בזמן שמחירי המים לציבור זינקו בעשרות אחוזים וברשות המים התעקשו לטעון כי הם משקפים את עלותם, היקף ההשקעה בפיתוח תשתיות משק המים צנח ב-2010 בשיעור של 41%, ביחס להשקעות נרחבות יותר בשנים קודמות.
נתונים של הלמ"ס שנותחו בימים האחרונים במחלקה לכלכלת עסקים בהתאחדות התעשיינים מראים כי ב-2008 וב-2009 הושקעו בחידוש ובפיתוח של תשתיות במשק המים כ-2.5 מיליארד שקל מדי שנה. השקעות אלה כללו גם פיתוח של מתקנים להתפלת מים.
עם זאת, ב-2010 חלה ירידה תלולה בהיקף ההשקעה בתשתיות והיא הסתכמה רק בכ-1.4 מיליארד שקל: "אחת הסיבות העיקריות שעמדו בבסיס הרעיון להקמת תאגידי מים הייתה הצורך להגדיל את היקף ההשקעות בתשתיות המתאימות, אחרי שנים ארוכות של הזנחה. אך נתוני הלמ"ס מוכיחים את ההפך", אמר ל"גלובס" מנהל המחלקה לכלכלת עסקים בהתאחדות, אורן הרמב"ם.
לדברי הרמב"ם, "בשנים האחרונות אנחנו רואים זינוק חד במחיר המים למגזר התעשייתי ולמגזר הביתי אך באופן תמוה, ירידה תלולה בהיקף ההשקעות בתשתיות באופן שלא ניתן להסביר".
חידוש תשתיות שהוזנחו
ברשות המים, שאמונה על 54 תאגידי המים שפועלים בארץ, מקפידים לטעון זה זמן רב כי אין קשר בין העלייה במחירי המים להקמת התאגידים, ושבכל מקרה, תאגידי המים משקמים תשתיות מיושנות. תאגידי המים מרבים לדבוק בטיעון כי הם נאלצים לממן חידוש של תשתיות שהוזנחו שנים בידי הרשויות המקומיות.
ברשות המים אמרו היום ל"גלובס" כי הנתונים שעולים מדוח הלמ"ס משקפים את אופן הרישום של מיזמים להקמת מתקני התפלה בארץ, וכי אלה מ-2009 ו-2008 מכילים רישום של מיזמי התפלה בשורק ובחדרה. גורם ברשות אמר כי אופן הרישום במקרה זה נבחן.
ברשות המים טענו כי ב-2010 חלה עלייה של לפחות 30% בהיקף ההשקעות של התאגידים ברחבי הארץ, שהסתכם ב-850 עד 900 מיליון שקל. בתוך כך, תאגידי המים מגישים בימים אלה דוחות מקיפים אודות פעילותם ב-2010. בדיקה חלקית של הדוחות ברשות המים מגלה כי לפחות אצל 15 תאגידים מסתמנים רווחים עודפים מהכנסות על גביה. היקף הרווחים העודפים מוערכים בכ-100 מיליון שקל.
ברשות המים אומרים כי אין בדיווחים אלה כדי להעיד כי מחיר המים גבוה מדי, שכן בכל שאר התאגידים נרשמו הפסדים. את הרווחים העודפים, מגדירים ברשות בשוני שבין מחירי המים הנמכרים לכל תאגיד בנפרד מחברת מקורות, ובעלויות המשתנות של אספקת שירותי המים וסילוק הביוב מהתושבים.
"אם נוריד בעקבות הנתונים האלה את מחירי המים לציבור, נגיע למצב שבשנה הבאה כל התאגידים יפסידו כסף", אמר ל"גלובס" גורם בכיר ברשות.
סבסוד צולב?
ברשות המים מתלבטים כיצד לנהוג על רקע הנתונים של הרווחים העודפים ומתכוונים להביא את הסוגיה להכרעה באחת הישיבות הקרובות של מועצת הרשות. בין האפשרויות שנבחנות: להחזיר את הרווחים לציבור, באמצעות קיזוזים בחשבונות מים עתידיים; לאפשר לרשויות המקומיות שבתחומן פועלים התאגידים הרווחיים לגזור דיבידנדים, או שהרווחים יועברו לתאגידים שאינם רווחיים וב-2010 הפסידו כסף, על בסיס של סבסוד צולב. "המחשבה על סבסוד כזה מקוממת, ועדיין היא על הפרק", אומר גורם ברשות המים. "איך תושב נתניה, שהתאגיד שלו פעל בצורה יעילה וגבה ממנו כסף על מים יקבל את זה שהוא מממן יישוב, שאין לו משמעת תשלומים טובה?".
יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, התייחס היום לנתונים על רווחי התאגידים. "המצב רק מוכיח את מה שאנחנו אומרים זה זמן רב: מחירי המים מטורפים, לא נכונים ולא צודקים. המדינה יכולה להוזיל את המים לפחות ב-30%".