הצרכן הישראלי חתך את רווחי רשתות המזון ב-8.4%

במחצית 2011 נקלעו הרשתות הקמעונאיות למוקד האש של המחאה החברתית, ורווחיותן נפגעה ■ דש ברוקראז': "מגמת השחיקה של חברות המזון הציבוריות נמשכת באופן חד-משמעי. יהיה להן קשה לחזור בקרוב לרווחיות שהציגו בעבר"

כמו יתר עסקי הקמעונאות בישראל, מחלקות רשתות המזון את השנה החולפת לשניים: עד לפרוץ המחאה החברתית של קיץ 2011, ואחריה. את המחצית הראשונה אשתקד סיכמו החברות הבולטות של הענף עם מגמה חיובית בתוצאותיהן, אך אז פרצה מחאת הקיץ, שחברה לשינוי בתנאי המאקרו בשוק המקומי.

במחצית השנייה של 2011 מצאו את עצמן רשתות המזון במוקד המחאה החברתית, שחרתה על דגלה את המאבק ביוקר המחיה. במקביל, נאלצו הרשתות להתמודד עם עלייה ניכרת בהוצאות, גם בעקבות עלייה במחיר התשומות.

התוצאה: פניית פרסה בתוצאות העסקיות, שהובילה את רוב רשתות המזון לסכם את השנה החולפת עם ירידה ברווחיהן.

"המחאה החברתית הפכה את המצב בענף, משום שיכולת החברות להעלות מחירים נעצרה", מציין האנליסט מאיר סלייטר מדש ברוקראז'. "זו הגיעה במקביל לעלייה משמעותית במחירי התשומות, שאותן החברות לא יכלו לגלגל לצרכן והיו צריכות לספוג".

בכל הנוגע לכדאיות השקעה בסקטור מסמן סלייטר את המניות הקטנות, שלדבריו "האפסייד אצלן גדול יותר, בעיקר בצים שיווק (בעלת רשת כמעט חינם, א' ל'), וגם בויקטורי , אבל גם הסיכון שם גבוה יותר. חברות אלה משקיעות משאבים ומאמצים רבים בהתרחבות ופותחות סניפים רבים, ולכן יש להן יכולת לשמור על השורה התחתונה ביחס למתחרות הגדולות. הסיכון גלום באפשרות שלהן לעשות זאת בהצלחה".

לגבי ההמשך מציין סלייטר כי "למרות שמתחילת השנה החברות מעלות מחירים בשיעור מסוים, זה עדיין לא מספיק כדי שיחזרו למקום בו היו. מחירי התשומות ממשיכים לעלות, וברבעון השני והשלישי מדד העונתית הוא יותר גבוה. לכן ניתן לומר בצורה חד-משמעית כי מגמת השחיקה נמשכת, וכי בטווח של שנה לחברות אלה יהיה קשה לחזור לרווחיות ההיסטורית שהציגו".

אלה הנתונים העיקריים שמציגות 6 חברות הסקטור בתום שנת 2011.

8.4% זה שיעור הירידה ברווח המצרפי שרשמו 6 קמעונאיות המזון הציבוריות, כשהרווח עצמו הסתכם ב-507 מיליון שקל. ההשפעה העיקרית על הירידה ברווח מגיעה מתוצאות הרשת המובילה בישראל, שופרסל , שתורמת יותר ממחצית הרווח המצרפי. ב-2011 צנחו רווחי הרשת מקבוצת אי.די.בי ב-18% ל-276 מיליון שקל.

לעומת זאת, רשת הקמעונאות של רמי לוי הנושאת את שמו נהנתה אשתקד מהמשך צמיחה אגב פתיחת סניפים חדשים, והציגה שיפור של 7% ברווח הנקי, שהגיע ל-94 מיליון שקל. רווחי רמי לוי גבוהים ב-36% מאלה של רשת אלון רבוע כחול , תחתיה פועלות רשת המזון מגה (וגם עסקי הדלק של דור-אלון), למרות שמחזור מכירות מגזר הסופרמרקטים של רבוע כחול גבוה פי שלושה מזה של רמי לוי.

31.4% זהו שיעור הרווח הגולמי שהציגה רשת טיב טעם של שלום חגי, הנחשבת לרשת "פרימיום". טיב טעם הצליחה, בניגוד למגמה, לשפר את הרווחיות הגולמית שלה, שעמדה ב-2010 על 30.2%. השיפור נרשם אחרי שמכירות טיב טעם עלו ב-1% לרמה של 1.05 מיליארד שקל, ועם שיפור ביצועי מעדני מזרע (שנרכשה במלואה ב-2010), מגזר מוצרי הבשר, היין והגבינות, שהגיעו כחלק מתהליכי ההבראה שהטמיע חגי, מאז רכש את השליטה ברשת ב-2009.

רשת נוספת שהצליחה לשפר את שיעור הרווחיות הגולמית שלה היא ויקטורי של משפחת רביד - מ-21.8% ל-23.3% - אחרי שב-2011 פתחה 5 סניפים חדשים, וכעת מונה 20 חנויות. את השיפור מייחסים בויקטורי בעיקר לקבלת הנחות מספקים בגין פתיחת החנויות החדשות, שיפור תנאי הסחר מול הספקים, וכן "מתשלום במזומן לספקים בתמורה לירידה במחיר ומהגבלת מבצעים רק לחברי המועדון".

יש לציין כי הרווח הגולמי של רמי לוי הוא הנמוך בענף ועומד על 22.2%, לעומת 23% ב-2010.

5.5% הוא שיעור הרווח התפעולי ברשת הקמעונאות של רמי לוי, שרשם את הירידה החדה ביותר, לעומת שיעור רווחיות תפעולית של 6.8% שהציג ב-2010. ועדיין מדובר ברווחיות הגבוהה ביותר מבין קמעונאיות המזון הציבוריות. ברשת מייחסים את השחיקה ליישום מהלך הורדות מחירים ומבצעים מעמיקים.

אלה, לפי רמי לוי, "הביאו להגדלה משמעותית במכירות הרשת, לצד שחיקה מסוימת בשיעורי הרווחיות. ההליכה לקראת הצרכן הגבירה את נאמנות הלקוחות שלנו, ובעזרתה גייסנו לקוחות חדשים רבים".

רמי לוי עדיין בולט מעל מתחריו בנתון זה, כששיעורי הרווחיות התפעולית שהם הציגו נעו בסיכום שנתי בין 2.6% ברבוע כחול ל-4.5% בויקטורי. בכולן נרשמה נסיגה בנתון זה.

4.9% זהו שיעור הצמיחה בהכנסות שהציגו 6 קמעונאיות המזון ב-2011, לסכום מצטבר של 23.5 מיליארד שקל. העלייה ממחישה שוב את השינוי החד לרעה שנרשם ברווחיות החברות. גם בשורת ההכנסות את הכיוון מתווה רשת שופרסל, שמכירותיה עלו ב-4.2% להיקף של 11.6 מיליארד שקל, ובכך תרמה 50% מסך הכנסות הרשתות.

השיפור בהכנסות שופרסל נתמך בפתיחת 19 סניפים חדשים, שהביאו את מספר הסניפים שלה ל-267, עם צמיחה של 3.1% בהיקף השטחים שהיא מחזיקה, ל-558 אלף מ"ר. המכירות למ"ר בשופרסל נותרו בעינן, 21.4 אלף שקל, והמכירות בחנויות זהות עלו בשיעור מינימלי של 0.2%.

לעומתה, הכנסות המתחרה המרכזית שלה, רבוע כחול, נסוגו ב-2.5% ל-6.7 מיליארד שקל, ירידה המיוחסת למחאה החברתית שבהשפעתה ירדו מחירי המכירה, יחד עם ירידה בביקושים והאצת התחרות בענף.

בפרמטר זה בולטות 3 רשתות הדיסקאונט, רמי לוי, כמעט חינם (צים שיווק) ו-ויקטורי, עם צמיחה דו-ספרתית בהכנסות. ברמי לוי מגיעה הצמיחה ל-30%, עם הכנסות של 2.2 מיליארד שקל, אחרי פתיחת 4 סניפים והגדלת שטחי המכירה ב-28%, ובויקטורי היא עומדת על 10% ל-608 מיליון שקל, אחרי פתיחת 5 סניפים.

כמעט חינם של האחים רני ועדי צים בולטת עם עלייה של 5.8% בפדיון חנויות זהות, שיחד עם פתיחת 5 סניפים חדשים תמכו בעלייה של 21% במכירותיה, ואלה הסתכמו ב-1.3 מיליארד שקל.

תוצאות רשתות
 תוצאות רשתות