רשלנות המינהל מנעה עיקול נכס לטובת בנק פועלים

אחד הצעדים הראשונים שעושה נושה הוא לאתר מקרקעין השייכים לחייב, בכדי לשים עליהם יד להבטחת תשלום החוב.

המקובל הוא כי הנושה מקבל צו עיקול על נכסי המקרקעין, ועיקולים אלו רושמים במקום שבו פרטי הנכס רשומים: לשכת רישום מקרקעין (טאבו) או מינהל מקרקעי ישראל והחברות המשכנות שמנהלות רישום דירות שטרם נרשמו בטאבו.

על פי הדין, למי שמחזיק ברישומים כאלו, אחריות רבה, באשר הציבור הרחב מסתמך עליהם לצורך ביצוע עסקאות וכל טעות או רשלנות יכולה להיות הרה גורל.

ואכן בפרשיה שנדונה השופט ישעיהו שנלר, בבית משפט המחוזי בתל-אביב, דן בית המשפט בסוגית רשלנות של אי-רשום עיקול, שגרם לכך שנושה יאבד את הבטוחה שחשב שבידיו.

לחייב כלשהו, הייתה דירה הרשומה רק במינהל מקרקעי ישראל שרכש בשעתו. אמנם זכויות החייב טרם נרשמו על שמו במינהל מקרקעי ישראל , אך המינהל ידע כי החייב רכש את הזכויות והליכי העברת זכויות לא הושלמו עדיין.

בנק הפועלים הטיל עקול זמני על זכויות החייב והמציא עותק מצו העקול למינהל. דא עקא, שבמינהל, מתוך רשלנות, לא נרשמה הערה מתאימה ברישומים אצלו על זכויות החייב. לאחר מכן השלים החייב את העברת הזכויות על שמו וברישומי המינהל, הזכויות היו נקיות מכל הערה. קונה בתום לב התעניין בדירה ורכש את הזכויות על סמך אישור המינהל שלפיו הדירה נקייה מכל עיקול לטובת בנק הפועלים.

בנק הפועלים תבע את המינהל על גובה החוב שהובטח בעיקול ובית משפט השלום קבל את התביעה.

המינהל טען כי מאחר ובזמן רשום העקול הדירה לא היתה רשומה על שם החייב, לא היתה עליה החובה לרשום את העקול, באשר המינהל רושם עקול רק על זכויות מי שבמינהל רשום כבעל זכויות.

בית משפט קבל את טענת בנק הפועלים, שאותו ייצג עו"ד אסף שמרת, שאין טעם להבחין בין מצב שבו זכויות החייב רשומות במינהל ובין מצב שלא, כי בכל מקרה המינהל ידע כי החייב אמור להיות בעל הזכות בדירה הנדונה.

בית משפט המחוזי, שאליו ערערו, מתח ביקורת על המינהל ועל הנוהג רישום העקול רק על מי שזכותו רשומה במינהל, והימנעות מרישום עיקול על מי שיש לו רק הערה על הרכישה.

בנכס שרשום בטאבו, ניתן לרשום עיקול על הערת אזהרה הרשומה לטובת מי שרכש דירה.

בית המשפט קובע כי לגבי נכס שרשום במינהל, ולקונה יש רק הערה עליו, חייב המינהל לאפשר לרשום עקול על הערה כזו כדי להבטיח לנושה את הנכס, אחרת תיווצר אבחנה מלאכותית בין נכס לנכס.

לפסק דין זה יש חשיבות מעשית, ויש לקוות שהמינהל יפסיק את הנוהג הפסול המשתמע מהשתלשלות העניינים, שכן בהיותו גוף המנהל את רישומי מאות אלפי בעלי-זכויות ורוכשי-זכויות בדירות, עליו האחריות והחובה להירתם לחשיפת מידע כלפי קונים בתום לב.

הכותב מומחה לדיני מקרקעין ותכנון ובנייה