מהורדוס ועד טראמפ

לכאורה, המובן מאליו הוא שהצלחה קשורה קשר הדוק ליכולות בלתי רגילות של אדם - לכישרון יוצא דופן; לאינטליגנציה, לחזון, לאמביציה, ליצירתיות, לאופי חזק ובלתי מתפשר, וליכולת לעמוד בשורת כישלונות וקשיים ארוכה - עד להגשמת המטרה.

זה נכון, למשל, לדוד עזריאלי, שחזר להשלים תואר שני באדריכלות בגיל 75, ובהזדמנות זו קרא לבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב על שמו, וגם לפרדיננד דה לספס, שתכנן את תעלת סואץ, וגם את תעלת פנמה.

בספרו המצוין "מצוינים - ממה עשויה הצלחה" (ראה אור בעברית בהוצאת מטר) מציע מלקולם גלדוול שורת סיבות לכך שאנשים מסוימים מצטיינים יותר מאחרים. הכישרון והאינטליגנציה חשובים אמנם, הוא טוען, אבל רחוקים מלהיות מספיקים. הוא מונה שורת גורמים אחרים שתורמים להצלחה: המשפחה (רצוי תומכת, משכילה ומבוססת), סביבת הילדות (רצוי מפותחת, מרכזית, לא בפריפריה), שנת הלידה - וגם השקעה רבה. כל אלה נכונים גם כשבוחנים את רשימת היזמים הגדולים בהיסטוריה.

במשך שנתיים התפרסם במוסף הנדל"ן של "גלובס" מדור "הבונים" - שכלל ביוגרפיות קצרות של בונים שונים בהיסטוריה הקרובה והרחוקה - יזמים, אדריכלים, ממציאים, מנהיגים, חולמים. 100 איש ואישה (יותר איש מאישה, כפי שהתברר) מבניית הטאג' מאהל בהודו והפירמידות במצרים ועד זמננו. "הבונים" שלנו נבחרו לפי מידת העניין וההשפעה של היוזמות שלהם. עיון מחודש ברשימה שהתגבשה בפרסומי המדור, לרגל עריכת המהדורה המסכמת, מצא שגם הצלחת הבונים שהשפיעו על העולם, אינה מקרית.

בראש וראשונה, ראינו, כדאי להיוולד גבר. מאמצים גדולים נדרשו כדי למצוא נשים שחתומות על פרויקטים יזמיים ואדריכליים בסדר גודל בינלאומי, כאלה שמופיעים ברשימות פלאי תבל למיניהן. עד היום, למשל, זכתה רק אישה אחת, זאהה חדיד, בפרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות, מאז החלו לחלקו בשנת 1979. הסיבה לכך פשוטה: עד לעשרות השנים האחרונות נשים היו מודרות כמעט כליל מאפשרויות ההשכלה, הירושה והעבודה - כל המסלולים שבהם הגיעו גברים לעמדות השפעה על המרחב הציבורי. מבין הנשים המעטות שהופיעו ב"הבונים" - חלקן זכו להזדמנות שלהן בזכות נישואיהן, כמו ליאונה הלמסלי, מארי אנטואנט ונינה וואנג ההונג קונגית. מיעוטן, כמו ג'ניה אוורבוך שתכננה את כיכר דיזנגוף, ג'יין ג'ייקובס שהגותה השפיעה על התכנון העירוני כולו, וזאהה חדיד, עשו זאת בעצמן.

אבל גם בתור גבר - כדאי להיוולד למשפחה הנכונה. קל בהרבה לתכנן ולהוציא לפועל פרויקטים גרנדיוזיים כמו הפירמידות במצרים, המיוחסות לאדריכל ולמהנדס הראשון אימחוטפ, הטאג' מהאל בהודו שיזם שאה ג'האן כמצבה לאשתו האהובה, או צבא חיילי הטרה קוטה בסין שתכנן הקיסר צ'ין שי הואנג, אם נולדת נסיך שצי אינסופי של עבדים עומד לרשותו, יחד עם כל מרבצי השיש של ארצו ושל הארצות הסמוכות. ובכל זאת, צריך גם חזון והשראה - לא כל קיסרי הודו הגו ובנו יצירת מופת כמו הטאג' מהאל.

באשר למשפחה ה"נכונה", לפחות לפי רשימת המאה שלנו, השפעתה עובדת לשני הכיוונים: משפחה מבוססת ומשכילה, שמאפשרת לבניה השכלה, קשרים, כסף ומשאבים אחרים, מגדילה את הסיכוי שתגיע לבית הספר לאדריכלות או להנדסה, תתקבל לעבודה במשרד נחשב ומכאן והלאה תקבל גם חוזים לעבודות שיאדירו את שמך. זה נכון בכל העולם ובכל התקופות. אם נולדת במאה ה-19 בתור הברון אוסמן בצרפת, או במאה העשרים בספרד בתור סנטיאגו קלטרווה, או אלברט שפר בגרמניה.

מצד שני, גם משפחה ענייה או מפורקת יכולה להיות מקפצה לחיי יזמות ושינוי העולם - אולי משום שאנשים שהתייתמו בגיל צעיר נאלצו בתקופות רבות למצוא לעצמם נתיב פרנסה והתקדמות בכוחות עצמם.

נוסף לכך, כדאי היה מאוד להיוולד בארה"ב או בבריטניה, רצוי במאה ה-19. הן היו אז, לפני שהעולם השתטח לפי הגדרתו של תומס פרידמן, פורצות הדרך של הטכנולוגיה העולמית, והציעו גם את האפשרויות הטובות ביותר לגיוס מימון מהציבור, ממשקיעים או מהממשלה. התוצאה היא שורת המצאות מעוררות השראה - ומשנות מציאות - כמו הרעיון לזפת ולהחליק כבישים, שהגה הבריטי ג'ון לאודון מקאדם בתחילת המאה ה-19; כמו הרכבת התחתית בלונדון, הראשונה בעולם, שהגה צ'ארלס פירסון אך לא זכה לראותה נחנכת בינואר 1863; כמו המעלית שהמציא אלישע אוטיס באמצע שנות החמישים של המאה ה-19, ואשר אפשרה לפתוח את עידן גורדי השחקים באמריקה; כמו באר הנפט הראשונה בעולם שאדווין דרייק האמריקאי הצליח לחפור כמה שנים אחרי שנסעה המעלית הראשונה (ורק שכח לקנות זיכיון להפעלה), בארה"ב; כמו מערכת מיזוג האוויר הראשונה בעולם, שהתקין וויליס קרייר ב-1902; כמו גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו, שתכן ג'וזף שטראוס, ועוד. מצד שני, כדאי היה להיוולד מספיק זמן לפני השפל הכלכלי הגדול בארה"ב, שהטביע עשרות אלפי עסקים ויוזמות, למשל את רשת הסופרמרקטים הראשונה בארה"ב, שייסד קלרנס סונדרס.

מלבד כל אלה, צריך גם סתם מזל, כפי שמעידים חיי היזם סם זל, שהוריו היהודים הצליחו לברוח מפולין ב-31 באוגוסט 1939 - יום אחד לפני פלישת הגרמנים למדינה, ושהוא עצמו מכר את הנדל"ן שלו בארה"ב ב-39 מיליארד דולר בפברואר 2007, ערב הקריסה הגדולה. בלי מזל, אתה יכול לגמור כמו יורן אוטזון, האדריכל הדני שתכנן את בית האופרה של סידני. בגלל שורה של בעיות מימון והתנגדויות פוליטיות, הוא נאלץ לעזוב את סידני בחיפזון בלי לגמור את הבנייה, ומעולם לא ראה שנית את המבנה היפהפה, שהפך אייקון המזוהה עם היבשת-מדינה כולה.

הביוגרפיות המלאות מופיעות כולן בארכיון גלובס באינטרנט

הנבחרים

¥ איוון האיום / יזם הכיכר האדומה במוסקבה

¥ אימחוטפ / מתכנן הפירמידות

¥ איקטינוס וקליקרטס / מתכנני הפרתנון באתונה

¥ אלברט שפר / אדריכל המפלגה הנאצית

¥ אלישע אוטיס / ממציא המעלית

¥ אנריקו פרמי / מתכנן הכור הגרעיני הראשון

¥ אריה שרון / אדריכל תוכנית המתאר הראשונה של מדינת ישראל

¥ אנטוניו גאודי / האדריכל המהפכן ששינה את ברצלונה

¥ ג'וזף אספדין / ממציא תערובת הבטון

¥ ג'וזף שטראוס / מתכנן גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו

¥ ג'ון לאודון מקאדם / ממציא הכביש המכוסה אספלט

¥ גוסטב אייפל / מתכנן מגדל אייפל ופסל החירות

¥ דונלד טראמפ / הוליד את הקשר בין יזמות לידוענות

¥ הדלאי למה החמישי / מתכנן ארמון הפוטלה בטיבט

¥ המלך הורדוס / מחדש בית המקדש השני

¥ וויליס קרייר / ממציא מיזוג האוויר

¥ זאהה חדיד / אדריכלית

¥ יורן אוטזון, מתכנן בית האופרה בסידני

¥ לארי סילברסטיין, הבעלים של מגדלי התאומים

¥ ליאונה הלמסלי, נדל"ניסטית ממנהטן: "רק עניים משלמים מסים"

¥ לקשמי מיטאל , בנה את האחוזה הירוקה הגדולה בעולם

¥ מאו טסה טונג, יזם כיכר טיאננמן בבייג'ין

¥ מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של ת"א

¥ מוחמד בן לאדן, אבא של ומייסד חברת הבנייה הגדולה בסעודיה

¥ מועמר קדאפי, יזם מפעל המים של לוב

¥ מוקש אמבני, בונה בניין אנטיליה במומביי

¥ מימאר סינאן, האדריכל הבולט באימפריה העות'מנית

¥ משה ומרדכי מאיר, יזמי מגדל שלום, גורד השחקים הראשון במדינה

¥ נורמן פוסטר, אדריכל כיפת הרייכסטאג הנוכחית

¥ נינה וואנג, יזמית הנדל"ן הגדולה מהונג-קונג

¥ סטיב וויין, ממקימי הסטריפ בלאס-וגאס

¥ סם זל, מגדולי אנשי הנדל"ן של ארה"ב

¥ סנטיאגו קלטרווה, מתכנן גשרי המיתרים, גם בפ"ת ובירושלים

¥ פאצ'אקוטי, יזם בניית העיר הגבוהה בעולם מאצ'ו-פיצ'ו

¥ פרדיננד דה לספס, מתכנן תעלת סואץ ופנמה

¥ פרנק גרי, אדריכל העל והוגה רעיונות העיר החדשה

¥ פרנק לואי, יזם יהודי שמיתג את המושג "קניות" באוסטרליה

¥ פרנק לויד רייט, חלוץ האדריכלות המודרנית

¥ צ'ארלס פירסון, מתכנן הרכבת התחתית הראשונה בעולם

¥ צ'ארלס ריכטר, המהנדס שהגה את מדד רעידות האדמה

¥ צ'ין שי הואנג, הקיסר שיזם את בניית החומה הסינית

¥ צ'יץ' שלמה להט, ראש העיר השביעי של תל אביב ומחדש מרכז העיר העברית

¥ קונרד הילטון, יו"ר רשת המלונות הקרויה על שמו

¥ קושאל פאל סינג, איל נדל"ן הודי בן זמננו

¥ קרלוס סלים, האיש העשיר בעולם התחיל בנדל"ן

¥ רוברט קיוסאקי, שעשה קריירה מלכתוב על נדל"ן

¥ ריי קרוק, הפך את מק'דונלדס ממסעדה לרשת בינלאומית

¥ שאה ג'האן, הקיסר שבנה את טאג' מאהל

¥ שוגי אפנדי, יזם המקדש הבאהי בחיפה

¥ שייח מוחמד אל מקטום, מפתח איי הדקל בדובאי

¥ שלדון אדלסון, ענק הקזינו בלאס וגאס ומקאו

¥ שלמה המלך, יזם בית המקדש הראשון בירושלים

¥ תלמי II, הספרייה באלכסנדריה