עו"ד של דני דנקנר: "מצג לא מדויק" של הפרקליטות

"תגובת פרקליטות המדינה לעתירה שהגשנו לביטול הנחיית הפרקליטות האוסרת עלינו לעיין בחומרים המצויים בתיק החקירה של איש העסקים, דני דנקנר, יוצרת בלשון עדינה "מצג לא מדויק"; כך טוענים דנקנר ועורכי דינו, יורם ראב"ד ויוסף בנקל ממשרד עוה"ד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות', בתגובה לטענות הפרקליטות ביחס לעתירתם.

לדברי דנקנר וסנגוריו, בתגובה שהגישו היום (ב') לבג"ץ, הפרקליטות הטעתה את ביהמ"ש בכך שטענה כי הם הביעו נכונות להגיע עמה להסכמה בטרם יימסר לידיהם מלוא חומר הראיות בתיק החקירה של דנקנר, בטרם ייערך השימוע לדנקנר ובטרם יוגש נגדו כתב האישום.

"(בניגוד לטענת הפרקליטות) אין הסכמה בין הצדדים המייתרת את ההכרעה בעתירה.. כוונת העותרים הייתה ועודנה להגיע להסדר לאחר הגשת כתב האישום, בתקווה כמובן שטענות דנקנר בשימוע ייתרו את הגשתו של כתב האישום", מסבירים דנקנר וסנגוריו. לדבריהם, הפרקליטות מחזיקה את חומר הראיות בתיק דנקנר כ"בן ערובה", לצורך השגת הסכמות בכפייה, בטרם ניתנה להם ההזדמנות לעיין בכל חומר החקירה ולגבש עמדה. עוד כתבו דנקנר ועורכי דינו בתגובה כי הם מצטערים שבמקום תשובה עניינית לעתירתם, ולשאלות העקרוניות והקונקרטיות העומדות בבסיסה, "בחרו המשיבים להיתפס לטענה פורמאלית לפיה העתירה, כביכול, מוקדמת, בשל מגעים בין הצדדים".

לפני כחודש, עתרו דנקנר וסנגוריו, לבג"ץ, בבקשה כי יבטל את הנחיית המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, האוסרת על הסנגורים לעיין בחומר החקירה בעניינו של דנקנר, בפרשת בנק הפועלים. זאת, בשל העובדה שהם עשויים לשמש עדי תביעה כנגד דנקנר בפרשה.

לדברי העותרים, החלטת הפרקליטות בעניין היא "דרקונית, בלתי חוקית בעליל, ניתנה בחוסר סמכות ויש לראותה כבטלה".

לחילופין, נטען כי בג"ץ צריך לפסול את הנחיית הפרקליטות, מכיוון שהיא פוגעת בזכויות יסוד, כגון הזכות להגנה משפטית ולייצוג בלתי תלוי, כמו גם בחופש העיסוק של פרקליטים לייצג את לקוחותיהם.

דנקנר, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר, חשוד בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי והלבנת הון, במסגרת סדרת פרשות שבהן היה מעורב, ובהן רכישת בנק פוזיטיף, קבלת הלוואה מבנק DHB ושימוש לצרכיו בחשבונה של מזכירתו, חגית מלכה. לפני כשלושה חודשים הודיע פרקליט המדינה, משה לדור, כי יוגש כתב אישום כנגד דנקנר, בכפוף לעריכת שימוע.

בהמשך, נודע כי עו"ד נבות תל-צור, המייצג את דנקנר יחד עם עוה"ד ראב"ד ובנקל, קיבל את חומר החקירה בפרשה, בצירוף הנחיה, האוסרת עליו לאפשר לעמיתיו לעיין בחומרים. זאת, בנימוק כי הם צפויים לשמש עדי תביעה, ככל שיוחלט על הגשת כתב אישום בפרשה. על ההנחיה הייתה חתומה עו"ד אביה אלף, מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

יממה לאחר מכן פנו עוה"ד ראב"ד ובנקל אל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, וביקשו ממנו לבטל את ההחלטה. הסנגורים אף נתנו "דד-ליין" ליועמ"ש, לפיו אם וינשטיין לא יתערב בהחלטת הפרקליטות בתוך 72 שעות מקבלת מכתבם - הם יפנו לבג"ץ לצורך ביטול ההחלטה. היום, הם מימשו את ההבטחה.

בפנייתם לבג"ץ, טוענים דנקנר ובאי-כוחו, כי הנחיית הפרקליטות לוקה בחוסר סבירות קיצוני, כמו גם בהיעדר מידתיות, בין היתר, בשל כך שהפרקליטות והיועמ"ש נטלו לעצמם חרות להתערב ביחסי עו"ד-לקוח, ולקבוע מי יהיה הפרקליט, שייצג חשוד בהליכי שימוע, "כל זאת אך בשל הטעם, כי קיימת אפשרות רחוקה ובלתי ודאית כי הם ישקלו, היה ובסופו של יום יוגש כתב אישום כנגד דנקנר, להגיש לביהמ"ש מסמכים מסוימים, אשר טיבם לא ידוע, באמצעות העותרים".

העותרים ציינו כי פרקליטות המדינה לא הורתה כי ראב"ד ובנקל לא יוכלו לייצג את דנקנר, אך הוסיפו כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי הלכה למעשה, משמעות ההנחיה היא ריקונה מתוכן של אפשרות תיאורטית כלשהי, כי הם יוכלו להמשיך ולייצג את דנקנר נאמנה, בלא שיוכלו לעיין בחומרי החקירה נגדו".