה על הקלישאה. המדינה מבקשת להפריט את כל מערך התחזוקה ברכבת, ובקנה תוכניות להפרטות נוספות. אם יש הצדקה לשימוש בכלי השביתה, זה במקרה הזה.

ולמרות זאת, עובדי הרכבת נתפסים כחבורה של בריונים. פראי אדם שעושים כל העולה על רוחם. מה הם עשו? הציתו חנויות וזרקו אבנים על שוטרים כמו שעושים עובדים באירופה שנלחמים אפילו על עניין פעוט כמו מחיר הלחם? לא, הם קיימו הפגנה, כנראה גדולה מזו שתיאמו עם המשטרה, מול ביתו של אורי יוגב, המיועד לתפקיד יו"ר דירקטוריון הרכבת.

ראשי הוועד נשלחו למעצר כמו אחרוני הפושעים, אז בוועד הורו על שביתה מיידית. לא מעשה חכם, אבל עובדי הרכבת הם כנראה לא מומחים לאסטרטגיה. בין כל הדברים הנוראים שאמרו עליהם מאז הבוקר, זה כנראה הפשע היחיד שלהם.

בואו נתעכב רגע על אורי יוגב. תוכנית התחקירים "360" של ערוץ 2 חשפה לאחרונה כי היו לו קשרים עסקיים עם מנכ"ל החברה הקנדית בומברדייה, שזכתה בסופו של דבר במכרז לאספקת קרונות לרכבת ישראל. בתחקיר נטען כי יוגב השתתף במפתיע בפגישת מו"מ עם יצרנית הקרונות, בדיון שעסק בין היתר בשינוי רטרואקטיבי של סעיף בתנאי המכרז, שקבע כי הקרונות שיסופקו יהיו בעלי תו תקן חדש.

ואכן, הסעיף בוטל בסופו של דבר. שמו של יוגב הופיע בפרוטוקול שערכה החברה הקנדית, אך הושמט מהפרוטוקול שערכה רכבת ישראל. זה לא הכל: על-פי התוכנית המרכזית להפרטת מערך התחזוקה של הרכבת, את המערך המופרט תנהל יצרנית הקרונות - כלומר אותה בומברדיה. ההיגיון פשוט לכאורה: מי שמייצרת את הקרונות תדע לתחזק אותם טוב יותר מכל גורם אחר. אבל כמו שכתבנו בעבר: מי שמתחזק את מטוסי אל על הם עובדי אל על, ולא בואינג. ומי שמתחזק את מטוסי ה-F16 של צה"ל הם אנשי חיל האוויר, ולא אנשי לוקהיד-מרטין, היצרנית. אבל מי שרוכש קרונות מיושנים, לא באמת מתעניין בבטיחות. לפעמים הפרטה היא רק התירוץ.

עצם מינויו של יוגב הוא בבחינת הכרזת מלחמה על העובדים. בסוף הקדנציה שלו כיו"ר אגף התקציבים באוצר, ב-2004, דיבר בראיון על ההישג הגדול שלו: "הצלחנו לנצל את תקופת המיתון כדי לקדם את המהפכה הדרמטית מכולן - שבירת העבודה המאורגנת בישראל". על זה נלחמים כעת העובדים. לעצור את קטר ההפרטה.