תקציב הביטחון מעולם לא קוצץ

1. צה"ל ומשרד הביטחון הפכו למונרכיה בתוך רפובליקת בננות. כיפת ברזל של אמא שלהם והטייסות של אבא שלהם. הכסף בהחלט אף פעם לא מספיק, אבל זה מה יש וזה מה שהממשלה החליטה. התנהלות מערכת הביטחון בחודשים האחרונים נגד החלטת ממשלה, תוך שימוש ציני בציבור, כמוה כהפיכה צבאית לכל דבר.

2. בין איום ביטחוני מוקצן המכוון היישר לאימה הזוחלת והעצבים המתוחים ממילא של הציבור למניפולציה תקשורתית שיוצאת בשיחות "סגורות" פתוחות מפי ראשי מערכת הביטחון, אפשר כבר לכתוב את השורה האחרונה בדוח ועדת החקירה לכישלון הצבאי הבא: ראשי מערכת הביטחון היו כה עסוקים במלחמה על הכסף, עד שזנחו את תפקידם המרכזי לשמירה על המוכנות והכשירות המבצעית ומישכנו אותה לטובת מאבקם.

אחריות אישית מלאה מוטלת בזאת על שר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל בני גנץ, מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, והיועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, ראם עמינח. אחריות אישית מלאה מוטלת בזאת גם על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועל כל שרי הממשלה, כמו גם על יו"ר ועדת החוץ והביטחון, שאול מופז, ועל חברי הכנסת, שכה חששו מהתערבות והכרעה, עד שאפשרו את התבשלות הכישלון הידוע מראש, ולא הביאו לעצירתו בעוד מועד.

מסקנות אלה, כשיבואו, והן עוד יבואו, לא יעזרו לחללים, לנפגעים, לנכים ולאזרחים. גם לא לחורבן הביטחון.

3. תקציב הביטחון ל-2012 אושר בממשלה. לראשונה בהיסטוריה, הוצג תקציב "מקורי", ותקציב "אחרי שינויים". ההחלטה: 54.1 מיליארד שקל נטו, ועוד כ-6 מיליארד מהכנסות אחרות, כמו גם חובת כניסת מערכת הביטחון למערך שקיפות ובקרה וכן קביעת כמה מהתקציבים כמותנים בביצוע, כמו פינוי מחנות, הפרטת תעש, יישום המלצות ועדת גורן בעניין נכי צה"ל שלא נפגעו במסגרת השירות ועוד.

הבעיה היא שמערכת הביטחון, לא ברור על סמך מה, בנתה על תקציבים גבוהים בהרבה. נחתמו התקשרויות ונלקחו התחייבויות כספיות גבוהות בהרבה ממה שהתקציב מסוגל לשלם. הם בנו על תקציב כל כך גדול ולא הגיוני, שאפילו ביטול הכוונה לקצץ 3 מיליארד שקל עבור ועדת טרכטנברג לחינוך לגיל הרך - לא עזרו. אגב, הביטול מתייחס רק ל-2012. והצבא, שחושש ממה שיקרה אם יוחלט כן לקצץ ב-2013, נכנס ללחץ.

4. כך קרה ש"המערכת", ובראשה ברק שמעולם לא היה מסוגל לקבל "לא" או "אין" כתשובה, והרמטכ"ל גנץ, שרק נכנס ולא הסתדר עם הגבינה שזזה לו קצת, סירבה לקבל את החלטת הממשלה ופתחה במלחמת הכסף הגדול. מערכת הביטחון דורשת עוד מיליארדים. יש אומרים 7, יש אומרים 3, וגם נאבקת נגד חשיפת ההתנהלות הכספית וכניסה למערך שקיפות ובקרה על השכר, מסרבת למועד היישום שנקבע לאמצע מארס השנה, וכן מסרבת להתניית תקציבים בביצוע.

5. הערה: מעולם, מעולם, לא באמת קוצץ תקציב הביטחון. תקציב הביטחון עלה ועולה ריאלית כל שנה. גם בשנים בהן לכאורה הוחלט על קיצוץ כלשהו, הרי בפועל מה שקוצץ הוחזר, וגם הרבה יותר ממנו במהלך אותה שנת תקציב.

6. מיד אחרי החלטת הממשלה, קיבלה "המערכת" החלטה להיכנס לנוהל קרב של מניפולציות מתוכננות על-פי גזרות. קודם כל פגיעה בבשר החי: השבתת טייסות, עצירת אימונים, איום בהפסקת חלוקה של ערכות אב"כ לאזרחים.

שדה קרב נוסף: פגיעה ב"נשמה" הציבורית, שרואה בכל חייל את בנה היחיד (ראו גלעד שליט): ביטול נסיעה ברכבות חינם בשעות העומס, ביטול שוברי הנחה (280 שקל) לרכישת נעלי ריצה ללוחמים וטירונים במסלול קרבי. חיילים ביחידות מרוחקות לא יקבלו עוד עיתונים בגלל עלות הדואר, חיילי השולחן והמחשב בקריה ובצריפין ימשיכו כמובן לקבל עיתונים חינם.

בחג החנוכה נרכשו רק מיני-סופגניות. לא יותר מ-40 גרם לסופגנייה, ורק עם ריבה. ימי ההבראה לנכי צה"ל נחתכו. עמותת "לחופש נולד" לאיסוף מידע על 6 חיילי צה"ל הנעדרים נסגרה.

במקביל, כדי להרעיד ולהזעיק גם את חברי הכנסת ה"חברתיים" ואנשי הפריפריה, הודיע הצבא כי הוא מפסיק לרכוש נעלי צבא ממפעל ישראלי, ויעבור לרכוש נעליים אמריקניות.

מנהל המפעל אכן הגיב כמצופה: הוא אץ לכנסת ולמטה "כחול לבן", כמותו עשו עוד אנשי רשויות שהוזעקו עקב הודעות ששלחו אנשי משרד הביטחון על הפסקה נרחבת של הזמנות רכיבים לטנק המרכבה ממספר לא קטן של מפעלים ישראלים.

האיום הזה הוא ביטחוני, חברתי ותעסוקתי. והיום (א') הופעל איום השיא: משרד הביטחון הודיע שהוא עוצר את ההצטיידות בסוללת כיפת ברזל. גבירותי ורבותי, אנשי עוטף עזה: או שתלחצו על הממשלה לתת לנו כסף, או שתמותו.

7. בין ברק לגנץ, בין תרגיל תקשורתי מכוער להפחדה המתוכננת של כל הציבור, הגיע זמנו של המבוגר האחראי: ראש הממשלה נתניהו. תפקידו לחסוך מכולם את הזבל הזה. תפקידו להורות למערכת הביטחון להיכנס מיד לשקיפות ובקרה תקציבית, ומצד שני להורות לאוצר: תחליטו עכשיו מה יקרה לתוכנית קיצוץ ה-3 מיליארד שקל עבור החינוך בשנת 2013 ו-2014. קבלו החלטות, עבדו יחד, מצאו פתרון לחור התקציבי שנוצר, וחסכו מהאזרחים את מסע האימים המבעית.