רשות המסים קנסה את שלמה אליהו ב-2.8 מיליון שקל

רשות המסים: אליהו נתן הסבר לגבי יעדם הלגיטימי של כ-13.5 מיליון שקל ששימשו להימורים בבתי קזינו באנגליה, אך לגבי למעלה מ-60 מיליון שקל לא ניתן הסבר מספק ■ דוברו של שלמה אליהו: "הוא פעל תמיד על-פי החוק"

"אנחנו לא משחקים מחבואים, אני מהמר, הימרתי. אבל אם אני הימרתי או נכנסתי לקזינו במקום חוקי, זה דבר לא חוקי?" - כך טען להגנתו איש העסקים שלמה אליהו בפני ועדת הכופר של רשות המסים, לאחר שהתבקש להסביר 39 מקרים בהם לא דיווח על הוצאה מישראל והכנסה לישראל של המחאות בנקאיות, בהיקף כולל של כ-92.5 מיליון שקל. אליהו הודה בפני הוועדה כי הפר את חובת הדיווח ב-30 מקרים מתוך ה-39.

ועדת הכופר הטילה על אליהו קנס כספי בסך 2.8 מיליון שקל.

הוועדה ציינה כי אליהו נתן הסבר לגבי יעדם הלגיטימי של כ-13.5 מיליון שקל, אשר שימשו אותו להימורים בבתי קזינו באנגליה, אך לגבי למעלה מ-60 מיליון שקל לא ניתן הסבר מספק את הדעת, והוא מסר ב"אמירה כללית" כי הכספים נועדו לשימוש אישי.

הדברים נחשפו היום (א') במסגרת קובץ החלטות ועדות הכופר שפרסמה רשות המסים. בסך-הכול נכנסו לקופת המדינה כ-3 מיליון שקל במסגרת 18 הסדרי כופר, שערכה רשות המסים עם נישומים במחצית השנייה של שנת 2011, במקום ניהול הליך פלילי נגדם. העיצום הכספי הגבוה ביותר הוטל על אליהו.

הקנס הוטל על אליהו על רקע הודאתו כי הוציא כספים מישראל לצורך סיפוק הנוהג שלו להמר באופן חוקי בלונדון, וזאת לאחר שהעניין נחשף גם במסגרת חקירת הלבנת הון שהתנהלה נגדו בגין הוצאת הכספים.

ככל הידוע, אליהו נבדק על-ידי אנשי המכס לאחר שהתקבל מידע מהמשטרה על כך שהוא מחזיק על גופו המחאות בנקאיות בסכומים שעולים על המותר בעת שהוא יוצא ונכנס לארץ. בתום החקירה הוחלט שלא להעמיד את אליהו לדין פלילי, אך הוטל עליו העיצום הכספי על-ידי רשות המסים.

חיבתו של אליהו להימורים עלתה לכותרות בראיון מיוחד שהעניק ל"מגזין G" של "גלובס" ומוקדם יותר ל"ידיעות אחרונות", בו הוא אמר כי "אין איש עסקים שנוסע ללונדון ולא נכנס לקזינו. כבעל חברת ביטוח אני נוסע הרבה ללונדון, שם יושבות חברות ביטוחי המשנה".

כאשר נשאל האם הוא חבר במועדוני הימורים בלונדון, השיב אליהו: "כן, אני חבר בשניים או ב-3 מועדונים. אבל יש לזכור כי מועדון קזינו בלונדון זה מועדון חברים סגור שמעניק לחבריו בילויים בשעות לילה מאוחרות".

בחקירותיו במשטרה בעניין זה סירב אליהו למסור מידע בנוגע לשימוש שעשה בכספים וציין רק כי מדובר בכספים מחשבונו שנועדו לשימוש אישי. אליהו חזר ואמר מספר פעמים כי הכספים נועדו "לשימוש אישי שלי, ואין צורך שאפרט".

עוד אמר אליהו: "אני נתתי את הכספים לאנשים או שהשתמשתי בהם לשימושי האישי, זה כסף שלי, והמטרות חוקיות".

בחקירתו השנייה, בתשובה לשאלה האם הפקיד הצ'ק בחשבונו בחו"ל, ענה אליהו: "לא, אני השתמשתי בצ'ק לשימושים פרטיים שלי". כך גם לגבי כל אחת מעשרות ההמחאות האחרות לגביהן נשאל בחקירתו השנייה, ותשובתו האחידה הייתה: "פרעתי את הצ'ק בלונדון, לשימושי האישי. יכול להיות שמסרתי את הצ'ק לאחר, מאחר שניתן להסב אותו".

רק בעת הדיון בפני ועדת הכופר, ולאחר מספר שאלות של הוועדה בנושא, טען אליהו כי חלק מהכספים שימש להימורים. אליהו הוסיף עוד כי חלק מהצ'קים הוסבו לצד ג' בחו"ל, אך לא הוסיף כל מידע מעבר לכך ולא הציג בפני הוועדה אסמכתא לתמוך בהסבריו באשר ליעדן או מטרתן של ההמחאות הרבות שהעביר לחו"ל.

2 מיליון שקל כל פעם

אליהו, שלפני כחודשיים פורסם כי הוא מבקש לרכוש את השליטה בחברת מגדל, חברת הביטוח הגדולה בישראל, נהג לצאת למסעות הימורים בלונדון ולהמר בסכומים גבוהים של כ-2 מיליון שקל בכל נסיעה.

מהחקירה בעניינו עלה כי בשנים 2007-2009 אליהו נסע עשרות פעמים למספר ערים מרכזיות באירופה ובעיקר ללונדון, ובכל נסיעה הוא נשא עמו צ'קים בסכומים של עד 2 מיליון שקל. הצ'קים נפרעו בחו"ל, בחלק מהמקרים על-ידי תאגידים המפעילים בתי הימורים.

עוד עולה מהמסמכים כי אליהו טען בחקירת המשטרה שהתנהלה נגדו כי לא ידע שזאת עבירה על החוק להוציא מישראל יותר מ-90 אלף שקל מבלי לדווח על כך, ומעבר לכך סירב לפרט מה בדיוק עשה באותם צ'קים "שמנים" שנמסרו כביכול לבתי הקזינו.

בסך-הכול, נטען, יצא אליהו 39 פעמים עם המחאות בנקאיות בסך כולל של 11,505,000 פאונד ו-2,625,000 יורו, אשר היקפן הכולל עומד על סך השווה ערך ל-92 מיליון שקל, עליהם לא דיווח בניגוד לחוק איסור הלבנת הון. 30 המקרים בהם הודה אליהו מסתכמים בסך של כ-74 מיליון שקל.

אליהו מסר לוועדת הכופר כי הוא מקבל על עצמו את הטלת העיצום הכספי בגינן, אך ביקש לטעון כנגד גובה העיצום גופו.

במסגרת טענותיו לעניין גובה העיצום הכספי, טען אליהו כי מקור הכספים הוא מחשבונו הפרטי.

הוועדה קיבלה את גירסתו בנוגע למקור הכסף וקבעה: "על פניו, נראה כי המפר הינו בעל אמצעים כלכליים שעשויים לאפשר משיכת סכומי הכסף האמורים".

"פעל על-פי החוק"

דוברו של שלמה אליהו מסר בתגובה כי "שלמה אליהו נהג בעשרות השנים האחרונות באחריות ובהגינות בניהול כספי המבוטחים של חברת הביטוח אליהו, וכל בר-דעת במדינת ישראל מוכיר אותו על כך. חברת הביטוח אליהו נחשבת בניהולה, בשמרנותה, בסולידיות וברווחיות שלה, למובילה בענף הביטוח במדינת ישראל. שלמה אליהו נהג באחריות ותבונה גם בבנק לאומי וגם בבנק איגוד, שבעלי המניות הם נר לרגליו.

"שלמה אליהו פעל תמיד על-פי החוק. נכון שמר אליהו נהג לבלות במועדונים בהם צמרת יהדות עיראק נועדת להיפגש מעת לעת בבירות אירופה. במועדונים אלה נוהגים לאכול, לבלות ואף להמר בבתי הקזינו החוקים ויוקרתיים. יש להדגיש כי תמיד עשה זאת מר אליהו מחשבונו הפרטי ללא קשר לעבודתו. מר אליהו נתן את כל ההסברים המתבקשים והמפורטים על-פי החוק לרשויות מדינת ישראל".

עיצומים כספיים נוספים

החלטות הוועדה המתפרסמות היום עוסקות בהטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר, במחצית השנייה לשנת 2011.

החלטה נוספת ניתנה בעניינו של בעל חברה, שניסה להכניס כספים לישראל בתחתוניו. באוקטובר 2011 במהלך שיקוף במכשיר גמ"מ נמצאו ברשותו של מנהל חברה פרטית, שעבר במסלול הירוק, כספים במזומן - מוסתרים בתחתוניו, וכן בספר שהיה במזוודתו. הוועדה החליטה להטיל עליו עיצום כספי בסך 25,000 שקל.

בהחלטה אחרת, הוטל עיצום כספי בגובה 100 אלף שקל על איש עסקים אשר נתפס כשהוא מנסה לעבור עם כספים במזומן בסך של 20,350 יורו (כ-102,300 שקל) ו-8,750 דולר (כ-32,600 שקל) במסלול הירוק. התברר כי זו לא הפעם הראשונה שאותו נישום מנסה לחמוק מהצהרה על הכספים במכס. בהפרה קודמת שלו לפני כ-6 שנים הטילה עליו הוועדה עיצום בסך 50,000 שקל.

אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. לפיכך, בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מינהל המכס וחטיבת החקירות של רשות המסים.

חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף (מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים) העולים על 100,000 שקל, וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 100,000 שקל בדואר או בדרך אחרת.

נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מינהלית. ההליך המינהלי מיועד להשית סנקציה מינהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים.

הפרות חובת הדיווח
 הפרות חובת הדיווח