גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הקמפיין לשחרור גלעד שליט העלה את מחיר העסקה?

איך הפך המותג "גלעד שליט" ל"בן של כולנו", והאם הפעילות האינטנסיבית בנושא גרמה לעלייה במחיר העסקה? ■ פרסומאים מנתחים את אחד הקמפיינים האמוציונליים בתולדות ישראל

עולם השיווק והפרסום נהוג למדוד הצלחה של קמפיין במספר פרמטרים שנקבעו מראש. לקמפיין, אם הוא מקצועי, תמיד תהיה אסטרטגיה וטקטיקה, קהל יעד מוגדר, חסמים שיש לעבור ולא אחת מתחרה רציני שיש לנצח.

היום (ג'), בעת שינחת בארץ גלעד שליט ויתאחד עם משפחתו, יבוא לקיצו אחד הקמפיינים הארוכים והאמוציונאיים ביותר שידע הציבור הישראלי.

רגע לפני היום המיוחל ביקש "גלובס" ממספר פרסומאים בכירים לנתח את מהלך הקמפיין, להגדיר מה עמד מאחוריו ולא פחות חשוב לנסות ולהגדיר האם בסופו של דבר הוא הביא להגדלת המחיר ששולם עבור שליט או לא.

כזכור, הקמפיין החל למעשה סביב הניסיון להחזיר 3 חיילים: גולדווסר, רגב ושליט. הקמפיין שנעשה אז היה דומה מאוד לזה שנותר מאוחר יותר סביב גלעד שליט לבדו: סילואטה של 3 החטופים בצבעי כחול-לבן. הפנים התקשורתיות שלו היו אז של קרנית גולדווסר. לאחר שהוחזרו גולדווסר ורגב ז"ל נשארה בסילואטה דמותו של גלעד בלבד, ומשפחת שליט נאלצה לעבור לקדמת הבמה.

לאורך כל הקמפיין מי שלקח חלק בצד הפרסומי היה שלמור-אבנון-עמיחי. שלומי אבנון, שותף במשרד, מסביר מהן המטרות שהוצבו בתחילתו: "המטרה הראשונה היא ליצור לגלעד ולמשפחת שליט אהדה בקרב הציבור. לא ידענו מתי זה יהיה, אבל רצינו שביום שהממשלה תידרש להחליט, תהיה למשפחת שליט תמיכה ציבורית רחבה. היה ברור שהמהלך ילווה בהקרבה גדולה של ישראל ,וכדי לממש את ההחזרה של גלעד היה קריטי שתהיה תמיכה ציבורית שתפעיל לחץ.

"המטרה השנייה הייתה לשמר בתודעה הציבורית את גלעד כדי שלא יישכח. היות שמדובר בתקציבים מוגבלים, הדבר נעשה בגלים. תקפנו מכל החזיתות, בפן הרגשי להשוות אותו לרון ארד, ובפן הביטחוני להביא אנשי ביטחון שתמכו בשחרורו. קיבלנו החלטה שקהל היעד שלנו הוא הציבור ולא מקבלי ההחלטות, כי ידענו שעם מקבלי ההחלטות הכול יכול להתפספס, כפי שהיה עם רון ארד".

חיבקו את המתנגדים

בענף הפרסום יש תמימות דעים על כך שמדובר בהצלחה פנומנלית של הקמפיין - כמעט כנגד כל הסיכויים. "הם עשו קמפיין מאוד נכון", אומר גיל סמסונוב ממשרד הפרסום גליקמן-נטלר-סמסונוב. "המטרה הייתה גיוס אמוציונלי של העם ומשיכת העניין בגלעד שליט על פני למעלה מ-5 שנים, וזאת משימה כמעט בלתי אפשרית. הם עשו אקטים רגשיים מאוד חזקים, כמו החיבור לרון ארד או הצעדה לירושלים, השהייה באוהל - אלה צעדים שנתנו לקמפיין אורך נשימה".

לדבריו, "הבעיה באקטים תקשורתיים זה לא לעבור את הגבול, לא לתקוף בצורה קיצונית את מקבלי ההחלטות, לשמור שהקמפיין יהיה א-פוליטי, לא להתלהם מול מי שמציג עמדה שונה. וההתייחסות שלהם אל מול מי שמתנגד להם הייתה יפה - הם חיבקו את המתנגדים לאורך כל הזמן. קל לאבא מתוסכל לתקוף את ראש הממשלה, והם כמעט הגיעו לנקודה הזאת אבל לא חצו אותה.

"הם בחרו לא ללכת על קמפיין של 'בכל מחיר'. קהל היעד הראשון שלהם היה העיתונות, שהייתה מגויסת לנושא, וכולם עשו להם את העבודה בגימוד המתנגדים סביב המחיר. גיוס התקשורת היה קל - זה הרפלקס הכי בסיסי להתגייס במקרים כאלה, זה נוגע בעצב הכי רגיש בחברה הישראלית".

סמסונוב סבור כי אפילו בימים שלאחר ההחלטה הקמפיין עדיין ממשיך: "נועם שליט נראה לי מאוד ממושמע, כשהוא הניף אתמול את דגל ישראל מעל הבית, או כיסח יום לפני כן את הדשא, זה נתן אוכל לתקשורת רעבה. כך יש פחות סיפורים של המשפחות השכולות ודחייה של ידיעות ביקורתיות על המחיר".

"כל דבר שבסופו יש פעולות שנועדו לשנות תפיסות, התנהגות והשפעה על מקבלי ההחלטות - זה קמפיין", אומר אורי עיני, מנכ"ל משותף באדלר-חומסקי. "זה קמפיין מנצח ואפקטיבי שבסופו גרם לתזוזה אצל מקבלי ההחלטות. הקמפיין נעשה בצורה מקצועית, אבל הובן ככזה שנעשה על-ידי תבונה ואינטואיציה בלי טביעות אצבע מקצועיות. זה לא קמפיין שמסריח מאנשי מקצוע.

"כל הנוגעים בדבר זיהו כמה מגמות מאקרו חשובות: חברה מפולגת ושסועה שמחפשת איזשהו קונצנזוס, השינוי בתפיסת החיילים בישראל שזזה מ'אחינו הגיבורים' של העבר אל 'הילדים שלנו' כיום, והכניסה של הרשתות החברתיות לחיינו והשינוי שהיא יצרה בהן. הם זיהו את המגמות האלה והשתמשו בהן בצורה מושכלת.

"הפעולות שעשו היו להפוך את גלעד 'לילד של כולנו' וילד של 'כל אחד' צריך לשחרר. הם השתמשו בתמונה אחת עיקרית שכל אחד יכול להזדהות איתה - הסילואטה שלו בכחול-לבן. הם נשארו איתו ברוח חיובית והלכו על התקווה 'עדיין חי', לא האדום והשחור עם 'מה יקרה אם לא...'

"ההתנהלות של המשפחה הייתה אצילית תוך הפגנת שילוב של תקווה ונחישות. זאת משפחה ישראלית קלאסית שקל לעכל - המקום שהם גרים, אפילו השם של החטוף היה נוח - גלעד שליט זה כמעט כמו ירון זהבי מחסמב"ה. עם פנים של ילד, לא גיבור, חטפו אותו - כל אלה הקלו על יצירת הזדהות".

עיני מסביר כי "התחזוק של הקמפיין היה במינונים נכונים של אירוע או שניים גדולים בשנה, כאלה שחוצים את סף '7 ימים' או 'אולפן שישי', ותחזוקה רצופה ברשתות החברתיות. בעצם זאת ממש התנהלות כמו של מותג גדול. הם שמרו כל הזמן על טופ אוף מיינד אבל לא מרגיז.

"גם התקשורת התגייסה ולא לקחה את הדיון למקום של מה נשלם. הצד של הנגד כמעט ולא תוקשר, השר אוף וויס של הצד השני הייתה משמעותית פחותה, וזה לא היה פוליטיקלי קורקט להפוך אותה לקמפיין".

"ההישג של המחאה"

"היה פה קרב בין שני מותגים", טוען הפרסומאי ספי שקד, "אחד זה 'להחזיר את גלעד', והשני 'אוי ואבוי אם נשחרר מרצחים'. האתגר של מותג גלעד היה לשמור אותו במודעות, לרוץ קדימה כל פעם ולהפתיע בתקופה שבה כל הזמן קורים דברים מטורפים. הם עשו עבודה טובה בהרבה מהמותג המתחרה שהיה מותג חזק אבל לא עשה הרבה. נתנו לו נוק-אאוט.

"בישראל הם עשו עבודה אופיטימלית, בזירה הבינלאומית לטעמי מעט פחות. יש כמה אירועים בינלאומיים שהם יכלו להשתמש בהם, כמו למשל כששוחררו הכורים בצ'ילה, אפשר היה לקנות ספוטים בשידורים ולהגיד משהו בסגנון 'הם חולצו אחרי חודשיים, אבל גלעד עדיין בכלא לאחר X זמן'.

"אבל הקמפיין הישראלי היה החשוב באמת, וכמו בכל קמפיין צריך קצת מזל. לטעמי, השחרור של שליט הוא ההישג הכי גדול דווקא של המהפכה הצרכנית - דפני ליף ואיציק שמולי אילצו את נתניהו לשלוף את הקלף הזה".

ואילו יאיר גלר מגלר-נסיס סבור כי אמנם הקמפיין היה מקצועי, אך מה שגרם להצלחתו הייתה התקשורת. "התקשורת ניצלה את זה שמדובר בעידן של אובדן דרך חברתי, ללא אייקונים תרבותיים, בתקופה שאין למי להאמין - ודבקה בקמפיין גלעד.

"מזלו שהחטיפה נעשתה בעידן בו התקשורת היא המעצמה החזקה ביותר. התקשורת מצאה מהצד של שליט פרטנרים נוחים, משפחה אשכנזית נוחה ונעימה, אחר-כך הופיע הסבא, בהמשך האח, אחריו החברה. התקשורת לא השאירה לממשלות אופציה לא לפעול".

ליוסי לובטון, מנכ"ל באומן-בר-ריבנאי, אין ספק כי הקמפיין תרם לתוצאה הסופית. "ברור שרוב קובעי המדיניות, וראש הממשלה בראשם, חושבים שהעסקה היא עסקה רעה. לאיש מהם אין ספק כי שחרורם של 1,000 מחבלים פוגע בביטחון אזרחי ישראל ומכין את הקרקע לחטיפה הבאה.

"ללא הקמפיין ששמר על גלעד בתודעה הציבורית, שידע בכל פעם שנדמה היה שעברנו לנושא הבא להחזיר את גלעד לסדר היום, סביר שהעסקה לא הייתה מתרחשת. אבל בקמפיין העממי שנווט בחוכמה, במרבית שלביו, הציבור כפה על הממשלה את ההחלטה שהוא רצה.

"לקובעי המדיניות לא היה את הכוח לעמוד מול תנועה המונית שביקשה רק דבר אחד - החזירו את גלעד הביתה. גם הניסיונות של הגורמים הרשמיים להסביר בצורה רציונלית את מחיר העסקה, להסביר כי הלחץ הציבורי מאפשר לצד השני להעלות את המחיר - לא הועיל. בסופו של יום, בעולם החדש בו קל יותר להמונים להתארגן ולהביע דעה, אנו צפויים יותר ויותר לראות את מקבלי ההחלטות נכנעים לקולו של הבוחר".

לובטון עושה את הקשר בין הקמפיין התקשורתי שנעשה לבין המחיר ששולם בסופו של דבר, והוא, מסתבר, איננו היחיד בענף. "לפני ספקולציות המחיר", אומר אודי פרידן, מבעלי ראובני-פרידן, "יש להחזיר בן להוריו. לביתו. אבל דווקא לקמפיינים היה בעיניי מחיר, ומחיר מיותר.

"אני מניח שהפעם החיזבאללה והחמאס די משתאים - מה הם לא יודעים על גלעד, עד כמה הוא חשוב לישראל. האם אביו בכיר במוסד? האם דודו הוא גיבור ישראל? אולי אימו מרגלת לשעבר בסוריה? לא ייתכן שמדובר בסתם חייל. אני מפריד בין הלחץ המשפחתי, שתפקידו לא לאפשר לממשלה לשכוח, לבין הקמפיין התקשורתי הרחב בטלוויזיה ובאינטרנט.

"לקמפיין היה מחיר: הגדלת המחיר שישראל תידרש לשלם. לקמפיין למותג מסחרי יש תפקיד מרכזי, והוא להעלות את ערכו, ערך שמתורגם למחיר גבוה ולהעדפה. כל פעם שעלה קמפיין בעניין שליט, נשכתי שפה.

"אבל את שיא הטמטמת הישראלית חשתי כשקמפיין אינטרנט של משרד ישראלי זכה באריה בפסטיבל קאן. גלעד נמק בשבי, והקמפיין זוכה בפרס. ואני לתומי חשבתי שאם כבר, הרי שהפרס מגיע לחוטפים. הם יצרו סיטואציה רגשית עליונה ברמת המודע הקולקטיבי, והתבוננו בשקט כיצד הישראלים מעלים את שווי הנכס שבידיהם יום-יום, שעה-שעה. אם הקמפיין היה אמור לזרז את חזרתו של גלעד, ניתן להרהר האם הוא לא גרם לתוצאה הפוכה. אם יש לך זהב שערכו רק עולה, למה להיפטר ממנו?".

גם גלר סבור כי הקמפיין העלה את מחיר העסקה: "אין לי ספק ששילמנו יותר, אבל יש בזה ערך חיובי. עצם זה שכנופיה של החמאס שמרה עליו בריא זה כי הקמפיין והתקשורת שמרו אותו בתודעה. הוא נהיה אייקון ענק, אז העלו את המחיר שלו, אבל לא רק במספר המשוחררים. המחיר הגבוה שלו מנע מצה"ל לעשות טעויות בעופרת יצוקה. זה שהוא לא נפגע בפעולת חילוץ זה בין היתר בגלל הערך הגבוה שהתקשורת נקבה לו".

סמסונוב לא שש לומר דברים ברורים על המחיר, אבל מסכים לומר שהקמפיין "גרם לזה שלא נצליח לקבל עסקה יותר טובה". סמסונוב, שהינו בעל רקע פוליטי, מספר כי חברי כנסת ושרים מנסים לקדם חוק של אי-ניהול משא-ומתן על חיילים ואיסור על שחרור חטופים ללא רוב בכנסת של 80% . "קמפיינים כאלה", הוא מסכם, "נוגעים בעצב חשוף. העם לא עומד בזה, התקשורת רכה אפילו יותר מהעם, וצריך לעזור לממשלה עתידית להתמודד עם זה".

ואילו אבנון, מי שלקח חלק פעיל בקמפיין, מעדיף שלא להיכנס לסוגיית המחיר. "אי-אפשר באמת לדעת מה השפיע על המחיר", הוא אומר, "אבל משפחת שליט היא באמת לקוח שאני שמח שדרכינו נפרדות".

עוד כתבות

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • מטח כבד לצפון: 65 שיגורים לאצבע הגליל • שבעה ישראלים נפצעו, בהם שלושה במצב קשה, מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, גבר כבן 65 נפצע קל מרסיסים • צה"ל והשב"כ חיסלו את אחד ממפקדי חטיבת רפיח בג'יהאד האיסלאמי • עדכונים שוטפים

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על "התרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"