גם רודנים רוצחים משתמשים בדוא"ל

המיילים של בני הזוג אסד - מה אנחנו למדים מהם? מטרת האופוזיציה הסורית בפרסום המיילים היא להביך את בשאר ואת אשתו אסמה. האם המטרה הזאת מושגת? הכותרות אמנם מבקשות לשכנע אותנו כי בזמן שמאות בני אדם, ואולי אלפים, נטבחים על-ידי אסד, הוא ואשתו "עושים חיים".

עירום מאכזב

ככל שניסיתי, לא הצלחתי למצוא במיילים גיבוי לתובנה זו. התכתבות באינטרנט היא לא ממש בילוי, זה הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים, גם מחייו של רודן רוצח ואשתו הנאווה. מדווחים לנו שאסד קיבל מייל מאישה ש"מעריצה אותו", ומאישה אחרת שהיא "מתגעגעת אליו".

אני לא חושב שמיילים כאלה אומרים בהכרח משהו שלילי על אסד, כפי שחושפי המיילים מבקשים לשדר לציבור. אם בכלל, זה אומר דברים לא נעימים על הנשים הכותבות. נשק יום הדין בפרשת המיילים הוא תמונה של צעירה המוגדרת בתקשורת כ"תמונת עירום", אלא שהיא שוכבת על הבטן, ורואים את הגב שלה ואת חזייתה מאחור. אז אולי זו תמונה מעניינת (בעיקר בתקופה של טבח), אבל אם אני מבין משהו בעירום של נשים, אז זה מאוד מאכזב.

קיים אצלי ספק גדול אם המיילים מצליחים ללכלך את שליט סוריה, כפי שפרסומם נועד לעשות. לעומת זאת, אני חושש שבסופו של יום כאשר יימוג עשן הכותרות הבומבסטיות, המיילים הללו יעשו רק טוב לבשאר ולאסמה. איך אני מגיע למסקנה זו, שאנשים לא אוהבים לשומעה? מכך שבסך הכול בני הזוג אסד יוצאים מההתכתבויות שלהם אנשים די רגילים.

אסמה מבזבזת?

אחרי שאנחנו ראינו ורואים את הזוועות, את תוצאות הטבח - המיילים האלה באים כאתנחתא שרק מרככת את המפלצתיות של מעשיהם. את הקניות של אסמה באינטרנט מכנים בתקשורת "מסע בזבוזים". לא ראיתי שהיא קנתה שם פרוות או יהלומים. בדיווחים מדובר בדברים רגילים בהחלט. אחר הכול, גם כשאתה עוסק ברצח המוני, אתה ממשיך לחיות, ואתה ממשיך לצרוך את מה שהחיים דורשים.

אני מניח שבעיקר עבור אסמה, מדובר בסיטואציה לא פשוטה. טוענים נגדה שהיא תומכת במעשי בעלה. איך אפשר לדעת את זה? לו התנגדה, האם הייתה יכולה לבטא זאת? במיילים או בכל דרך אחרת? האם היא, כאשתו של בשאר, יכולה לעשות משהו חוץ מאשר לתמוך בו? ומה היא יכולה לעשות בזמנה הפנוי, שהוא עכשיו ללא ספק פנוי מאוד, אם לא לגלוש באינטרנט?

שוטים ורוצחים

מה שאני מנסה לומר הוא זה: הטיפול שהאסדים מקבלים הוא של סלבריטאים, לא של רוצחים. מציצנות מן הסוג הזה לא מתאימה לרוצחים. אלא אם כן היינו מגלים שהם עושים אורגיות, או רוצחים, רחמנא לצלן, גם את באי ביתם, או מעשים חריגים אחרים. אבל לספר לנו שהם גולשים באינטרנט? זה מעיד בעיקר יותר על המציאות של המציצנות, שכבר אינה יודעת להבחין בין שוטים לרוצחים.