השנה איבד משרד הרצוג-פוקס-נאמן את מעמדו בעשור האחרון כמשרד עורכי הדין הגדול בישראל. המיזוג הדרמטי בין משרדי גולדפרב-לוי-ערן-מאירי-צפריר לבין מ. זליגמן, הוליד את פירמת עורכי הדין החדשה הגדולה בישראל: גולדפרב-זליגמן, המעסיקה כ-200 עורכי דין. הרצוג-פוקס-נאמן, המעסיק כ-160 עורכי דין "בלבד", נאלץ להסתפק במקום השני.
ואולם, העובדה שאיבד את הבכורה בדירוגי הגדול, לא מפריעה למשרד הרצוג-פוקס-נאמן לשמור על ההובלה בתחומים אחרים. בסקר 10 מקומות העבודה הטובים ביותר, שערכו חברת "פילת" ו"גלובס", בחרו עורכי הדין (28% מהקולות) במשרד הוותיק כמקום העבודה הטוב ביותר בשוק עריכת הדין. גולדפרב-זליגמן נאלץ להסתפק במקום השישי יחד עם משרד נשיץ-ברנדס הוותיק עם 6% מהקולות בלבד לכל משרד.
ומה מקבלים עובדי משרד הרצוג-פוקס-נאמן, שמצדיק את הפופולריות שלו? לא מעט צ'ופרים והטבות. העובדים נהנים מחניה חינם במרכז תל-אביב; סבסוד ארוחות ושתייה; בדיקה רפואית שנתית מקיפה וביטוח חיים; אחת לשנה מקיים המשרד שנת השתלמות בחו"ל (בשנתיים האחרונות בפראג וברודוס); ואת המסיבה השנתית לעובדי המשרד ומשפחותיהם הם חוגגים בהופעת אמן מוביל; ויש גם ימי כיף, אירועי ספורט ומתנות לימי הולדת ואירועים משפחתיים; ואסור לשכוח את הבונוסים והמענקים, שמחולקים אחת לשנה עבור הישגי העובדים.
ובכל זאת, אלה לא היו הסיבות המרכזיות לכך שהמשרד נבחר כנחשק ביותר. כשהנסקרים, שבחרו בהרצוג-פוקס-נאמן כמקום העבודה המועדף עליהם, נשאלו מה הסיבות לכך - בלט המוניטין של המשרד כפקטור המשמעותי ביותר עם 61%. רק 12% ציינו כי בחרו במשרד בשל תנאי השכר וההטבות, ואילו רק 3% ציינו את יחסי העבודה ואפשרויות הקידום.
להתחכך במוניטין
ומי מספר 2? המשרד שהקים עורך הדין האגדי יגאל ארנון, עם 16% מעובדי הענף, שבחרו בו כמקום העבודה שהכי כדאי לעבוד בו. עו"ד ארנון אמנם פרש מזמן מהמקצוע, אך משרדו ממשיך ליהנות מהמוניטין שבנה מיום ייסוד המשרד ב-1958, ושעורכי הדין שהחליפו את ארנון דאגו לטפח עד היום.
אגב, בשונה ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, זוכה משרד יגאל ארנון לציונים יפים (20%) - גם על תנאי השכר וההטבות שהוא מעניק לעובדיו וגם על יחסי העבודה הטובים במשרד, ולא רק על המוניטין.
מנכ"ל "פילת" ישראל, ששון עוז, מבהיר כי עורכי הדין שהשיבו לסקר היו מאוד ברורים בנוגע למה שחשוב להם במקום עבודה. "כשערכנו את הסקר גילינו כי המוניטין הוא הדבר החשוב ביותר עבור עורכי הדין, בהפרש ניכר מכל הפקטורים האחרים. וזה מאוד ברור מדוע", הוא מסביר. "במילייה של אותו עורך דין, בקרב חבריו עורכי הדין, וגם חברים שאינם במקצוע, יש לזה משמעות מאוד גדולה. כשהוא עובד במשרד בעל מוניטין טובים, הוא מתחכך במוניטין הזה, וכך הוא דבק בו. זה מה שעורכי הדין מרגישים. מוניטין קשור לגודל המשרד, אך גם לוותק ולמסורת שיש לו".
לא למשרדי בוטיק
גם הכסף שזורם בשוק עריכת הדין מסייע לבניית המוניטין של המשרדים. בעשור האחרון רשם התחום בישראל צמיחה מתמדת בהכנסות, המתבטאת בזינוק בפדיון משרדי עורכי הדין מ-7 מיליארד שקל בראשית העשור לכ-13.1 מיליארד שקל בסוף 2010. כ-2% מהעוסקים בשוק עורכי הדין, רובם משרדים גדולים, המספקים שירותי one stop shop (כולבו), גרפו 40% מכלל הפדיון.
עורכי הדין מריחים את הכסף הגדול שיש במשרדי הכולבו ועושים את החיבור המתבקש בין הממון לתהילה. התוצאה המתבקשת: עורכי דין רבים מוכנים לוותר על סביבת עבודה נוחה, שעות עבודה סבירות ובעיקר על עצמאותם - הכול כדי שיידבק בהם משהו מההצלחה ומהשם של המשרד הגדול. רבים מהם חולמים להיות אדונים לעצמם, אבל סבורים - לרוב בצדק - כי הדרך לחלום עובדת דרך משרד מוביל.
וכשהמוניטין, בשילוב עם גודל וכסף, הוא הפקטור הקובע בבחירת מקום העבודה הטוב ביותר, המקומות הבאים ברשימה די צפויים: את המקומות השלישי-רביעי-חמישי תופסים ביחד משרדי פישר-בכר-חן-וול-אוריון, גורניצקי וש. הורוביץ - כולם נמנים ברשימת עשרת המשרדים הגדולים בארץ.
משרד הענק מיתר-ליקוורניק-גבע & לשם ברנדווין זכה ל-3% מהקולות בלבד, בדומה למשרד הכולבו גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג - שניהם מאיישים את המקומות השמיני והתשיעי בדירוג. את הרשימה סוגר משרד צבי אגמון עם 2% מהקולות.
לסקר לא הסתנן אף לא משרד בוטיק אחד. כל המשרדים בעשירייה שנבחרה נמנים ברשימת עשרת המשרדים הגדולים בארץ - נתון לא מפתיע, שמחזק את מה שכולנו כבר ידענו: בשנים האחרונות משתלטים משרדי ה-one stop shop על שוק עריכת הדין.
משרדי נישה ו"משרדים של איש אחד", שעוד לא אמרו את המילה האחרונה ולא נכנעו למיזוגים המפלצתיים של המשרדים הגדולים, נמצאים במקרים רבים מתחת לרדאר הסקרים- וכנראה גם מחוץ לתודעה של מחפשי העבודה.
