לחיאני: "המחאה צודקת, חיי מעמד הביניים בלתי נסבלים"

ראש עיריית בת-ים: "מישהו פה צריך להתעורר ולהבין שהחיים לא מתנהלים בטלוויזיה, במסכים או בנאומים. ראשי הערים הם שמחזיקים את המדינה מעל המים"

"אני חושב שמשתנים הכללים. הדור שלי הוא דור שחינכו אותו שיש בחירות ועד הבחירות הבאות אין לך כל כך מה לעשות. בא הדור הזה ואומר לא, אני רוצה עכשיו להשפיע", אומר ל"גלובס" שלומי לחיאני, ראש עיריית בת ים. "יהיה מעניין לראות לאן זה יתפתח ואיך. בעיני זה משהו גנרי שנוגע לכל הדור הזה של בני ה-25 ועד 35, שמבחינתו עשה הכל כמו שצריך - למד, שירת בצבא, הלך לאוניברסיטה, התחתן, ופתאום רואה שהוא לא גומר את החודש בצורה סבירה ומבין שמשהו לא טוב קורה פה. הוא צועק וצודק".

ביום שבו נערך הראיון עם לחיאני ניצבו בכניסה לבניין העירייה 11 אוהלי מחאה. באותו יום גם הכריז מרכז השלטון המקומי על עיצומים ברשויות המקומיות, לאות הזדהות עם מחאת הדיור, אבל למרות הצעד המתוקשר עיריית בת ים תפקדה כרגיל וקיבלה קהל.

"אני מצדיק את המחאה", אומר לחיאני, "מדינת ישראל נמצאת היום בסיטואציה שבה סדר העדיפויות מקשה מאוד על מעמד הביניים והופך את חייו לבלתי נסבלים. אין ספק שצריך שינוי. לא נראה לי שצריך פה מעורבות של פוליטיקאים. מה שנדרש ממי שנמצאים בעמדת כוח הוא לתת למוחים רוח גבית, לא להפריע למחאה ולא לחסום אותה. יש פה ממשלה וראש ממשלה שהחזיקו בתפיסה שלפיה אם העשירים ירוויחו הרבה כסף הם יסחבו את כל המשק. התזה הזו כשלה, כמו שאנחנו רואים. צריך לייצר שינוי בסדרי העדיפויות, להוריד את המסים העקיפים ולהגביר את המסים הישירים, כי ההעמסה של המסים העקיפים מייצרת אי-שוויון מטורף".

הממשלה כבר שנתיים מחפשת פיתרון

"בעיית הבעיות של מדינת ישראל היא היעדר משילות. אין קשר בין החלטות הממשלה לבין ביצוען. אין קשר בין הפרסומים והרפורמות המתפרסמות חדשות לבקרים לבין המציאות היומיומית. מישהו פה צריך להתעורר ולהבין שהחיים לא מתנהלים בטלוויזיה, במסכים או בנאומים. החיים האמיתיים מתנהלים ביומיום. צריך לייצר רפורמה אמיתית, שמבוססת על עקרונות שקופים ופשוטים, מגדירת סמכויות, ולא לעשות הוקוס פוקוס בכל פעם שיש בעיות, כי זה סתם וזה לא אמיתי".

- כלומר, כל הכרזות הממשלה הן סתם?

"את זה התוצאה אומרת, לא אני".

מוקד תיירותי

בת ים עוברת היום כמה שינויים שיאפשרו לה לממש את הפוטנציאל שלה כעיר מרכזית במטרופולין גוש דן, שנמצאת במרחק של כ-10 דקות מת"א, עם רצועת חוף של 3.5 ק"מ. אחד השינויים הוא בדמות תוכנית הסיטי באזור העסקים המתחדש, הממותג UP, ראשי תיבות של Urban Production, על פני כ-850 דונם בין הרחובות יוספטל מצפון, ניסנבאום ממזרח, הקוממיות מדרום והנביאים במערב. רובע העסקים, שיחליף מבני תעשייה ומלאכה ישנים, מתוכנן לכלול 2.5 מיליון מ"ר בעירוב שימושים, כולל 2,500 יחידות דיור שיהוו 25% מהמתחם, ו-75% נוספים שיהיו מורכבים ממשרדים ומסחר. השטח יתפוס שישית עד שביעית מהעיר, במרחק של כחצי ק"מ מהים, ויתפקד כמוקד כלכלי, עירוני ומטרופוליני, שיהווה מנוף לעירייה ולתושבי בת ים.

שינוי נוסף יתבטא בתוכנית המלונאות של העיר, לפיה יוסטו ויורחקו מקו החוף שלושה מלונות מתוך 10 המגרשים המתוכננים למלונאות, עם מספר כולל של כ-3,500 חדרים, וזאת על מנת ליצור טיילת שתחובר עם הטיילת של ראשון לציון, בהשקעה של 13 מיליון שקל, כולל פיתוח נופי סביב הטיילת, שלאחר חיבורה תתמתח לאורך של 4.5 ק"מ.

לחיאני: "המלונאות נמנמה בבת ים, אבל השוק מזהה שזו עיר עם פוטנציאל ועובדה שברמת היזמים הפרטיים מושקעים מאות מיליוני שקלים במלונאות בבת ים. במסגרת האסטרטגיה התיירותית אנחנו מסיטים ומרחיקים מקו הים את שלושת המלונות שקיבלו היתרים, מתוך 10 מגרשי מלונאות ל-3,500 חדרים. במקור המלונות היו אמורים להיבנות במרחק 100 מטר מהמים, בגובה 25 קומות. בתוכנית החדשה מוסטים שלושת המלונות 300 מטר מקו החוף, וגובהם מונמך ל-5-10 קומות. הבנייה תהיה יותר לרוחב מאשר לגובה. אנחנו מאמינים שחוף הים הוא נכס אסטרטגי. כל הערים שהצליחו לשמור על החוף נהנו ממנו למשך 200 שנה אחר כך. העידן המודרני של היום הוא עידן שמחבר בין ערים כדי לייצר יתרון לגודל ולייצר הזדמנויות במרחב הציבורי, כך שיותר אנשים יוכלו לבוא וליהנות. זה ימקסם את התיירות של שתי הערים, בת ים וראשון לציון".

במסגרת פרויקט הרכבת הקלה מתוכנן הקו האדום (הראשון ברשימת הקווים) לעבור בבת ים, בה יהיו פזורות כ-10 תחנות. שתי תחנות רכבת ישראל ייפתחו בבת ים בספטמבר הקרוב - יוספטל והקוממיות, שתיהן תחנות ביניים כחלק מקו הרכבת לראשל"צ מערב.

לפי תוכנית האב לפיתוח עירוני בבת ים, הצפי הוא להגיע ל-220 אלף תושבים עד שנת 2020, בהשוואה ל-160 אלף התושבים שמתגוררים בעיר היום.

"תכל'ס, דירה בבת ים"

בעבר היו מחירי הדירות בעיר נוחים מאוד - 300-400 אלף שקל לדירות שלושה עד ארבעה חדרים, ובמצב הפחות נוח עד 600 אלף שקל. אבל מחירי הדירות בעיר עלו ב-2010 בחדות ובמכרזי מינהל מקרקעי ישראל בתחומי העיר חלה לאחרונה עלייה של 44% במחירי הקרקע. במכרז לבניית 90 דירות ברח' יוחנן הסנדלר זכתה במאי האחרון קרן פייר, שהציעה 59 מיליון שקל - 656 אלף שקל קרקע לדירה, הצעה שהייתה גבוהה ב-250% ממחיר המינימום ומצביעה על מחיר של כ-1.5 מיליון שקל לפחות לדירה בבת ים.

"לבת ים יש ביקוש רב, שהתעורר בארבע-חמש השנים האחרונות וכל שנה מורגש ביקוש יותר ויותר חזק", מציין לחיאני, "אנחנו מנסים להיענות לביקוש גם על ידי יצירת דירות קטנות בשטח 70 מ"ר וגם על ידי דירות יוקרה, שגם להן יש ביקוש - נבנות היום כ-800 כאלה בבת ים, בעיקר באזור החוף. השנה פתחנו ארבעה גני ילדים חדשים וזה אומר שבאים לכאן הרבה זוגות צעירים, בעיקר מרמת גן, גבעתיים, ראשל"צ ות"א".

קמפיין עירוני לעידוד המעבר למגורים בעיר נראה בימים האחרונים בשלטי חוצות בגוש דן. תחת הכותרת "תכל'ס, דירה בבת ים", מוצגת העיר כאלטרנטיבה אטרקטיבית, כשבעירייה מציינים שהמחירים עדיין זולים יותר מערים סמוכות. "מחירי הדירות עלו ב-8.4% ב-2010", מדגישה העירייה בקמפיין, "אל תחכה, זה הזמן להתקדם לדירה בבת ים, במחיר משתלם ועם פוטנציאל לתשואה גבוהה".

לדברי לחיאני, "מבחינתי בת ים היא חלק מתל אביב. עם חינוך מצוין, חוף ים ופעילות תרבותית ברמה מאוד גבוהה, זו עיר מזמינה ויש הרבה צעירים שבאים לגור כאן. גם לא צריך לפתח בידול. עיר צריכה לתת שירותים ברמה גבוהה, חינוך, תרבות, ניקיון ואווירה, ואז הציבור עצמו כבר מצביע ברגליים, כמו שקורה בבת ים היום".

- כל העיריות מסביב מנופפות בתוכניות לדיור בר השגה. מפה לא יצאה מילה בנושא.

"יש היעדר החקיקה הראשית ויש חוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שרית דנה, שאומרת שאסור כרגע לקדם דיור בר השגה בוועדות המחוזיות. אנחנו מאוד רוצים לקדם דיור בר השגה וברגע שייפתח הפתח נהיה הראשונים להיכנס בו, אבל כרגע אין אפשרות חקיקתית. יש לנו בבת ים 80% דירות ישנות של שניים-שלושה חדרים, שאין ספק שזה דיור בר השגה. יש לנו גם דירות חדשות ויוקרתיות מאוד שזוכות לביקושים ולמחירים מאוד גבוהים. נושא היעדר החקיקה הראשית לדיור בר השגה הוא לא פלונטר - כמו שהמדינה תקועה בכל התחומים היא תקועה גם בתחום הזה. בעיר כמו שלנו יש 50 בתי ספר, 150 גנים ותחבורה, ובעיר הזו ניתן לייצר עוד 60 אלף יחידות דיור תוך שנתיים. יש לנו תוכנית מתאר עירונית שאנחנו עובדים עליה, אבל הכל קורס אל מול חוות דעת אחת של שרית דנה. אנחנו עובדים לפי תוכנית המתאר שלנו, אבל מתקדמים בצעדי צב.

"בת ים מובילה את תפיסת עירוב השימושים ובתוך מתחם אחד אנשים גם יעבדו, גם יגורו וגם יבלו. אנחנו יוצרים סדר גודל של 2,500 יחידות דיור במתחם UP, בשטח ממוצע של 70 מ"ר, שזה דיור בר השגה. אנחנו רוצים שלפחות 20% מהדירות יהיו בנות השגה. כלל הדירות בפרויקט יהיו דירות שהן לא דירות גדולות. אלה לא יהיו דירות יוקרה. המטרה בפרויקט היא לאפשר דיור לתושבי בת ים והאנשים שנוהרים אליה מהסביבה, לייצר תעסוקה, ולהחיות אזור ישן שלא תורם לעיר מבחינה כלכלית ולא מתאים לישראל 2011. היום יש שם כל מיני מבני תעשייה ומלאכה ישנים ומוסכים. אנחנו עובדים על תוכנית רובע העסקים החדש כבר שלוש שנים והיא אושרה בוועדה המחוזית. בתוך המתחם יש לנו כרגע 19 פרויקטים שונים בשלבים כאלה ואחרים. הייתה היענות רבה של יזמים שישווקו שם דירות. אני בדעה שתפקיד הרשות הוא לאפשר, לתת את האפשרות, וכל היתר צריכים לעשות היזמים. ככל שאנחנו השלטון נתערב פחות, מצבנו יהיה טוב יותר".

- יש לבת ים פוטנציאל התרחבות?

"לערים במטרופולין תל אביב יש אפשרות להתרחב אך ורק פנימה, כלומר, להגדיל את הצפיפות, אבל אין להן אפשרות להתרחב החוצה. יש לנו באוויר כ-60 תוכניות של פינוי בינוי שייצרו כמה אלפי יחידות דיור ומספר דומה יכול להתקבל גם בתמ"א 38 (תוספת זכויות בנייה תמורת חיזוק מבנים ישנים). בנוסף, יש לנו קרקע ל-4,000 יחידות דיור מדרום לעיר. אני מחזיק בדעה שכל הסמכויות של פינוי בינוי ותמ"א 38 חייבות לעבור לוועדות המקומיות, אחרת נישאר תקועים לנצח".

- ובת ים יכולה להוביל את הורדת מחירי הדירות למקום שפוי יותר?

"היום 60% ממחיר הדירה חוזר למדינת ישראל. זה משהו שאין לו אח ורע בשום מקום בעולם. אני חושב שכל הסמכויות של הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה חייבות לעבור לוועדות המקומיות ומדינת ישראל חייבת לשחרר את הקרקעות שיש לה ולהוריד מסים. אם הסמכויות יהיו בידי הוועדה המקומית והמדינה תשחרר את הקרקעות שלה, הכל ייראה אחרת. לוועדה המקומית תהיה אפשרות לייצר דיור בר השגה, ומספיק שבעיר כמו בת ים נכניס לשוק 2,000 עד 3,000 יחידות דיור בדמי שכירות סבירים לצעירים, בפרק זמן של חמש שנים, זה ישנה את כללי המשחק".

"אי אפשר כל היום לפחד משחיתות"

לחיאני לא ישכח את בוקר ה-28 בדצמבר 2009, עת עצרה אותו היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכללית (יאל"כ) בחשד שבמשך תקופה ביצע עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מירמה ועבירות תכנון ובנייה. הפרשה, שהחלה במעצר מתוזמר היטב בתקשורת, עדיין נמצאת בחקירת משטרה. לפני שבועיים יצא לחופשה שופט ביהמ"ש העליון, יורם דנציגר, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החליט לאשר למשטרה לחקור את דנציגר באזהרה בנוגע לטובת הנאה שקיבל לכאורה מלחיאני.

"החקירה התנהלה לפני שנתיים והמשטרה לא מצאה תשתית ראייתית. הם לא העבירו את החומר לפרקליטות ולא עשו שום דבר. אני חושב שהמשטרה הפכה לכלי ניגוח פוליטי. לכל ראש עיר יש יו"ר אופוזיציה והמשטרה היא כלי משחק. תחברי את זה עם העניין שקציני משטרה זוכים לקידום רק דרך ראשים של דמויות ציבוריות, תוסיפי למשוואה את העניין שאף אחד, אף קצין משטרה, לא נפגע מכך שחקר אפילו בצורה אגרסיבית נבחר ציבור, ותגיעי לסיטואציה שבה מאה ראשי ערים נחקרו בחמש השנים האחרונות ואפילו אחד מהם לא הורשע. כל ראש עיר שאת מכירה שנחקר, לא הורשע. זה מצב הזוי וחייבים לפעול לתיקונו".

מצד שני, קצת יומרני לבקש להאציל יותר סמכויות על ראשי ערים, בשעה שרבים מהם תחת המלצה להעמדתם לדין.

"אני חושב שראשי הערים הם האנשים שמחזיקים את מדינת ישראל מעל המים. אין אף נבחר ציבור בישראל שנבחר באופן דמוקרטי וישיר כמו ראשי הערים. אין לי ספק שאנחנו נמצאים בהתחלת שינוי דרמטי, כי הציבור מבין שאי אפשר להמשיך כך. אני תקווה שישונו הכללים וכל אדם יוכל להיחקר תחת בקרה של גורמים שהם לא רק המשטרה. שם המשחק בדמוקרטיה הוא הפרדת רשויות. מרגע שרק קצין משטרה יכול לפתוח בחקירה, להדליף לתקשורת, לייצר טררם שלם, לצאת נקי ועוד להתקדם, אנחנו הולכים לכאוס. הדמוקרטיה בנויה על כך שלשמירה על נבחרי ציבור יש חשיבות גדולה ביותר. כולי תקווה שמהכאוס שהגענו אליו יהיה שחר של יום חדש, שבו לא תהיה אפשרות לקצין משטרה לפתוח בחקירה נגד נבחר ציבור ללא בקרה, ואם הוא ינסה להאדיר עצמו דרך פנייה לתקשורת, הוא ישלם על כך מחיר.

"ועדה מקומית בנויה מנבחרי ציבור, יועצים משפטיים ואנשי מקצוע, בדיוק כפי שבנויה הוועדה המחוזית. אי אפשר כל היום לפחד משחיתות. הבסיס צריך להיות אמון בנבחרי הציבור. לסמוך על כך שאם יש נבחר ציבור שסרח, המערכת המשפטית תדע לטפל בו. היסוד החשדני חייב להיעלם ואין ספק שהוא משרת גורמים אינטרסנטיים. הייעול התכנוני יהיה גדול יותר אם הסמכויות יהיו בידי הוועדות המקומיות, והמדינה תתקדם בצורה טובה יותר - זה אינטרס ציבורי מובהק".