למען עתיד ספורטאינו: דברו בסלולרי!

מה עושה מדינה "חולת ספורט" שהמצב הכלכלי לא מאפשר לה להשקיע בספורט? בארגנטינה מצאו פתרון מקורי: מפילים על חברות הסלולר חוק שמחייב אותן להעביר בכל חודש אחוז מהכנסותיהן לטובת הספורטאים האולימפיים

השלטים במרכז בואנוס איירס מציגים לראווה את כוכבי נבחרת הכדורגל הלאומית תחת הסיסמה "הכל למען הקופה". קצת מוזר בהתחשב שטורניר הקופה אמריקה אותו אירחה ארגנטינה הסתיים כבר לפני חודש, ועוד בכישלון ארגנטיני מהדהד. אבל ככל שנעים עם התנועה הצפופה פנימה יותר ויותר, מתגמדים שלטי הכדורגל ומתמעטים אל מול הכרזות המקדמות את מערכת הבחירות ואת הנשיאה כריסטינה פרנדדס דה קירשנר, שאמורה להיבחר לכהונה נוספת ב-23 באוקטובר. כן, ללא ספק, ארגנטינה חזק בתוך מערכת בחירות.

דה קירשנר מתמודדת עם אינפלציה גואה. ודווקא על הרקע הזה, כמעט מפליא לראות איך מצליחה המדינה לשמר את ההשקעה בספורט, בין היתר בזכות ייסוד חוקים ייחודיים שספק גדול אם היו יכולים לעבוד בעולם המערבי "האמיתי", אבל מציגים גרסה עכשווית למושג ערבות הדדית ומעורבות חברתית.

***

אחרי שהמדינה החליטה לפני כשנה לרכוש את זכויות השידור של משחקי הכדורגל בליגה הבכירה עבור כ-240 מיליון דולר לעונה, בהסכם עד שנת 2019 שהציל את הליגה מהתמוטטות, בחודשים האחרונים נרקם מהלך נוסף שנועד לסייע גם לספורטאים האולימפיים. יוזם המהלך הוא יו"ר הוועד האולימפי של ארגנטינה, הווטרינר בהשכלתו ואיש העסקים בהווייתו ד"ר הררדו ורטהיין. ורטהיין, שבין שלל עיסוקיו ועסקיו משמש גם בתפקיד סגן נשיא וסגן יו"ר ענקית הסלולר טלקום ארגנטינה, הוביל לשינוי חוקתי לפיו שתי ענקיות הסלולאר של ארגנטינה - טלקום ארגנטינה בצפון וטלפוניקה בדרום (בארגנטינה החלוקה למפעילים סלולריים היא לפני שיוך גיאוגרפי) - יעבירו אחוז אחד מהכנסותיהן לקרן שתפקידה קידום הספורטאים האולימפיים.

המשמעות: הציבור הארגנטיני מדבר בסלולרי ושורף זמן אוויר, ומדי חודש זורמים 12 מיליון פזו (2.81 מיליון דולר) לקרן לתמיכה בספורט האולימפי. הגדלת ההכנסות הצפויות של חברות הסלולר יביאו לגידול גם בהפרשות לקרן, ועוד כסף שיעמוד לרשות הספורטאים (נסו לרגע לחשוב על מצב דומה בישראל שבו מעבירה המדינה חוק לפיו מחוייבות שלוש חברות הסלולר להעביר אחוז מהכנסותיהן לטובת הספורט האולימפי...).

***

כדי להבין איך מצליחה ממשלת ארגנטינה לפעול באופן כל כך בוטה לטובת הספורט על חשבון המגזר הפרטי, צריך להבין את מעמדו של הספורט במדינה. לצורך זה מספיק לנשום לריאות לימים בודדים את החיים בבואנוס איירס. חייהם של תושבי ארגנטינה מלאים באירועי ספורט, רובם המכריע הוכנסו תחת גג של "אירועים מוכרזים", כאלו המחויבים להיות משודרים בערוצים פתוחים לרווחת כל התושבים. כך למשל, ארבעה שחקני טניס מארגנטינה שיחקו באמצע החודש בטורניר המאסטרס בסינסינטי. אף אחד מהם לא עבר את הסיבוב השני, אבל המשחקים של כולם הועברו בשידור ישיר. גם משחקי ידידות של נבחרת הכדורסל מועברים, וכמובן משחקיה של נבחרת הכדורעף שהתכוננה לגמר טורניר הגראנד-פרי לנבחרות בכדורעף.

ריבר פלייט מארחת את משחקה הראשון בהיסטוריה בליגת המשנה, ותחת גשם שוטף מתמלא ה"מונומנטאל" ב-58 אלף איש שדוחפים את הקבוצה לניצחון 0-1 על צ'קאריטה. המשחק? משודר בשני ערוצי טלוויזיה במקביל. השידורים המרתוניים לא עוסקים במתקנים בהם נערכים המשחקים של הקבוצות האהודות ביותר - ה"לה בומבונרה" של בוקה וה"מונומנטאל" של ריבר, שני האצטדיונים שמסמלים את הקושי הגדול של הספורט בארגנטינה: הכסף מופנה כולו לתפעול ותמיכה בספורטאים ובמאמנים, או לרכישת זכויות שידור - אבל התשתיות במצב קטסטרופלי. תשתיות מיושנות של מדינת ענק המאכלסת 42 מיליון בני אדם. ה"מונומנטאל", שאירח את גמר הקופה אמריקה לפני כחודש, מכיל 58 אלף מקומות ושופץ בפעם האחרונה לקראת המונדיאל ב-1978. ה"בומבונרה" שופץ לאחרונה לפני 15 שנים. עבור העיר הרביעית בגודלה בעולם, מטרופולין שמצופף סביבו 14 מיליון תושבים, מדובר באצטדיוני כדורגל קטנים בהשוואה לאלו המעטרים את הערים המרכזיות באירופה.

זכייתה של ברזיל באירוח מונדיאל 2014 והמשחקים האולימפיים שנתיים מאוחר יותר בריו דה ז'ניירו, תבליט בעוד שנים אחדות עוד יותר את הפער בין שתי המדינות המרכזיות בדרום אמריקה, בעיקר בנושא תשתיות הספורט והמתקנים. האירוח הכפול של ברזיל, בעיקר זה של המשחקים האולימפיים, מרחיק את הסיכוי של ארגנטינה לארח אירועים אדירים כאלה בשני העשורים הקרובים.

ובכן, מה מניע עכשיו את הארגנטינים לשנות את גורלם ולהתחיל לדחוף עוד כסף גם לכיוון האולימפי? הוועד האולימפי המקומי, שיציין בעוד שנתיים 90 שנים להיווסדותו, זכה באירוח הכנס השנתי של הוועד האולימפי הבינלאומי ב-2013. כל עיני עולם הספורט יהיו נשואות לבואנוס איירס בעוד 25 חודשים, אז גם תוכרז העיר שתארח את המשחקים האולימפיים ב-2020, וייבחר הנשיא הבא של התנועה האולימפית. ההכנות לכינוס החלו לא מכבר, וכחלק מההיערכות הזו ומהצגת התכלית של הספורט האולימפי בארגנטינה, נעזרים שם ביועצים בינלאומיים שיאירו את הפעילות ויצבעו אותה בגוונים עכשוויים.

הרוח החיה הוא כאמור היו"ר ורטהיין, שאף נבחר לפני כחודשיים לחבר בוועד האולימפי הבינלאומי. שש המדליות בהן זכתה ארגנטינה גם ב-2004 וגם ב-2008, הן אלו שדרבנו את הוועד העומד בראשו לפעולה. המטרה היא ריו 2016, שבה ארגנטינה תציג את ספורטאי העתיד שלה שיזכו להכנות משופרות והשקעה ניכרת בזכות היוזמה הסלולרית של ורטהיין.

***

הצעד הראשון לקראת אירוח משחקים אולימפיים הוא השקעה בתשתיות האנושיות של הספורט במדינה - ספורטאים ומאמנים. ללא הצלחה מוכחת בדמות גידול ניכר במספר העוסקים בענפי הספורט ואיתור המוכשרים בהם וטיפוחם, יהיה קשה להוכיח את רוח המצוינות של התנועה האולימפית. כל עוד לא מוצג שינוי מהותי מבפנים, יהיה קשה לגייס תמיכה חיצונית של חברי הוועד האולימפי הבינלאומי לאירוח. לכן, המודל העתידי של הספורט בארגנטינה דומה לזה שנעשה בספרד שהפכה בשנים האחרונות למעצמה בענפי ספורט רבים. מדריד, שהפסידה את אירוח המשחקים האולימפיים ב-2012 ו-2016, תתמודד על אירוח משחקי 2020. ארגנטינה, כמו ספרד לפניה, שואפת להביא לכך שההשקעה בספורטאים תניב הכרה בינלאומית שתוביל בין השאר גם לאירוח אירועי השיא של הספורט העולמי.

כדי שזה יקרה, בשלב ראשון תושבי ארגנטינה מתבקשים לדבר בסלולרי כמה שיותר.