מחאה, לא הגזמנו?

רק בפייסבוק יכול פרויקט של ספרי לימוד להפוך ל"התעמרות לא חוקתית"

זר שיבקר בימים אלה בעמודי פייסבוק ישראלים עלול לחשוב בטעות שמדובר במדינה סטליניסטית. לא תמיד זה חסר בסיס, אך לפעמים נדמה כי המחאה נגד הממשלה זורקת את הכדור רחוק מדי, ואז היא מחטיאה את הסל.

כך קרה עם היוזמה החדשה של משרד החינוך להשאיל ספרי לימוד בבתי-הספר תמורת תשלום סמלי שיחסוך להורים כסף רב. "תלמיד אשר לא יחזיר ספר", אמרו במשרד החינוך, "יצטרך לשלם את ערכו".

יש כמה שאלות שעולות, ובצדק, בנוגע ליוזמה הזו - למשל, עד כמה המשרד באמת ערוך לפרויקט, והאם במקום קמפיין פרסומי לא עדיף היה לתקצב עוד כמה בתי-ספר שישתתפו בו.

לחנה בית הלחמי, יועצת אסטרטגית, בלוגרית ופעילת ועדי הורים, דווקא מפריע משהו אחר: השבוע ניסתה לרתום מעל דפי הפייסבוק את האגודה לזכויות האזרח והמועצה לשלום הילד, לא פחות, במחאה על הסנקציות שיוטלו על מי שלא יחזיר את הספרים שהושאלו לו.

בית הלחמי לא חוסכת במילים: "בדרך למדינת ההלכה הלאומנית של גדעון סער ויתרנו על זכויות הילד, זכויות התלמיד וחוק כבוד האדם - טוב שעוד לא הציעו לכלוא אותם במעצר מינהלי".

מה עם חינוך לאחריות אישית? לשמירה על רכוש? לחיסכון? אלה, סבורה בית הלחמי, אינם מצדיקים את מה שהיא מגדירה כ"התעמרות לא חוקתית". לא הגזמנו קצת?