הזיגזג של השופט דנציגר

שופט העליון יורם דנציגר אינו עקבי לגבי גילוי קשריו כעורך דין עם צדדים לדיון

שופט העליון, יורם דנציגר, נוקט מדיניות לא אחידה בשאלה מתי חלה עליו חובה לגלות לצדדים קשרים שקיים כעורך דין עם צדדים לדיון המשפטי המתנהל בפניו - כך עולה מדיון שהתקיים הבוקר (ה') בבג"ץ, בעתירת חברות הסלולר נגד משרד התקשורת, בדרישה להקטין את גובה התמלוגים שחברות אלה חייבות לשלם לאוצר.

בפתח הדיון הבוקר, בעתירת חברות פלאפון, סלקום ופרטנר, אמר השופט דנציגר, שישב בהרכב לצד השופטים אשר גרוניס ועוזי פוגלמן: "אבקש לעדכן את הצדדים כי חברת פלאפון הייתה לקוח של משרדי במשך מספר שנים. בנוסף, הייתי מעורב בהכנת דוח של חברת בזק (המחזיקה בחלק מהבעלות בפלאפון, י"י) לבקשת רשות ניירות ערך. אני לא רואה בעיה בכך, אך אני מוצא לנכון לומר זאת".

התנהלותו של דנציגר, שמונה לשופט בעליון ב-2007 ועד אז היה שותף במשרד עורכי דין מסחרי, שונה במקרה זה מהתנהלותו בדיון בשאלת עיכוב ביצוע מאסרו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב.

בקשתו של קצב לעיכוב תחילת המאסר שנגזר עליו במחוזי עד לתום הדיון בערעורו בעליון הובאה בפני דנציגר, ואולם דנציגר הכריע בנושא מבלי שהודיע לצדדים כי בעבר ייצג משרדו את אורי יואלי, חברו ומקורבו של קצב. קצב ביקש להגיש כראיות הגנה במשפטו שיחות טלפון בין יואלי ל-א' ממשרד התיירות, שיואלי הקליט ללא ידיעתה.

חובת גילוי

שאלת חובת הגילוי החלה על שופט לצדדים המופיעים בפניו, בנוגע לקשרים בין השופט לבין אחד הצדדים למשפט או לבאי-כוחו, עלתה באחרונה בחוות דעת של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, בעניינו של שופט המחוזי בתל-אביב, יהודה זפט. זאת, בעקבות הגילוי כי זפט דן לאורך השנים בתיקים שבהם הופיעו עורכי דין ממשרדו של עו"ד יעקב וינרוט, שבני-הזוג זפט שכרו את שירותו בעבר. חובת הגילוי, נקבע, תקפה למשך זמן ארוך יותר מאשר חובת הפסילה בשל ניגוד עניינים.

דוברת בתי המשפט מסרה בתגובה: "השופט דנציגר הודיע בפתח הדיון כי משרדו - הגם שלא הוא או מי מצוותו - טיפל בענייניי פלאפון, וכי הוא עצמו מונה לטפל בענייני בזק סמוך לפני מינויו, זאת לבקשת רשות ניירות ערך, והכין את הדוח המכונה דוח בזק. ההודעה נועדה לאפשר למי מהצדדים להודיע בתגובה שדעתם אינם נוחה מישיבת השופט דנציגר לדין במקרה הנדון. איש מן הצדדים לא ראה לנכון לעשות כן.

"עניין אורי יואלי שונה בתכלית, שכן לא זו בלבד שמר יואלי לא היה בעל דין בבקשת עיכוב ביצוע העונש של מר משה קצב, בה טיפל השופט דנציגר, אלא שעניינו טופל על-ידי משרדו של השופט דנציגר לפני כ-10 שנים".