גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הורידה הממשלה לטימיון את ההשקעה הרבה בירוחם

ירוחם הייתה על הגל: הוועדה הקרואה של מצנע הובילה תוכנית הבראה, החינוך השתפר, ואפילו הנדל"ן זינק ■ אבל אז הממשלה התחלפה, ומשרדי הפנים והאוצר הפסיקו להזרים חמצן ■ התוצאה: גירעון של מיליונים. כל מה שהושקע בעיירה, אומרים שם עכשיו, עומד לרדת לטמיון ■ לא חבל?

בסוף מארס הגיע שר הפנים אלי ישי לביקור בירוחם. 4 חודשים קודם לכן שבה העיירה הדרומית לעולם הדמוקרטי: עמרם מצנע סיים את משמרת החירום שלו כיו"ר ועדה קרואה והחל לתכנן את הקאמבק לפוליטיקה הארצית, ולתפקיד ראש המועצה נבחר מיכאל ביטון, יזם חברתי בן 41, יליד המקום. ביטון לקח את השר ואת פמלייתו לסיור באגם ירוחם ובמפעל של ענקית התרופות פריגו, וישי שחרר הצהרות מבטיחות.

"מדינת ישראל", הכריז, "תעשה משגה גדול אם לא תשקיע בירוחם ותאפשר לה לספק שירותים בסיסיים לתושביה. אני מוכן להפוך לשגריר של ירוחם במסדרונות הכנסת, ואעשה ככל שביכולתי על מנת לסייע לה בתהליך הצמיחה וההתפתחות".

אכן, מילים כדורבנות. אלא שבדיקה של הנתונים מגלה שאותו "שגריר של ירוחם" בממשל הוא גם מי שאחראי, יחד עם משרד האוצר, לקיצוץ דרמטי במענקים ליישוב, קיצוץ שלטענת ביטון ומצנע עלול לפגוע אנושות בכל מה ששוקם כאן בשנים האחרונות. זמן קצר לפני שעזב כתב מצנע לראש הממשלה בנימין נתניהו: "לצערי, כהונת ממשלה זו מתאפיינת בחוסר מודעות לבעיות בירוחם, באי-עמידה בהבנות קודמות ובפגיעה קשה ביכולתו של היישוב להמשיך בדרך לשיקום, לפיתוח ולסגירת פערים... ללא מעורבות ממשלתית עמוקה יותר עלולה ירוחם לחזור למציאות של קריסה בתוך זמן קצר". מאז הקיצוצים רק הועמקו, והגירעון הצפוי למועצה בתקציב 2011 נאמד ב-14 מיליון שקל. כרבע מסך התקציב השנתי.

"המדינה הגיעה להישג של השבת ירוחם לתפקוד, ובמו ידיה היא הורסת אותו", אומר ביטון ל-G. "כבר היום המועצה נאלצת לפגוע בספקים. בתוך חודש-חודשיים לא נוכל לשלם בזמן לעובדי המועצה. אם חס ושלום תהיה פה קטסטרופה כספית - לתקן אותה יעלה פי שניים".

ירוחם אינה עוד רשות מקומית שמצפה לישועה מהמדינה על רקע התנהלות כושלת. הממשלה היא שניהלה את היישוב בחמש השנים האחרונות, באמצעות הוועדה הקרואה בראשות מצנע, ואין חולק על כך שזו ניהלה את הרשות בצורה תקינה ויעילה, הובילה תוכנית הבראה בהצלחה, הקטינה הוצאות, הגדילה הכנסות, והביאה את הרשות לאיזון כספי. הסיפור הזה שבה את לב התקשורת, וכתבות רבות תיארו את שיקומה של ירוחם, שהתבטא לא רק בהתייעלות המועצה אלא גם בשיפור בחינוך ואפילו בעלייה בביקוש למגורים ובזינוק במחירי הנדל"ן המנומנמים.

מה שנותר עד כה בצל הוא העובדה שמתחת להישגים המרשימים של מצנע היו חבויים כל העת נתונים כספיים נפיצים: האיזון התקציבי הושג רק הודות למענקים המיוחדים ממשרד הפנים, שכן מקורות ההכנסה של המועצה כה דלים, עד שגם כשהיא מתנהלת בצורה אופטימלית היא מתקשה לתפקד. ב-2009 קוצצו המענקים כמעט במחצית, לטענת מצנע בניגוד לסיכומים מוקדמים. הוא דרש ממשרד הפנים לטפל בעניין בדחיפות, התריע בפני אלי ישי על מצב "בלתי אפשרי", וכאמור כתב גם לנתניהו. זה לא ממש עזר, ובלית ברירה נטלה המועצה הלוואות במיליוני שקלים מהבנקים, מה שהכביד מאוד על תפקודה.

"מצנע לא יצא לציבור עם הנתונים", אומר ביטון, "הוא לא רצה לעשות רעש כי זו לא דרכו". ביטון מדגיש שגם הוא "מאמין בפתרון בעיות בהסכמה", אולם הוא גם החליט לצאת למאבק בקרב מקבלי ההחלטות. דוח בקרה שערך עוד לפני הבחירות המקומיות רו"ח יששכר בן-חיים בודק תוכניות הבראה במחוז הדרום מטעם משרד הפנים, מאשר את עיקרי הטענות של ביטון. ההלוואות שנטל מצנע, ציין בן-חיים, אינן מספקות פתרון ממשי, שכן "הלוואה לאיזון היא 'מסווה' לגירעון ריאלי. היא מבטאת משבר שיצוף על-פני השטח בעתיד". הדוח הוגש לשר הפנים לפני שבעה חודשים. בינתיים, דבר לא השתנה.

"היה פה אלי ישי, הייתי אצל יובל שטייניץ, שניהם הסכימו איתי עקרונית שצריך להגדיל את המענקים", אומר ביטון. "כולם אומרים 'אתה צודק', אבל אף אחד לא מרים את הכפפה. התשובות הן 'הבעיה ידועה, אנחנו רק לא יודעים מאיפה מביאים 14 מיליון שקל'".

- ומנין לדעתך צריך להביא את הכסף?

"לשר הפנים יש תקציב של 50 מיליון שקל לפתרון בעיות. אני חושב שזו בעיה קלאסית, והוא יכול לקחת משם סכום משמעותי. יש גם רזרבות שר, ויכול להיות שבשיח טוב עם משרד האוצר הוא גם יהיה שותף. הרי האוצר הוא זה שרוצה להפעיל את הכלי של ועדות קרואות כדי לעשות סדר ברשויות. פה הוא הפעיל את הכלי ולא הביא את הסדר, לא הביא את היציבות".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי הם "מודעים למצוקה התקציבית של ירוחם ופועלים למציאת פתרונות לסיוע לרשות. הקיצוץ במענקי האיזון הנו רוחבי בכל הרשויות בהתאם להנחיית האוצר. משרד הפנים תומך בהעלאת מענקי האיזון".

באוצר אומרים: "במטרה לתמוך ברשויות המנוהלות על-ידי ועדה ממונה, משרד הפנים מקצה מתקציבו כספים לרשויות המנוהלות על-ידי וועדות ממונות. עם סיום תפקידה של הוועדה הממונה בירוחם הרשות נקלעה לקשיים פיננסיים ומשרדי הממשלה פועלים בשיתוף עם הנהגת הרשות למציאת פתרונות כדי להביא לאיזון בר קיימה של הרשות".

- מיכאל ביטון, קיבלתם תמיכה מיוחדת כמה וכמה שנים, המדינה עזרה לירוחם לעבור את המשבר הקשה ולהתייצב. לא הגיע הזמן שתסתדרו לבד?

"הלוואי שמה שאתה אומר היה נכון. לא הגענו לשום ייצוב. הוועדה הקרואה בעצמה - לא נבחרי הציבור, לא ההנהגה החדשה - אישרה תקציב גירעוני ב-14 מיליון שקלים לפני שסיימה את תפקידה, וזה מתוך תקציב של 60 מיליון. אילו היא הייתה מגישה את ירוחם מאוזנת, הטענה הייתה נכונה, אבל היא אישרה תקציב גירעוני ל-2011.

"תראה, אנחנו לא באים מעמדה של בכיינות, אלא מעמדה של כוח. יש פה הנהגה, אנשי מקצוע, הבנה מה נכון לעשות - אבל למדינה יש אחריות. אם היא ניהלה יישוב, היא לא יכולה להחזיר אותו גירעוני".

- יש מי שיטען שאתה מסיר אחריות מעצמך.

"אי-אפשר להפיל את זה עלינו. לא עשינו כלום, עוד לא עבר די זמן. קיבלנו מצב נתון. להפך, אנחנו בולמים כל ניסיון להוצאת כספים לא אחראית".

- אז ירוחם תזדקק למענקים מוגדלים לנצח?

"אנחנו מבינים שלא נוכל לבקש מהמדינה מענקי איזון גבוהים כפי שהיו עד עכשיו לעשרים השנים הבאות. אני בא למדינה ואומר, 'תנו לנו כמה שנים ונראה לכם לאט-לאט איך אנחנו זקוקים לפחות תמיכה, עד שלא נזדקק לה בכלל'. נפעל כדי לגייס מקורות הכנסה אחרים, שיקטינו את התלות בהשלמה התקציבית".

מצנע אומר שלפני כשלוש שנים הגיש למשרדי האוצר והפנים תוכנית שלפיה אם במשך שבע שנים תעמוד הממשלה בסיכומים ותעניק לירוחם מענקים מיוחדים, "יש סבירות גבוהה שהמועצה תגיע למצב שהיא יכולה להישען פחות על תקציבי המדינה". ההערכה הזו נשענת על התפתחויות שאמורות להגדיל את הכנסות המועצה - גידול באוכלוסייה משלמת הארנונה, פיתוח אזורי תעשייה נוספים על הקיים (שבו ממוקמים מפעלים כגון אקרשטיין, פניציה, קרליין ופריגו), מלון שאמור להתחיל להיות מוקם בקרוב, מרכז רכיבת אופניים אזורי שמתוכנן ועוד.

הבעיה, אומר מצנע, היא ש"ברגע שהתחלפה הממשלה משרד הפנים התנער כמעט מכל הסיכומים וקיצץ את התקציבים באופן אכזרי. בממשלה הקודמת נתנו תקציבים, היה שר פנים (מאיר שטרית, א' ר') שהבין את המצוקה. ישי טוען שהאוצר קיצץ לו את התקציבים. אני לא יודע מה האמת, אבל צריך לנער את המערכת. מדובר ביישוב בצמיחה; מתוכננים בו פרויקטים כלכליים, הנדל"ן בעלייה. אי-אפשר לגמור את כל המהלך שנעשה בכך שחוזרים לנקודת ההתחלה. ולא בגלל ניהול לקוי; מיכאל שומר על התקציב, לא מבזבז כלום. מה רוצים, שחצי שנה אחרי שנכנס ראש מועצה נבחר הוא לא ישלם משכורות?".

בג"ץ הקרקעות 2

כשביטון מדבר על גיוס מקורות הכנסה נוספים, הוא לא מתכוון רק להגדלת הארנונה דרך פיתוח עסקים וגידול דמוגרפי כפי שהזכיר מצנע - אלא מכוון גם לאחד העיוותים החברתיים ההיסטוריים שקיימים בחלקים רבים של ישראל: חלוקת שטחי שיפוט מוניציפליים שייצרה מועצות אזוריות דלות אוכלוסייה החולשות על שטחים ענקיים ונהנות ממקורות הכנסה "כבדים", ולצדן ערי פיתוח בעלות אוכלוסייה גדולה יותר אך תחום שיפוט קטן ונטול מקורות הכנסה של ממש.

"הנושא הזה יהיה בגץ הקרקעות השני", הוא אומר. "הראשון עסק בשטחים חקלאיים שהפכו לנכס נדל"ני והיטיבו עם מגזר מסוים; השני יעסוק בחלוקת הכנסות מארנונה במרחב. הנושא הזה יהיה חם, כיוון שאם המדינה מסירה מעצמה את האחריות על הרשויות, הן צריכות לחפש כסף במקום אחר. כשמשרד הפנים אומר, 'ממני לא תקבל מענקים, תמצא מקור אחר', אתה מתחיל לשאול איפה הכסף נמצא".

במקרה של ירוחם תחושת העוול מתמקדת בבסיסי צה"ל שמקיפים את היישוב ומשלמים ארנונה למועצה האזורית רמת נגב, שבה מתגוררים כ-5,500 איש - כ-60% ממספר התושבים בירוחם. ב-2004 בוצעו שינויים בגבולות המוניציפליים בעקבות ועדת גבולות, אולם לדברי ביטון "הגדילו לנו את תחום השיפוט, אבל לא במקומות שיש בהם כסף".

אחד המקומות שבהם "יש כסף", והרבה, הוא צומת הנגב השייך למועצה האזורית ושבאזורה תוקם עיר הבה"דים. השלטון הכושל בירוחם באותן שנים אפילו לא ביקש נגיסה מהפרויקט. עם זאת, ראש המועצה שמוליק ריפמן הגיע עם מצנע לסיכום עקרוני שלפיו 60% מתשלומי הארנונה של עיר הבה"דים יגיעו לירוחם. הכרעה בעניין טרם התקבלה במשרד הפנים. מצנע סבור שזה "רק עניין טכני".

ביטון מרחיב בעניין: "אנחנו בונים עסקה שלמה, שבה אנחנו לא רק מבקשים כספים אלא גם מציעים למועצה דברים - כמו למשל אזור תעשייה משותף. אני יושב עם שמוליק ריפמן ואנחנו מנסים להגיע להסכמה. אני מאמין שבהסכמה אפשר יהיה לעשות משהו מאוד יפה, להיות הדוגמה הראשונה בארץ למועצה אזורית ומקומית שבונות שותפות אסטרטגית. אנחנו עכשיו בתהליך של דיבור טוב עם מועצת רמת נגב, במטרה להגיע להסכמה בנושא חלוקת הארנונה מהבסיסים ומהמפעלים שפזורים במועצה וקרובים אלינו".

- איזה אינטרס יש לריפמן לשתף פעולה אתכם?

"אף אחד לא רוצה להיות במאבקים ובעימותים".

- ריפמן נחשב לשועל פוליטי בעל השפעה גדולה.

"גם אנחנו שועלים. שיתוף פעולה יהיה חכם בשבילי וחכם בשביל ריפמן. התושבים שלו הם אנשים סוציאליסטים, הגונים. הם לא רוצים להיתפס כקהילה בעייתית. עדיף לבנות לגיטימציה, שותפות אזורית. אחת הבעיות הגדולות של הנגב היא שאנשים רבים זה עם זה במקום לריב עם מי שצריך".

"נוחי הוא ליגת העל"

המשמעות של עיר הבה"דים מבחינת עתידה של ירוחם אינה מסתכמת רק בשאלת הארנונה, אלא גם בשאלה כמה מאנשי הקבע שישרתו במקום יבחרו להתגורר דווקא בה. כאן חוזר ביטון לעניין התמיכה הממשלתית, ומשוכנע שבלעדיה תתקשה ירוחם למשוך את אנשי הקבע - מה שיעמיד באור מגוחך את הדיבורים על הפריחה שיביאו הבסיסים ליישובים החלשים בנגב.

לפני כשנה אושרה לירוחם תוכנית מתאר חדשה, המאפשרת בנייה שיכולה להכפיל את אוכלוסייתה בתוך שנים ספורות. קהל היעד המתבקש הוא אנשי הקבע שישרתו בעיר הבה"דים. השאלה היא אם אלה ירצו להתגורר ביישוב, או יעדיפו להצפין לבאר שבע ולעומר. שכונות לאנשי הקבע המיועדים כבר נבנו ביישובים חזקים כמו עומר ומיתר.

"מה זה נותן", מוסיף ביטון, "זה לא משיג את היעד הלאומי. היעד הוא שיישובים כמו ירוחם, מצפה, דימונה ואופקים יחוו קפיצת מדרגה בעקבות הבסיסים. עומר שייכת לאשכול סוציואקונומי 10. מישהו צריך שם את הבסיסים? אם ירוחם, שנמצאת חמש דקות מעיר הבה"דים, לא תיזום בזמן הקרוב יוזמות לקליטת עיר הבה"דים ולא תיערך לעניין ותהיה יישוב שבקושי שורד כלכלית, לא ישיגו את ההשפעה האזרחית שמקווים שתהיה לעיר הבה"דים. מאות אלפי אנשי קבע ייסעו בכל יום ברכבת לתל אביב או לעומר או ללהבים".

במקביל לקיצוצים הממשלתיים, נעזרת ירוחם בפילנתרופים. "אני מעריך שהיום מופעלים בירוחם תקציבים מהמגזר הפילנתרופי בהיקף של כ-15 מיליון שקל בשנה. כל המהלכים הטובים נולדים מחיבור בין השקעות מדינה לגיוס משאבים נוסף. התקצוב הממשלתי מאפשר קיום בקושי ואספקת שירותים מינימליסטיים, ולמגזר השלישי ולפילנתרופיה יש משקל אדיר".

ופה ביטון רוצה לשבור מיתוס: "לכולם נדמה שפילנתרופיה זה משהו שמאפיין את עיירות הפיתוח, אבל זו טעות חמורה. בית חולים בילינסון היה נראה כמו מחנה צריפין בלי פילנתרופים, ואיכילוב היה נראה כמו בית נוער. רוב הפילנתרופיה דווקא לא הולכת לפריפריה, כי לתרום בעיר גדולה ומרכזית זה יותר סקסי ובולט, במקום שבו כולם יודעים ורואים".

אבל יש גם טייקונים שתורמים לירוחם. "נוחי דנקנר הוא חבר של ירוחם", אומר ביטון. "הוא עשה הרבה למען צעירים, למען ילדים בסיכון. נוחי והקבוצה שלו הם בעיניי ליגת העל, יחד עם אחרים כמו האחים עופר, אודי אנג'ל - הרבה אנשי עסקים שידעו להעדיף בהשקעות שלהם את הפריפריה, ולעזור באופן רב-שנתי ולא פופוליסטי. זה באופנה להשמיץ כל היום, אבל צריך גם להכיר את הטוב".

זמן קצר לאחר שדיברנו עם ביטון פורסם מחקר של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, שלפיו בזכות תכנוני מס אגרסיביים והטבות מס, החברות הגדולות במשק משלמות למדינה מס נמוך במיליארדי שקלים לעומת המס המקורי. החיסכון שלהן, התברר, גבוה פי כמה מהוצאותיהן על פילנתרופיה. גם החברות שבשליטת דנקנר ועופר, "ליגת העל" שעליה מדבר ביטון, תורמות הרבה פחות משהן חוסכות, ובעזרת תכנוני המס שומרות בקופתן מיליארדים שיכלו להגיע לקופת המדינה. מיליארדים שיכלו להקל, אולי, גם את יכולתה של המדינה לתמוך ביישובים כירוחם. צביעות? לא לדעת ביטון: "כל העולם עושה תכנוני מס, וכל אחד מנסה למקסם את רווחיו. זה נושא לאומי שלא ממש קשור לירוחם".

- אתה מפרגן לפילנתרופים, אבל בגלל תרגילי המס שלהם הקופה הציבורית מצטמקת עד שאין בה כסף; למשל בשביל לתמוך בירוחם.

"הקופה הציבורית קטנה בגלל חקיקה, בגלל פטורים ממס לחברות גדולות, ובגלל דברים נוספים. ככלל, המדינה תמכה ביישובים בצורה מקיפה יותר בעבר. גם בימי פרויקט שיקום שכונות של בגין וגם בימי רבין המדינה נתנה עדיפות לאזורי הפיתוח. כיום יש פגיעה משמעותית במימון הזה. גם בין הנדבנים יש הבדלים. יש כאלה שאתה לא יודע כמה הם תורמים ואיך, ויש תורם כמו נוחי דנקנר שבא ואומר, 'אני אשים בכל שנה 100 מיליון שקל בנגב ובגליל', ועושה את זה יפה. 100 מיליון שקל תרומה בכל שנה זה דבר גדול".

עוד כתבות

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה