סנגורי דני דנקנר לבג"ץ: האיסור על עיון בחומרי החקירה - דרקוני

איש העסקים דני דנקנר וסנגוריו, עורכי הדין יורם ראב"ד ויוסי בנקל, עתרו הבוקר (ג') לבג"ץ, בבקשה כי יבטל את הנחיית המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, האוסרת על הסנגורים לעיין בחומר החקירה בעניינו של דנקנר בפרשת בנק הפועלים. זאת, בשל העובדה שהם עשויים לשמש עדי תביעה כנגד דנקנר בפרשה.

לדברי העותרים, החלטת הפרקליטות בעניין היא "דרקונית, בלתי חוקית בעליל, ניתנה בחוסר סמכות, ויש לראותה כבטלה".

לחילופין, נטען כי בג"ץ צריך לפסול את הנחיית הפרקליטות, מכיוון שהיא פוגעת בזכויות יסוד, כגון הזכות להגנה משפטית ולייצוג בלתי תלוי, כמו גם בחופש העיסוק של פרקליטים לייצג את לקוחותיהם.

"דד-ליין" לוינשטיין

דנקנר, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר, חשוד בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי והלבנת הון, במסגרת סדרת פרשות שבהן היה מעורב, ובהן רכישת בנק פוזיטיף, קבלת הלוואה מבנק DHB ושימוש לצרכיו בחשבונה של מזכירתו, חגית מלכה.

לפני כחודשיים הודיע פרקליט המדינה, משה לדור, כי יוגש כתב אישום כנגד דנקנר, בכפוף לעריכת שימוע.

לפני כשבוע נודע כי עו"ד נבות תל-צור, המייצג את דנקנר יחד עם עורכי הדין ראב"ד ובנקל, קיבל את חומר החקירה בפרשה, בצירוף הנחיה האוסרת עליו לאפשר לעמיתיו לעיין בחומרים. זאת, בנימוק כי הם צפויים לשמש עדי תביעה, ככל שיוחלט על הגשת כתב אישום בפרשה. על ההנחיה הייתה חתומה עו"ד אביה אלף, מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

יממה לאחר מכן פנו עורכי הדין ראב"ד ובנקל אל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, וביקשו ממנו לבטל את ההחלטה. הסנגורים אף נתנו "דד-ליין" ליועמ"ש, לפיו אם וינשטיין לא יתערב בהחלטת הפרקליטות בתוך 72 שעות מקבלת מכתבם - הם יפנו לבג"ץ לצורך ביטול ההחלטה. היום הם מימשו את ההבטחה.

"חוסר סבירות קיצוני"

בפנייתם לבג"ץ טוענים דנקנר ובאי-כוחו כי הנחיית הפרקליטות לוקה בחוסר סבירות קיצוני, כמו גם בהיעדר מידתיות, בין היתר בשל כך שהפרקליטות והיועמ"ש נטלו לעצמם חירות להתערב ביחסי עורך דין-לקוח ולקבוע מי יהיה הפרקליט שייצג חשוד בהליכי שימוע, "כל זאת אך בשל הטעם כי קיימת אפשרות רחוקה ובלתי ודאית כי הם ישקלו, היה ובסופו של יום יוגש כתב אישום כנגד דנקנר, להגיש לבית המשפט מסמכים מסוימים, אשר טיבם לא ידוע, באמצעות העותרים".

העותרים ציינו כי פרקליטות המדינה לא הורתה כי ראב"ד ובנקל לא יוכלו לייצג את דנקנר, אך הוסיפו כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי הלכה למעשה, משמעות ההנחיה היא ריקונה מתוכן של אפשרות תיאורטית כלשהי כי הם יוכלו להמשיך ולייצג את דנקנר נאמנה, בלא שיוכלו לעיין בחומרי החקירה נגדו".

עוד נטען בעתירה כי מעבר לפגיעה בחירותו של דנקנר לבחור לעצמו שלוח שייצגו בהליך הפלילי המתנהל נגדו, יש בהנחיה כדי לפגוע, גם כן באופן אנוש, בחופש העיסוק של ראב"ד ובנקל, בכך שהיא מונעת מהם לייצג את דנקנר.

בסיכום העתירה נכתב כי "העתירה מטילה צל כבד על שיקול-דעת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בנותנה את ההוראה".

העותרים ביקשו מבג"ץ כי יקיים דיון מהיר ככל הניתן בעתירתם.