"פעם חשבו להכשיר שרתים כמחליפים לאחיות בבתי-ספר"

משרדי האוצר והבריאות מבקשים להתמודד עם המחסור החמור באחיות על-ידי הכשרת מאות "אחיות מעשיות" שאינן עוברות הכשרה אקדמית כנהוג היום, בדומה למודל שהונהג בעבר בבתי-החולים.

הרעיון הזה, שכולל בין היתר שילוב של פרמדיקים במערך הסיעוד של בתי-החולים, נתקל בהתנגדות נחרצת מצד הסתדרות האחיות, בראשות אילנה כהן. "גם אם יציעו לנו תוספות שכר של מיליון שקל, אני אתנגד לזה", הבהירה כהן בשיחה עם "גלובס".

לדברי כהן, רק שיפור משמעותי בתנאי ההעסקה של האחיות יאפשר גיוס של כוח אדם איכותי שיביא להתמודדות אמיתית עם המחסור הקיים. "מישהו רוצה לעשות קיצורי דרך, אבל אנחנו לא ניתן לו. זה מזכיר לי את הפעם ההיא שחשבו להכשיר שרתים ומזכירות בבתי-ספר כדי שיחליפו את האחיות. אם לא היינו מזוהים כ'מקצוע של נשים', אף אחד לא היה מעז לעשות לנו את זה" - כך לדברי כהן.

לאור ההתנגדות של כהן הסכימו הצדדים לדבר אך ורק על תוספת של "כוחות עזר", המוגדרים עובדי מינהל ומשק ולא כאחים ואחיות. ההבנה הזאת מנעה ככל הנראה פיצוץ במו"מ שמתנהל בין הצדדים בשבועות האחרונים, שעשוי היה להוביל לשביתה ממושכת. הצדדים ימשיכו לדבר גם על תוספת תקנים והגדלת המכסות במסגרות להכשרת אחיות. גורם באוצר טוען כי על תוספות שכר ידבר המשרד רק בספטמבר, לקראת סיום הסכם העבודה הנוכחי.

את ההתנגדות לגיוס אחיות מעשיות מובילות יחד עם כהן ראש מינהל הסיעוד במשרד הבריאות, ד"ר שוש ריב"א, ראש איגוד מנהלות הסיעוד בבתי-החולים, דינה סילנר, וכן ראש פורום מנהלות החינוך לסיעוד, ד"ר רות קפלן. אלה דורשות לשמור את המקצוע אקדמי ולהשאיר את ההכשרה בידי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בלבד. מנגד, בכירים במשרדי האוצר והבריאות סברו כי יש להחזיר את לימודי הסיעוד המעשי, שהופסקו לפני שנים, ולאפשר לרשת אורט, מכללות ובתי-ספר לטכנולוגיה מתקדמת ולמדעים, לקיים לימודי הכשרה לאחים ואחיות מעשיים.

במכתב שנשלח בשבוע שעבר למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, נכתב: "הכנסת אחיות מעשיות למקצוע תדרדר את המקצוע פעמיים, פעם בשילוב של אנשים שאינם מתאימים ופעם בהברחת מועמדים ואנשים איכותיים מהמקצוע. אין תועלת במהלך והנזק שייגרם הוא גדול ובלתי הפיך. לא ניתן להרוס את מה שהשקענו בעמל רב".

איך נוצר המחסור?

המחסור הקריטי בעובדי סיעוד הוא תולדה של מסכת ארוכה של החלטות שהתקבלו במשך שנים. זה החל בהחלטה של מינהל הסיעוד במשרד הבריאות להפוך את המקצוע כולו לאקדמי. המשמעות הייתה סגירה של כל בתי-הספר המקצועיים לאחים ואחיות מעשיים. במקביל, בתי-הספר לאחיות ואחים מוסמכים, שפעלו לצד בתי-החולים, איבדו אט-אט את מקומם ונסגרו. אלא שהאוניברסיטאות שלימדו את המקצוע ונתנו תואר אקדמי לא יכלו לספק את מספר הבוגרים הנדרש. בינתיים, אחיות ותיקות יצאו לגמלאות, והמחסור גבר.

יותר מכך, אחיות בעלות תואר אקדמי לא רצו עוד לעסוק בטיפול היומיומי ובחוץ הציעו פיתויים גדולים, בתנאים ובשכר, חברות תרופות, גופי מחקר ובתי-חולים פרטיים. כל אלה הוציאו עוד ועוד אחיות מבתי-החולים.

במשרד הבריאות העריכו אז שהעלייה ממזרח אירופה ומברית -המועצות לשעבר תימשך ותמלא את התקנים שהתרוקנו, אולם זה לא קרה. מה גם שממשלות קנדה ואוסטרליה שלחו מכתבים לבתי אחיות בישראל והציעו תנאי הגירה, אזרחות, טיסות, ויזות לכל המשפחה ותנאי שכר טובים יותר, ואכן הייתה הגירה של אחיות למקומות הללו. נוסף על כל אלה, האוכלוסייה הזדקנה. יותר ויותר נזקקים לשירותי הבריאות, אולם מיטות אשפוז לא נפתחו בגלל העדר תקציבים ובעיקר כי למנהלי בתיה"ח ולמנהלי קופות החולים יש אינטרסים כספיים להשאיר את תקן המיטות כפי שהוא ולהגדיל את תפוסת היתר.

המחסור האקוטי הזה הביא את האוצר להציע פתרון המספק אלטרנטיבה לאחיות האקדמיות. בעוד האחרונות יוכשרו בקורסי על, יקבלו יותר סמכויות ויעסקו בפעילות רפואית אחראית יותר, לצד העלאת שכר משמעותית, יעסקו בטיפול השוטף בחולה אחים ואחיות מעשיים וגם כוח עזר לא מיומן, שיעשה עבודות פשוטות. לכוח הסיעוד יצטרפו גם הפרמדיקים. חלקם, אגב, אקדמאים שעד היום סירבו שירותי הסיעוד לקבלם לעבודה בבתי-חולים. הם ישתלבו, על-פי ההצעה, במקומות כמו חדרי מיון וטיפול נמרץ, או יעברו הכשרות לעבודת הסיעוד האקדמית.

הטענה הרשמית של האחיות היא שהדבר יביא ל"דרדור המקצוע", אולם מאחוריה עומד חשש שהצורך הקריטי באחיות יפחת והאפשרות ללחוץ ולהשיג העלאת שכר משמעותית תיחלש. מינהל הסיעוד והאחיות הראשיות בבתי-החולים דורשים אחיות אקדמיות בלבד, ולגייס כוחות עזר ללא הכשרה מוקדמת. הם ילמדו, כך לפי האחיות, תוך כדי השהייה במחלקות ויעסקו במה שקרוי "מלונאות" - טיפול באוכל, רחצה, הלבשה וצרכים.