מש' הבריאות: בתי החולים יוכלו לגבות כסף ישירות מחולים

האם בתי החולים הציבוריים יורשו לראשונה לגבות תשלום ישירות מחולים עבור פרוצדורה או תרופה מסוימת, בכפוף לאישור מיוחד של משרד הבריאות?

על פי חוזר שהפיץ משרד הבריאות למנהלי בתי החולים, אשר הגיע לידי "גלובס", בי"ח שיבקש להציע טכנולוגיה או תרופה מסוימת תמורת תשלום למטופל שנמצא באשפוז, יפנה את בקשתו ליועצת המשפטית של משרד הבריאות. זו האחרונה תורשה להעניק אישור חריג לכך, וזאת "בשים לב להנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לפיה לא יינתנו בבתי חולים ציבוריים שירותים בתשלום שאינם בסל הבריאות".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, הבהיר ל"גלובס" כי החוזר מבקש דווקא לחדד את האיסור לגבות תשלום מהחולים, אולם התיר "פתח" למה שהוא מכנה "מקרים חריגים שבחריגים". לדבריו, בשל פניית "גלובס" ובשל פנייה דומה מצד אחת מקופות החולים, ניכר כי נוסח החוזר מעלה חשש ל"מדרון חלקלק" שיאפשר לבתי החולים לגבות כספים בגין שירותים שונים, ועל כן בכוונתו לפרסם נוסח בהיר יותר. "הרעיון מאחורי החוזר הוא לומר לבתי החולים שהם מחויבים לספק כל דבר שהוא לטובת המטופל, גם אם מדובר בטכנולוגיה שלא נקבע לה עדיין תעריף", כך גמזו.

פרסום החוזר בעיתוי הזה ככל הנראה אינו מקרי: לאחרונה פורסם כי בתי החולים שיבא ואיכילוב הפנו נשים המיועדות לניתוח לכריתת שד לרכוש מכספן חומר תרופתי מתקדם בשם אלודרם, בעלות של כ-2,800 דולר.

תמריץ שלילי

משרד הבריאות הגיב בחריפות לאחר אותו פרסום והבהיר כי חל איסור מפורש על בתי החולים לגבות מחולים תשלום על כל ציוד תרופתי או אחר. ואולם, נדמה כי החוזר החדש שהפיץ כעת המשרד מכיר בכך שבבתי החולים עלול להיווצר "תמריץ שלילי" לקליטתן של טכנולוגיות ותרופות מתקדמות, אם אלה ייתקלו במצב שבו לא ניתן להשתמש באותן תרופות בשל אילוצים משפטיים.

פרופ' גמזו מבהיר כי מקרים כמו אלה שאירעו באיכילוב ובשיבא בשום אופן לא ייכללו באותם "אישורים חריגים", וככלל לא יינתן אישור לגביית תשלום עבור תרופות או טכנולוגיות המצויות מחוץ לסל. "זה מדרון חלקלק שלא נתקרב אליו", הוא הוסיף.

אז כיצד יקבעו מהו מקרה חריג? לדבריו, רק לשם דוגמה, אם חולה הגיע לבי"ח ציבורי אחרי שהושתל בגופו התקן שלא קיים בסל התרופות ואותה פרוצדורה נעשתה בבי"ח פרטי וכעת צריך להחליף את המשאבה של אותו התקן - הרי שאז ניתן יהיה לבקש אישור חריג לצורך העניין.

השאלה היא האם "החריג שבחריגים" לא יהפוך בעתיד לאותו מדרון חלקלק שממנו חוששים במערכת הבריאות, במיוחד לאור ההנחה כי חולים כמעט אף פעם לא יגידו "לא" לרופא שמציע פתרון רפואי מיטבי, גם אם הוא בתשלום.