מסע בזמן: הפקעה היסטורית

הליכי הפקעת קרקעות לטובת ועדה מקומית לתכנון ובניה, מתבצעים בפני אותה ועדה, קרי אותה וועדה תכנונית אמורה לבצע את ההפקעה ולרשום את החלקה המיועדת להפקעה לטובתה. אלא שבמציאות יש מקרים שבהם ההפקעה לא מתבצעת במשך שנים ולעיתים עשרות שנים.

בפרקטיקה היומיומית, יש מצבים שבהם בעלי החלקות פונים לביטול ההפקעה עקב אי ביצועה, אך יש מצבים בהם הועדה מנצלת את העובדה שבעל חלקה מבקש לקבל היתר בניה בכדי שבאותה הזדמנות ההפקעה תתבצע.

השופט יעקב שינמן קבע שרשות יכולה להתנות היתר בניה בהעברה ללא תמורה של אותו חלק מהקרקע שהייתה מיועדת להפקעה אך לא הופקעה בפועל.

במקרה דנן חיים שלמה, שחכר חלקה ממינהל מקרקעי ישראל, הגיש בקשה להיתר בניה לתוספת בנייה בנכס המחזיק בהוד השרון. בתוכניות לצרכי ההיתר, סומן כי חלק קטן מהחלקה במיועד לצרכי ציבור. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, התנתה את מתן ההיתר בכך שחיים שלמה יסכים להעברת אותו חלק לידי עיריית הוד השרון. השופט שינמן קבע כי על בית המשפט בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים לקבוע האם יש עילה מנהלית להתערבות בשיקול דעתה של הוועדה המקומית, לצורך כך יש להניח כי התנהלות העירייה והחלטתה אינן סבירות.

השופט שינמן קבע שאין כל פגם בכך שוועדה מקומית קובעת התניה מעין זו וכי הוועדה המקומית לא יכולה לתת היתר בנייה אלא לפי תוכנית שבתוקף. במקרה דנן תוכנית שבתוקף משמעה תוכנית שכללה את ההפקעה מלפני ארבעים שנה שטרם בוטלה או שונתה.

שינמן מתח ביקורת על הוועדה המקומית, שהתמהמהה בביצוע ההפקעה, אך קבע כי אין בכך כדי לפסול את התנהלותה ובמיוחד מאחר והעותרים בעצמם ידעו על ההפקעה. נקבע גם, כי לו העותרים בדעה כי דינה של ההפקעה להתבטל, משום שלא בוצעה מזה ארבעים שנה, עליהם להגיש עתירה נפרדת, אך גם בכך סיכוייהם לא גדולים כי הוועדה מעולם לא טענה כי אין לה ענין בהפקעה עצמה.

מפסק הדין יש ללמוד כי למעשה יש בידי הרשות כוח "קיזוז" והיא כמחזיקה בשסתום להחיות הפקעה, שאולי אם בעל החלקה לא היה מבקש היתר, הרשות לא הייתה עושה דבר למימושה.

עת"מ 27200-06-10 חיים שלמה ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה הדרים.

הכותב מומחה לדיני מקרקעין ותכנון ובנייה