בדיקת "גלובס": האם פרויקט השאלת ספרי הלימוד משתלם?

הורים ל-3 יוציאו הקיץ יותר מ-2,000 שקל על ספרי לימוד ■ עלות ספרי לימוד לתלמיד כיתה א' עומדת על כ-550 שקל, ולתלמיד כיתה י"ב מגיעה לכ-1,400 שקל ■ "גלובס" עונה על שאלות נפוצות בנוגע לפרויקט השאלת הספרים בבתי-הספר

במהלך בזק (יחסית) אימץ משרד החינוך את פרויקט השאלת ספרי לימוד, שאמור לחסוך להורים כבר בתחילת שנת הלימודים הקרובה מאות ואלפי שקלים, כולל עמידה בתורים בחנויות. העיקרון המנחה הוא תשלום אחיד לכל ההורים: 280 שקל עבור כל תלמיד יסודי, ו-320 עבור תלמיד תיכון - שתמורתו יקבלו הילדים ספרי לימוד משומשים במצב טוב.

בהמשך לפרק החינוך בדוח טרכטנברג, העביר שר החינוך גדעון סער את פרויקט השאלת הספרים כחוק. לא מדובר בתכנית חדשה: תכנית השאלת הספרים פועלת כיום ב-900 מתוך 4,000 בתי ספר (רובם יסודיים). בעבר נדרשה הסכמה של 90% מהורי התלמידים בבית הספר לשם החלת פרויקט כזה, וכעת נדרשת הסכמה של 60% בלבד. ההורים יוכלו להעביר את הסכמתם לבתי הספר עד 15.6 (המועד הוארך בשל היענות נמוכה עד כה).

הפרויקט מיועד לתמידי כיתות א'-יב'. אם לא יושג הרוב הדרוש לקראת שנת הלימודים הקרבה, בשנה הבאה יוכלו ההורים לאשר את הפרויקט מחדש. בית ספר שנכנס לפרויקט לא יוכל לסגת ממנו, בשונה מהמצב כיום. תקציב רכישת ספרי הלימוד עומד על 100 מיליון שקל. במשרד החינוך מקווים שהפרויקט ייתן דחיפה גם בחטיבות הביניים והתיכונים, שם הוא נפוץ פחות, על אף שלאור מחירי ספרי הלימוד הגדלים ביחס ישיר לכיתה, יכול לחסוך להורים הרבה יותר.

מתנגדים מכל כיוון

לכאורה מציאת פתרון להוצאה על ספרי הלימוד היא מהלך הכרחי. מחירם הגבוה של ספרי הלימוד הוא נטל כבד. עלות ספרי לימוד לתלמיד כיתה א' עומדת על כ-550 שקל ולתלמיד כיתה י"ב מגיעה לכ-1,400 שקל. הורים לשני תלמידי יסודי שילמו בקיץ האחרון למעלה מ-1,000 שקל, והורים לשלושה, שביניהם תלמידי חטיבה ותיכון, הוציאו יותר מ-2,000 שקל. קניית ספרי לימוד משומשים תוזיל את המחיר ב-33%-50%.

אלא שאם שמתם לב שבית הספר שבו לומד ילדכם לא מעודד, בלשון המעטה, את ההורים להצטרף לפרויקט, אתם לא לבד. שורת סימני שאלה מלווה את המהלך הזה, הן בקרב ההורים והן בקרב בתי הספר.

הורים מספרים שבמקרה הטוב קיבלו דף המעדכן על קיומו של הפרויקט מבלי לפרט את משמעויותיו ובו נתבקשו לחתום במידה שהם בעד. במקרים קיצוניים, כפי שהתלוננו הורים למשרד החינוך, שלח בית הספר מכתב ובו מצוין כי "במקום לקנות לילדים ספרים חדשים משרד החינוך מעדיף שתקנו ספרים משומשים שיהרסו את חוויית הלימוד" (המקרה טופל ובית הספר שינה גישה).

ועדיין - נדמה שהורים רבים לא מיהרו לחתום על הטופס פשוט מכיוון שאינם מכירים את פרטי הפרויקט ואת משמעותו הכספית. לא רק ההורים מתנגדים, אלא גם מנהלים, שעל כתפיהם ייפול נטל המיון והחלוקה, וכמובן, בעלי חנויות ספרים.

בין המתנגדים אבנר חן מחנות הספרים הוותיקה "לוטוס" בתל-אביב. לא רק משום שהמהלך עלול לפגוע בפרנסתו, אלא שלאור פניות של בתי ספר ושל הורים הוא טוען שמדובר ב"מהלך פופוליסטי ובלתי ישים במציאות". לדבריו, בתי הספר לא יעמדו בניהול פרויקט כזה: "הצלחה של פרויקט כזו הוכחה כיעילה רק כאשר הוא מנוהל על-ידי הרשות המקומית, כמו עיריית חולון, שמבצעת עבור בתי הספר רכישת ספרי לימוד ומרכזת את השאלת המשומשים לתושבים".

חן מביא היבט נוסף - העדכניות של ספרי הלימוד: "רשימת הספרים של משרד החינוך כוללת ספרים מיושנים. לא בכדי יותר מ-40% מספרי הלימוד שמכניסים בתי הספר לתכנית הלימודים לא נכללים היום ברשימה. הפרויקט יגרום לבתי הספר להתפשר על תכנית הלימודים. בעיה אחרת היא רמת הספרים המשומשים שיקבלו התלמידים. יש בתי ספר שהנחו כתיבה ומחיקת הכתוב בסוף השנה. מצב כזה יוביל לספרים במצב בלוי. בעייה נוספת: הכמות הגדולה של חוברות העבודה, ולא רק בכיתות הנמוכות".

לדבריו, בתי ספר שנכנסו לתכנית כזו בשנים קודמות "נטשו אותה לאור הבלגן שהם חוו והתנגדות ההורים".

יש להניח ששיעורי ההיענות הנמוכים עד כה נובעים מכך שבתי הספר לא טורחים להסביר להורים את משמעות הפרויקט. לצד ה"תיק" התפעולי שייפול על בית הספר ויגרום לכאב ראש לא קטן, גם החופש לבחור ספרי לימוד שאינם מאושרים על ידי משרד החינוך יגיע אל קיצו.

במשרד החינוך לא מציגים עמדה סלחנית, לאור העובדה שמדובר בחוק שעבר מהר יחסית וכי השעון מתקתק מהר. "יש קשיים ראשונים אבל אנחנו מצפים מבתי הספר להציג להורים מידע אמין ואובייקטיבי. אנחנו קוראים להורים לדווח על בתי ספר שלא מעודדים הצטרפות לפרויקט ולפיכך יגרמו להורים להוצאה כספית אדירה כבר בספטמבר הקרוב".

"גלובס" עונה על שאלות נפוצות בנוגע לפרויקט השאלת ספרים. בשורה התחתונה, בעיקר לתלמידי הכיתות הגבוהות, חתימת ההורה תחסוך מאות ואלפי שקלים מכיסם.

מי אחראי לפרויקט?

בית הספר, בליווי נציג ממנהלת משרד החינוך, ינהל את הפרויקט לרבות חלוקת הספרים ואיסופם בסוף שנת הלימודים. הספרים הם רכוש בית הספר. בסוף השנה רכז ספרים בית ספרי המשתייך למנהלת אמון על מיון הספרים והכנתם לשנה הבאה.

מה מגלם הסכום שההורים משלמים?

חיים הלפרין, מנהל יחידת תכניות משלימות במשרד החינוך מסביר כי התחשיב מאפשר סבסוד רוחבי מצד בית הספר. "ההתייחסות לבית הספר היא כאל מקשה אחת. בית הספר רוכש את הספרי במחיר מסובסד, כך שסל הספרים של התלמידים בכיתות הנמוכות שהוא זול מזה של התלמידים בכיתות העליונות מאפשר לבית הספר לתמרן בבחירת ספרי הלימוד".

אילו ספרים נכללים ברשימות?

כל הספרים שאושרו ע"י משרד החינוך, כ-5,000 סך הכול, נכללים ברשימה שמתוכה כל בית ספר רשאי לבחור את ספרי הלימוד לפי תכנית הלימודים. בדרך זו לא ניתן להכליל ספרי לימוד שאינם מאושרים ולא ניתן להכליל ספרי לימוד נוספים לרכישה מרוכזת במהלך השנה, כפי שקורה לא מעט כיום. רשימת הספרים כוללת גם ספרי לימוד של מגמות ייחודיות בכיתות העליונות.

מה באשר לחוברות עבודה?

תלמידי כיתות א'-ב' יקבלו מידי שנה חוברות עבודה חדשות לשימושם בכל המקצועות. תלמידי ג' ואילך יקבלו אישור חריג לשימוש בחוברות (למשל באנגלית) אולם ככלל, ביתר המקצועות, (גיאוגרפיה, מדעים) כיתוב התשובות ייעשה במחברת במקום בחוברת הלימוד. המשמעות היא שהמורים יצטרכו להתאמץ יותר למערכי שיעור במקצועות אלה, מה שעשוי להיות גורם נוסף לאי תמיכה בפרויקט מצד בית הספר.

מה דין ספר שיוחזר במצב בלוי?

לפי החלטת רכז הספרים, במקום ספר שיוחזר במצב שאינו ראוי לשימוש חוזר, יסופק ספר אחר, חדש או משומש במצב טוב. בלאי שנתי צפוי כולל אי החזרות, לפי הערכות משרד החינוך, עומד על 30%-50% בשנה הראשונה - בית הספר, באמצעות תשלומי ההורים יצטרך לערוך השלמות. הפרויקט יאפשר הקניית ערכים של שמירה על הספרים מצד התלמידים, בתי ספר שידאגו לכך שהספרים ישמרו במצב טוב, יוכלו ליהנות מעודף כספי שיאפשר רכישת ספרים למצבור הבית ספרי דוגמת אטלסים או הוזלה מתשלומי ההורים לשנה הבאה. לשם ההמחשה 500 תלמידי יסודי משולים לתקציב של 140 אלף שקל בשנה.

מדוע אין הוזלה גורפת של הספרים?

"מערכים כאלה דורשים שיתוף פעולה בין כל הגורמים", משיב הלפרין, "ולכן הרעיון הזה נפל". מגורמים בענף ניתן להבין שהמו"לים הם שטרפדו מהלך של הוזלת ספרים גורפת, במצב שבו מחיר ספרי הלימוד הוא שערורייתי לכל הדעות.

מה קורה בעולם?

החוויה של רכישת ספר הלימוד וההתנפלות על חנויות הספרים רגע לפי צלצול פתיחת שנת הלימודים שמורה בעיקר למחוזותינו. ברוב המדינות הנאורות ספרי הלימוד הם חלק מתשלום שכר הלימוד ונרכשים על-ידי בית הספר, באחרות הספרים מושאלים לתלמידים. לא מדובר בחזון אחרית הימים, אלא בפרויקט שלצד המשמעויות הכלכליות שלו כמעט לכל משק בית בישראל, מדובר במהלך סביבתי מבורך הטומן בחובו ערכיות למחזור ולשימוש מחדש וערכים של שוויון: לכל התלמידים יהיו ספרים במצב דומה פחות או יותר.

הפרויקט יעכב את הספר הדיגיטלי?

"פרויקט השאלת ספרים הוא שלב לקראת העידן הדיגיטלי ולחזון של טאבלט לכל תלמיד. כרגע אנחנו מנמיכים עלויות ומחנכים את הילדים לערכיות של שמירה על הספרים. עם הזמן כמות הספרים תפחת והשימוש בספרים דיגיטליים בהכרח תגדל".

ספר דיגיטלי? עובדים על זה

כמעט לכל דרדק בבית הספר יש סמארטפון, אך חדירתם של מחשבים וטאבלטים לכיתות הלימוד איטית מאוד. לדברי ד"ר עופר רימון מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, מערכת החינוך נוקטת צעדים כדי להתאים עצמה למאה ה-21. "כבר מחודש ספטמבר הקרוב לא נאשר ספר לימוד שלא יוגש גם בגרסה דיגיטלית". ספרי הלימוד מאושרים לתקופה של חמש שנים, והכוונה היא לספרי לימוד שיוגשו מעתה ולא לאלה שאושרו עד כה. הצפי הוא שבשנה הבאה יתווספו כ-50 ספרי לימוד דיגיטליים לכ-20 הקיימים כיום.

ספרי הלימוד הדיגיטליים מחולקים לשלוש רמות: ברמה ראשונה מתאפשר אך ורק עיון. רמות 2 ו-3, שאותן מעודד משרד החינוך, כוללות למידה אינטראקטיבית. ברמה המתקדמת, המורה יוכל לנהל את מערך הלמידה עצמאית באמצעות בחירת פרקים מסוימים והתאמתם לכל תלמיד. בשנת הלימודים הקרובה שולבו יותר מ-1,000 בתי ספר בתכנית התקשוב הלאומית, שמטרתה להעביר את מערכי השיעור באמצעים דיגיטליים המתחילים במקרן כיתתי, דרך במחשבים ניידים ועד לשלב המיוחל של טאבלט לכל תלמיד.

בבתי ספר מתנהלים פיילוטים שמאפשרים ללמוד את החסמים לכניסה נרחבת של הטכנולוגיה למחוזות בתי הספר. "לצד תשתיות הכרחיות ברור לנו שאיכות הספר היא קריטית, אבל יותר מכך הדרכת המורים חשובה", אומר רימון.

משרד החינוך מחויב לתת פתרונות גם להשלכות הכוללות קרינה בשל החיבורים האלחוטיים לאינטרנט, בעיות עיניים ובעיות אגרונומיות בשל ישיבה ממושכת מול המסך. "אנחנו נוקטים בגישת הזהירות למזער הסיכונים, כך למשל בכל הנוגע לקרינה", הוא מסביר ואומר "לא מדובר במסע בזמן, השימוש באמצעים הדיגיטליים גם במערכת החינוך יורחב בצורה ניכרת".

בעד ונגד
 בעד ונגד