גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא" לטיהור האסיפה הכללית

פרופ' אסף חמדני ופרופ' שרון חנס על השלכות פסיקת ביהמ"ש הכלכלי בעניין חברת תדביק

חוק החברות קובע מנגנון ייחודי לאישור עסקאות של חברה ציבורית, שבהן יש לבעל השליטה עניין אישי. החוק דורש, בין השאר, בסעיף 275, כי העסקה תקבל את אישור רוב בעלי המניות "שאין להם עניין אישי באישור העסקה". מלשון החוק ברור, שאין למנות את בעל השליטה או כל משקיע אחר שיש לו עניין מיוחד באישור העסקה. אך מה דינו של בעל מניות שיש לו עניין אישי "שלילי" באישור העסקה. כלומר, אינטרס בהצבעה נגד העסקה? האם גם קולו לא יימנה ברוב המיוחד הדרוש לעסקה?

בשאלה זו דנה השופטת רות רונן, מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בעניין חברת תדביק. תדביק התקשתה באישור שכרם של בעלי השליטה, ולכן החליטה לסווג בעל מניות משמעותי, אשר היו לו מחלוקות שונות עם החברה, כבעל עניין אישי "שלילי". השופטת רונן, בהחלטה חשובה ותקדימית, הגיעה למסקנה העקרונית, שלפיה ניתן לפסול בעל מניות שלו עניין אישי "שלילי" מלהשתתף בהצבעה. אולם השופטת קבעה, שהסמכות לסווג בעל מניות כבעל עניין אישי שלילי אינה נתונה לחברה, אלא לבית המשפט בלבד. כמו כן, ההחלטה נוקטת גישה מצמצמת באשר לאינטרסים העולים כדי עניין אישי שלילי.

לדעתנו, בית המשפט הגיע לתוצאה ראויה, הקובעת הסדר מאוזן המאפשר התמודדות עם סחטנות לא לגיטימית, תוך הקפדה על הגנת בעלי מניות המיעוט. עם זאת, אנו סבורים שהפרשנות שנקבעה בחלק הראשון של ההחלטה ביחס לסעיף 275 לחוק החברות ראויה לבחינה נוספת. חוק החברות - באופן כללי ומחוץ לדיני העסקאות בניגוד עניינים - מעניק לבית המשפט סמכות לפסול בעל מניות הפועל שלא בתום-לב או בחוסר הגינות, אך חשוב להפריד בין סמכות כללית זו לבין סמכות הפסילה הנובעת מכללי אישור העסקאות בניגוד עניינים.

במילים אחרות, לדעתנו, אין לסווג בעל מניות עם אינטרס מובהק נגד אישור העסקה כבעל עניין אישי לפי סעיף 275 לחוק. נסביר תחילה את הפרשנות שלנו לסעיף 275 לחוק, העולה בקנה אחד עם עמדת רשות ניירות ערך, ולאחר מכן את משמעות ההבדל בין עמדתנו לזו של בית המשפט.

איזון כוחו של בעל השליטה

ניקח לדוגמה עסקה שבה לבעל השליטה אין עניין אישי באישורה, ואשר נדרש לגביה אישור של אסיפת בעלי המניות כדוגמת מיזוג או הגדלת ההון הרשום של החברה. במקרה זה, לא חלים כללי האישור של הפרק החמישי. אולם גם במקרה כזה ייתכן כי לבעל מניות (ואולי אפילו לבעל השליטה) יש עניין אישי נגד אישור העסקה. זהו עניין אישי "שלילי", אך הוא אינו מקנה סמכות פסילה כלשהי. באופן דומה, ניתן לחשוב על הצבעה בחברה ללא בעל שליטה, כדוגמת חברת טבע. גם כאן ייתכנו בעלי מניות עם עניין אישי באישור העסקה או נגד האישור. אולם כיוון שסעיף 275 אינו חל כאן, אין בחוק מנגנון המאפשר לבית המשפט לפסול את הצבעתו של בעל מניות רק בשל קיומו של עניין אישי מכל סוג שהוא.

לעמדה מסורתית זו של חוק החברות, ואשר לפיה עניין אישי כלשהו, של בעל מניות, אינו מהווה כשלעצמו עילה לפסלות, יש טעם רב. לבעלי המניות בחברה ציבורית ערב רב של אינטרסים - חלקם מחזיקים במניות לזמן קצר וחלקם לזמן ארוך, חלקם מגדרים את ההשקעה, חלקם מצויים תחת משטר מיסויי אחד, וחלקם תחת משטר מיסויי אחר, לחלקם עסקים אחרים, חלק מהם פסיביים וחלק אחר אקטיביים, ויש להם טעמים רבים ומגוונים.

חוק החברות בישראל - ובשיטות משפטיות דומות אחרות - אינו מנסה "לטהר" את האסיפה הכללית על מנת להבטיח שרק בעל מניות אידיאלי, כזה ששיקול דעתו אינו מוכתם באינטרסים זרים, יוכל להשתתף בהצבעה. זאת, על שום ריבוי האינטרסים והחשש מהתדיינויות מרובות ומיותרות. עם זאת, החוק מחייב בעל מניות להתנהל בתום-לב ובנסיבות מסוימות אף בהגינות. כאשר חוסר תום הלב גורם לבעל מניות להצביע באסיפה הכללית נגד הצעה כלשהי, למרות שהוא סבור כי הפעולה המוצעת מיטיבה עם החברה, רשאי בית המשפט לפסול את הצבעתו.

לדעתנו, דיני העסקאות בניגוד עניינים לא באו לשנות עמדה עקרונית זו של דיני החברות. לכן, כשם שאין לפסול בעל מניות עם אינטרס נגד אישור העסקה בדוגמאות לעיל, כך גם אין לפסול אותו בהצבעה לפי סעיף 275 לחוק החברות. מנגנון אישור העסקאות בניגוד עניינים לא בא לעולם כדי לטהר את אסיפת בעלי המניות מכל גורם בעל אינטרס זר כלשהו, אלא כדי להשיג מטרה מוגבלת - איזון כוחו של בעל השליטה הניצב משני צדדי העסקה. הפתרון למקרים שבהם בעלי מניות מצביעים בחוסר תום-לב, על מנת להשיג יתרון לא הוגן - בין בעסקאות בעלי שליטה ובין באחרות - הוא הפתרון הכללי של חוק החברות. כלומר, פסילתו של צד, שהצבעתו נגועה בחוסר תום-לב.

אפשרות לשכנע לא לפסול הצבעה

ההחלטה בעניין תדביק מבטאת בעצמה גישה מצמצמת ביחס למקרים שבהם ניתן לפסול בעל מניות בגין עניין אישי שלילי. לכאורה, ניתן אפוא לטעון כי גישתנו דומה לגישת בית המשפט, וכי ההבדלים בין הגישות אקדמיים גרידא. אולם בין הגישות הפרשניות קיימים הבדלים פרקטיים, אשר עשויים להיות בעלי משמעות אופרטיבית במקרים עתידיים. לדוגמה, סעיף 275 פוסל את הצבעתו של משקיע בעל עניין אישי, וזאת גם אם יוכיח כי העניין האישי שלו לא פגם בהצבעתו, וכי פעל משיקולים של טובת החברה גרידא.

גישתנו, לעומת זאת, אינה מביאה לפסילה אוטומטית. על מנת להוכיח חוסר תום-לב (או הפרת חובת הגינות) יש להוכיח הן את קיומו של אינטרס זר, והן שהאינטרס הזר הוא שהביא את בעל המניות להתנגד לעסקה. ניקח, למשל, מקרה של בעל מניות שבבעלותו עסק המתחרה בחברה. על-פי ההחלטה בתדביק, ייתכן שדי בקיום האינטרס הזר כדי לפסול את הצבעת בעל המניות נגד העסקה. לעומת זאת, לגישתנו, פתוחה בפני בעל המניות האפשרות לשכנע את בית המשפט, שלא לפסול את הצבעתו, אם הוא יראה כי היו לו טעמים לגיטימיים, לגופו של עניין, להתנגדות לעסקה.

לסיום, רשימה זו מבטאת אמנם עמדה מצמצמת נגד האפשרות לפסול הצבעה של בעל מניות מסוים, אך אין אנו מתעלמים מהקושי שעלול להתעורר בעניין אישור עסקאות בניגוד עניינים הנחוצות לחברה. הצעתנו להתמודדות ישירה עם בעיה זו אינה מבוססת על פסילת בעלי מניות, שיש להם עניין אישי שלילי. עם כינונה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט, שהחלטותיה האחרונות מעידות על מעורבות פעילה בפיקוח על ניגודי-עניינים של בעלי שליטה, יש לשקול שינוי חקיקה, שיאפשר לחברות לפנות לבית המשפט כדי לאשר עסקה בניגוד עניינים אשר ניתן להוכיח כי היא הוגנת לחברה ולמיעוט. זאת, גם אם העסקה לא זכתה לאישור רוב מקרב המיעוט. מנגנון כזה נחוץ במיוחד בחברות קטנות כדוגמת תדביק. בהיעדר חקיקה מתאימה יש לבחון אם כוח כזה לא מוקנה לבית המשפט ממילא, במסגרת הכלים הקיימים וסמכותו הטבועה.

פרופ' אסף חמדני הוא ראש הקתדרה לדיני תאגידים ע"ש Wachtell Lipton באוניברסיטה העברית. פרופ' שרון חנס הוא ראש מרכז צגלה למשפט בינתחומי ומרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הרמז של המקורב לטראמפ לתקיפה יחד עם ישראל: "כוח מרשים"

הסנטור האמריקאי לינדזי גרהאם: "אי אפשר לתת להם למשוך זמן" ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים