גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת ההכרעה: מהן הסוגיות המרכזיות בערעור קצב?

מחר בבוקר עתיד ביהמ"ש העליון לחרוץ את גורלו של משה קצב לכלא או לחסד ■ לקראת הקראת פסק הדין קיבץ "גלובס" את הסוגיות הבוערות בתיק הערעור של הנשיא לשעבר

הגיעה שעת נעילה. תהיה זו נעילת שערי בית הסוהר מאחורי גבו של האסיר הבכיר ביותר שהתארח אי-פעם במתקני השב"ס, או אולי נעילת אחת הפרשיות המשפטיות המהדהדות, המטלטלות והבעייתיות ביותר שידעה מדינת ישראל. 5.5 שנים לאחר שפרצה פרשת משה קצב בסערה לעולם הפוליטי, המשפטי והתקשורתי, ייכנסו מחר (ה') בבוקר 3 שופטי בית המשפט העליון לאולם, ימתינו שהקהל הרב יתפוס את מקומו, יביטו בעיניו של הנאשם, משה בן-שמואל קצב, ויקריאו את תקציר פסק הדין בערעורו.

אלה יהיו הדקות האחרונות שלפני הסערה, שתפרוץ ברגע שכל הנוכחים ייצאו מהאולם ויתחילו לדווח, לשדר, להתראיין ולהגיב על תוצאות פסק הדין. בהמשך יפורסם פסק הדין המלא, מאות עמודים של ניתוח משפטי צפוף. יהיה מעניין לקרוא אותו.

אלה הנושאים שיהיה כדאי לשים לב אליהם מחר.

אונס לא, רומן בהסכמה אולי

הטיעון המשפטי החזק ביותר שסנגוריו של קצב שלפו מכיסם בערעור הוא "תזת ההגנה החלופית" - כינוי שאותו הדביק לטיעון השופט ג'ורג' קרא, ראש ההרכב מבית המשפט המחוזי.

קרא, ששמע את קצב עצמו מעיד בבית המשפט כי בינו לבין א' ממשרד התיירות לא היה מעולם דבר - לא יחסי מין, לא אונס, לא רומן ולא שום סוג של יחסי זוגיות, סירב לקבל את הטיעון שהעלו הסנגורים בשלב הסיכומים, ולפיו הראיות מבססות אפשרות סבירה שבין קצב לבין א' היה רומן.

סנגורו של קצב, עו"ד אביגדור פלדמן, התקומם נגד הכינוי "תזת ההגנה החלופית". "אין לנו הגנה חלופית", הוא אמר, "אלא יש לנו טענות כלפי מכלול הראיות, כלפי התמונה הנשקפת מכל הראיות מהקטנה ועד לגדולה שבהן. הגירסה האלטרנטיבית לא חייבת לבוא מפיו של הנאשם".

במילים פשוטות, גם אם קצב שיקר כשאמר כי בינו לבין א' לא היה דבר, כללי המשפט הפלילי פוטרים את הנאשם מלספק גירסה - ומטילים את כל האחריות על כתפי התביעה, להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי הראיות מובילות למסקנה אפשרית אחת בלבד.

תזכורת כואבת לכך קיבלה התביעה לפני ימים אחדים במשפטו של עו"ד יעקב וינרוט, שבו קבע השופט כי הראיות מוליכות לשתי מסקנות אפשריות, ומשכך נהנה הנאשם מהספק הסביר.

בשאלה האם עדותו של קצב מסכלת טיעון שכזה מצד סנגוריו, הדעות חלוקות. שופטי העליון העלו את התהייה הזו בדיוק במהלך דיוני הערעור. עם זאת, בפתח הדיון הראשון התייחס פלדמן ל-א' כאל "המתלוננת א'", והשופטת מרים נאור תיקנה אותו: "זה לא ביטוי כל-כך מדויק", אמרה לו, בהתכוונה לכך שלאחר שקצב הורשע במחוזי, א' שוב איננה בבחינת מתלוננת בלבד, אלא נפגעת עבירה או נאנסת. עניין לשוני טכני? אולי, אבל יש בו כדי ללמד על מצבה התודעתי של נאור ביחס למסקנות שנקבעו בערכאה הקודמת.

תזת הרומן עשויה להיות הלבנה, שהוצאתה עשויה למוטט את הקיר כולו. שופטי המחוזי עשו את מלאכתם קלה בעניין זה, כשדחו את הטענה על פניה וסירבו לדון בה. שופטי העליון יכולים לסמוך ידיהם על הצעד הזה - או להחליט לבחון את הראיות לגופן ביחס לטענת הרומן.

במקרה כזה, אם יקבעו בסוף הניתוח כי קצב אשם באונס מעבר לכל ספק סביר, תהיה המסקנה חזקה ומשכנעת יותר. אם ישתכנעו כי יש סבירות לכך שקצב ו-א' קיימו יחסים בהסכמה - יהיה עליהם לזכותו מחמת הספק, ביחס למתלוננת העיקרית ולעבירות החמורות ביותר שבהן הורשע.

הראיות למעשי האונס

סנגוריו של קצב טענו בערעור כי הראיות, שלשיטתם של שופטי המחוזי הוכיחו מעל לכל ספק כי קצב אנס את א' בחדר במלון פלאזה בירושלים, למעשה מפריכות כל אפשרות כזו. לטענת הסנגורים, למרות כל הניתוחים שניתחו שופטי המחוזי בהכרעת הדין, אין כל ראיה לכך שקצב ו-א' שהו יחד בחדר במלון, מלבד עדותה של א'.

על אף הלשון המשפטית המפולפלת, טיעוני ההגנה נותרו בסגנון "האם זה באמת סביר ששר בממשלה יזמין את הרל"שית שלו לעבור על חומרי דואר בלובי של מלון, איפה ההיגיון בכך". וגם, כמובן, מה גרם ל-א', חודשים אחדים לאחר שכבר נאנסה לטענתה על-ידי קצב בלשכת השר בתל-אביב, לעלות לחדרו ולהיכנס לחדר, אף שלא לבש מכנסיים כשפתח את הדלת.

גם ביחס למעשה האונס הראשון, ביקשו הסנגורים בבית המשפט העליון לפתוח מחדש את כל הקביעות הראייתיות, ולקיים למעשה מחדש את המשפט, בתקווה שהפעם השופטים יגיעו לתוצאה שונה.

לוחות הזמנים של "אירוע הפרסים" בפארק הלאומי ברמת-גן, ואיכוני הטלפונים הניידים של א' ושל רכבו של קצב, מובילים למסקנה כי לא נותר להם זמן מספיק לנסוע עד ללשכה בבית הטקסטיל בדרום תל-אביב, לעלות ללשכה, לבצע את מעשה האונס ולשוב בחזרה. או לכל הפחות, לא מובילים בהכרח למסקנה כזו.

השופטים מרים נאור, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן הקשיבו לטענות הללו בקשב רב, במהלך ימי הדיונים בערעור בחודש אוגוסט האחרון. למרות זאת, אם יתערבו בממצאים עובדתיים הנמצאים בלב הקונסטרוקציה שנבנתה בהכרעת הדין במחוזי - ייחשב הדבר להפתעה בסדר גודל של נשק לא קונבנציונלי. התערבות שכזו תפתח פתח לזיכוי מחמת הספק באחד ממעשי האונס, אם כי הסבירות שכך יהיה קלושה עד אפסית.

זיכוי בעליון בכל אחד מסעיפי האישום שבהם הורשע קצב במחוזי - ובוודאי אם יהיה מדובר באחד ממעשי האונס או שניהם - יהפכו את קצב למנצח הגדול של הקרב המשפטי. כך יהיה אפילו אם הרשעתו בעבירות האחרות תישאר על כנה, ואפילו אם עונש המאסר לא יימחק אלא רק יקוצר.

בתפר שבין פוליטיקה ומשפט בישראל, אדם יכול להיחשב כמנצח אפילו אם הורשע בסוף משפטו בעבירות מין שאינן בקצה מידרג החומרה, ואפילו אם פירוש הדבר עונש מאסר. זה הפער שבין המשחק המשפטי לזירה הציבורית, הנתונה פעמים רבות לספינים מצד הנאשם.

בית המשפט של התקשורת

את הטיעון בדבר ההגנה מן הצדק קצב איננו מבסס על אכיפה סלקטיבית או על התנהלות שערורייתית מצד התביעה (אף שאת הטיעון האחרון הוא טען בחצי פה, וזה הופנה מיד בחזרה לכיוונו) - אלא על מה שהוא מכנה "משפט השדה" שהתקשורת עשתה לו ב-5.5 השנים שבהן הפרשה מסוקרת.

הטיעון הזה קנה אחיזה אצל שופטי המחוזי, ואף שהוא לא השפיע על הכרעת הדין, ניכרו אותותיו בגזר הדין, ובמיוחד בדעת המיעוט החריפה של השופטת יהודית שבח, שביקשה לקצץ את מאסרו ל-4 שנים בלבד, בגלל הסבל התקשורתי הרב שנגרם להוד נשיאותו.

שבח הרחיקה לכת וקבעה כי "בית הדין בכיכר העיר מחזק את הרוח הרעה החותרת תחת חוקיותו של ההליך המשפטי", ואף רמזה כי קצב איבד את חזקת החפות שלו בין כותלי בית המשפט, בגלל שפיטתו בידי העיתונות. עיסוקם של השופטים בסוגייה התקשורתית היה חסר ולקוי, והתבסס לא על ממצאים ראייתיים אלא על טענות שנגזרו מתוך הסיכומים עבי-הכרס שהגישו להם סנגוריו של קצב.

מעודדים מהעובדה שטענות השפיטה התקשורתית נקלטו על-ידי שופטי המחוזי, הציבו הסנגורים את טיעון ההגנה מן הצדק בלב טענות הערעור בבית המשפט העליון. בינתיים צבר הדיון הציבורי והשיפוטי בסוגייה זו תאוצה, בין היתר במסגרת הביקורת על הראיון שהעניק פרקליט המדינה משה לדור, ושבו התייחס בין היתר לתיקיו התלויים ועומדים של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

קל ומפתה עבור שופטי העליון להצטרף להתנפלות על התקשורת ועל התנהלותה בפרשת קצב. השופטים מצויים ממילא במצב תודעתי של מגננה, של רצון להותיר עד כמה שניתן את ההליך המשפטי מנותק מהעין הציבורית והרעש העיתונאי שנלווה אליה. אם חפצו בנקיטת עמדה שיפוטית עקרונית ונחרצת ביחס לאופן שבו התקשורת מטפלת בפרשיות פליליות של נבחרי ציבור, נקרתה לפניהם כאן הזדמנות פז: העם כולו כורה אוזנו לשמע דבריהם.

אלא שהצטרפות ל'עליהום' תהיה טעות מצד שופטי העליון. בפרשת קצב, יותר משהתקשורת ראויה לביקורת - היא ראויה לשבח ואף לתודה מצד מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט. אלמלא החשיפות התקשורתיות לאורך הפרשה, אלמלא המוטיבציות העיתונאיות למצוא את המתלוננות, אלמלא הביקורת העיתונאית על עסקת הטיעון הכושלת שנחתמה עם קצב - נשיא המדינה, אנס מורשע, היה מצליח לחמוק מאימת הדין.

אם נעשה צדק בפרשה זו - ועניין זה מסור להכרעת השופטים - הוא נעשה הודות לעיתונות, החוקרת, המדווחת, המפרשנת והמבקרת.

בדרך לכלא?

תיאורטית, ערכאת ערעור, ובוודאי כשמדובר בבית המשפט העליון, רשאית לפסוק כרצונה בספקטרום הרחב שבין הפיכת פסק הדין המקורי על ראשו לבין אי-התערבות, ולו בממצא אחד שקבעו שופטי הערכאה הדיונית.

בפרקטיקה, העליון מגביל את עצמו בדרך-כלל לטיעונים משפטיים ונוטה שלא להתערב בממצאי עובדה, בוודאי לא כאלה המבוססים על התרשמות שופטי המחוזי ממהימנותם של עדי המפתח.

גם באשר לעונש הנטייה היא שלא להתערב: שופטי הערעור אינם שואלים את עצמם מה היו פוסקים אם היו יושבים במשפט עצמו - אלא האם מה שנפסק חורג מהסביר במידה המצדיקה את התערבותם.

7 שנות מאסר בפועל גזרו שופטי המחוזי על הנשיא לשעבר. היה בעונש הזה גם ממד סימבולי: מעין גירסה משפטית ל-7 השנים הרעות, הבאות בעקבות 7 שנות הפאר, ההדר והדרת-הכבוד שקצב קיבל במהלך שבתו במשכן נשיאי ישראל, 7 שנות קדנציה שרק האחרונה שבהן עברה בצל חקירה פלילית, נבצרות, שימוע ועסקת טיעון שבעטיה ויתר על שבועיים תמימים מכהונתו המלכותית.

אם לא תתרחש סנסציה משפטית שתמחק את ההרשעה ועמה את עונש המאסר כולו, ואפילו במקרה ששופטי העליון יפחיתו משהו מהעונש שנגזר עליו - תעמוד מחר בפני השופטים, התובעים והסנגורים משימה אחת אחרונה, רגע אחרי הקראת תקציר פסק הדין ולפני פיזור: קביעת המועד שבו יתחיל קצב את ריצוי המאסר.

מי שמצפה שהנשיא לשעבר יירד אל תא המעצר כשאזיקים על ידיו היישר מאולם בית המשפט, טועה. הסנגורים יבקשו חודש נוסף להתארגנות, השופטים יתנו שבועיים ויקבעו תאריך התייצבות.

הכלא, עלול לגלות נשיא המדינה לשעבר בשבועות הקרובים, איננו רק המקום שבו אדם מאבד את חירותו, אלא גם את היכולת להסתתר מאחורי פמליה. שנות החקירה והמשפט של קצב התאפיינו בהידלדלות הולכת ונמשכת של החבורה האנושית שהקיפה את קצב וחצצה, פיזית, בינו ובין העולם. תחילה היו אלה הסנגורים ויועצי התקשורת, אחר-כך נותרו בעיקר בני המשפחה שהקיפו אותו בבואו ובצאתו מבית המשפט.

את מפתן בית הסוהר יחצה אז קצב לבדו. חסל סדר מלווים, חליפות, עניבות, סמלי סטטוס. במקום "אדוני" יישאר רק משה, ותיק כלי רחצה, והדהוד המנעול של הדלת הנטרקת.

הפער בין דנציגר להרכב

חצי שנה חלפה מאז הורה שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, כי קצב יישאר מחוץ לכלא עד למתן פסק הדין בערעורו. החלטתו לקבל את בקשתו של קצב לעיכוב ביצוע התבססה מטבע הדברים על בחינת הראיות בתיק "ממעוף הציפור", ולא תוך צלילה לעומקן.

אלא שגם מגובה רב הצליח דנציגר להבחין ב"כובד טענותיו של קצב" ביחס לעניין האליבי הנוגע לאחד ממעשי האונס, וקבע כי בנוגע לשני אישומי האונס, "לא ניתן לומר שסיכויי הערעור הם משוללי יסוד, טענותיו אינן טענות בעלמא או טענות בדים".

מעבר לשאלה האם היה זה מקומו של דנציגר לקבוע קביעות כאלה במסגרת החלטתו לעיכוב ביצוע, יצטרך בית המשפט העליון להסביר גם את הפער - ככל שאכן יהיה כזה - בין קביעותיו של דנציגר לבין מה שייקבע בפסק הדין המלא על-ידי הרכב השופטים.

אמנם, דנציגר לא השתתף בדיונים בתיק העיקרי, והוא איננו חלק מפסק הדין בערעור, ואולם 3 השופטים היושבים בהרכב, בראשות מרים נאור, הם עמיתיו של דנציגר, והדעת נותנת שהם ינסו להימנע מהתנגחות משפטית מיותרת בתוך הערכאה הבכירה, שעלולה עוד להוביל לדרישות שונות כמו דיון נוסף ומי יודע מה עוד.

לפיכך, יהיה צורך לנמק כל פער שיתגלע בין הטענות של קצב כי "אינן טענות בעלמא" אליבא דדנציגר - לבין בחינתן באזמל עדין יותר על-ידי נאור וחבריה. ככל שהמסקנות יהיו שונות ורחוקות זו מזו, יהיה צורך להסביר את הפער, לנמק מדוע במבט ראשון טענות הערעור נראו משכנעות, אך במבט שני ושלישי נמצאו הכשלים, הסתירות או הנימוקים הנגדיים שהובילו לדחייתן.

ניתן להעריך כי זהו איננו רגע פשוט עבור דנציגר, החתום על החלטת עיכוב הביצוע. עוד רגע לא פשוט בקריירה השיפוטית המושעית שלו.

עוד כתבות

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות