חוץ מבטן-גב ודיבורים על המפלס, יש לאזור הכינרת הרבה מה להציע

מהעיר העתיקה סוסיתא, דרך ארוחת בשרים במסעדת מרינדו ועד בילוי עם ילדים בנמל עין גב, לא חסרות סיבות לבקר בכינרת

שלומי המדריך האיץ בנו להמשיך ולטפס על ההר המוזר, משכנע אותנו שמחכה לנו מקום מדהים. באחת ההפסקות העפתי מבט כלפי מעלה ולא ראיתי שום סימן למשהו שעשוי להדהים אותי, אבל המשכתי. להר (ספק גבעה) יש צורה מוזרה - ראש קטום מעוגל בקצהו, שלא רמז על דבר. כשכמעט הגענו, התגלו סימנים: שער ביזנטי מאבני בזלת מסותתות להפליא, צינור מים רומי שהוביל מים לעיר ממעיינות רחוקים - מפעל פלאי כשלעצמו. ואז זה התחיל.

רחוב רומי באורך של כ-700 מטרים, מרוצף באבני התקופה המקוריות (הארוך שנמצא בארץ), הוביל ישירות מערבה, אל עבר האופק. ככל שהתקדמנו ראינו את שרידי הקירות שמסביב, פריטים אדריכליים ובהם כותרות מעוטרות וחלקי עמודים ומבנים. מצד שמאל הופתענו בבסיליקה ענקית, שכל עמודיה שכבו לכיוון אחד - זה של רעידת האדמה שהחריבה אותה בשנת 649 לספירה. ואז, באחת, נפתח הנוף, והעיר סוסיתא העתיקה נגלתה לנו במלוא הדרה.

בדיעבד אפשר לומר שסוסיתא היא אחד האתרים המרתקים שביקרתי בהם לאחרונה, אם לא המרתק שבהם. החיבור בין המבנים העתיקים בשחור ובלבן (בזלת וגיר) לנוף הכינרת ההורס אטרקטיבי במיוחד. שלומי המדריך טוען שכמעט לא מבקרים באתר המאוד מדהים הזה. למה? על קבוצות חל איסור נסיעה בכביש הגישה - בטענה שאינו בטיחותי (כמו במעלה עקרבים), ומטיילים פרטיים (שיכולים לנסוע בו על אחריותם), פשוט לא מודעים למקום, וחבל.

סוסיתא הוקמה כשהיוונים (סלווקים, ליתר דיוק; היוונים "של חנוכה") השתלטו על האזור. הם קראו לה היפוס (סוס ביוונית), והפכו אותה לאחת מעשר ערי הדקאפוליס - עשר הערים ההלניסטיות שהוקמו בתקופה הסלווקית בארץ ישראל ובעבר הירדן המזרחי.

אחרי הסלווקים באו הרומאים והשקיעו במפעל המים המדהים, וסיימו הביזנטים שהוסיפו שמונה כנסיות. כבר עשור שמדי חודש יולי מגיעה למקום משלחת חפירה של אוניברסיטת חיפה בראשות ארתור סגל, שחושף את סודות העיר, ובימים אלה ממש הם שוקדים על חפירה נוספת - ואתם מוזמנים להצטרף. אפשר לבקר ולצפות, ולפעמים גם לעזור ממש.

שלומי סיפר לנו סיפורים מאלפים על הקשר בין סוסיתא לקיבוץ עין גב, ועל העובדה שבזכות חברי קיבוץ עין גב נותרה המובלעת הזו במורדות הגולן בשטח ישראל. רק בסוף 1949 שלח צה"ל יחידה קבועה למקום, והשמירה בעמדה ירדה מסידור העבודה של חברי הקיבוץ. (הדרכה בתיאום ובתשלום, טל' 054-5658898).

את הלילה בילינו בכפר הנופש של עין גב (לאופציה נוספת ראו "חלון למלון"). כמה מהיחידות עברו שדרוג והפכו למה שמכונה כאן "כפריות", שמתאימות למשפחות. בחלל המרכזי יש מיטה זוגית, ספה (נפתחת) ומטבחון מאובזר שבו מקרר, כירת גז, מיקרוגל וערכת קפה. אפשר לבשל כמו בבית ולאכול בפיים או בחוץ (יש גם מתקן מנגל). ליד המקלחת יש חדרון פצפון ובו שתי מיטות לילדים ומכשיר טלוויזיה. בסך-הכול מדובר ביחידה מאוד נוחה למשפחה, אם כי היה עדיף בעיניי להפריד את חדר ההורים - בעיקר למי שרגיש לזמזום המקרר בלילה (1,250-1,110 שקלים לחמישה אנשים, טל' 04-6659800).

הכיף הכי גדול הוא חוף הכינרת הצמוד למתחם. יש בו כיסאות ושמשיות, וברובו חול רך ונעים לילדים. גברת כינרת מקבלת אורחים 24X7, חוץ מאשר בין שתיים לארבע אחר הצהריים. לא בגלל השלאף שטונדה, אלא בשל רוחות השרקיות המופרעות הנושבות ממזרח.

הנמל הקטן של קיבוץ עין גב יכול לספק תעסוקה למשפחה ליום מלא. אפשר לצאת לשיט בספינה (45 דקות, 30-25 שקלים, טל' 04-6658008), או לשיט עם דיג (ועל כך יורחב במדור נפרד), לנסוע ברכבת המשקשקת ברחבי הקיבוץ (30 דקות, 16-14 שקלים, טל' 04-6658008), ולילדים עד גיל 8 מומלץ לבקר ב"נגרייה של סבא יוסי" - סדנה ליצירה בעץ, עם מתקן משחקים מקסים, שזאטוטים לא ירצו לעזוב (טל' 04-6658195).

בנמל ניסינו גם שתי מסעדות מקומיות. התפריט של מסעדת עין גב הוא על טהרת הדגים - כיאה לדייגים: אמנון, פורל, דניס או בורי, עם מבחר סלטים טריים וטעימים ובמחירים נוחים (טל' 04-6658136).

מעדיפים בשר? מרינדו, מסעדת הבשרים הידועה, פתחה לאחרונה בנמל סניף כשר. טעמנו ברוסקטה פטריות, פרגיות על מצע של פירה ירקות שורש ובטטה, וגם נתחי אסדו עסיסיים, שהיו טעימים מאוד.

האתגר של מסעדות כשרות הוא בקינוחים - וכאן עמדו במבחן, עם אבני שוקולד מריר, מאלבי מעולה וגלידת קוקוס ברוטב פירות יער. המחירים בינוניים ומעלה. בערב כדאי להזמין מקום (טל' 04-6658037).