גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החוק הוא הבריון השכונתי שמטה את הכף לטובת העובדים"

‏מחר ייכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, שיאפשר לראשונה הטלת עיצומים כספיים בגין הפרת חוקי עבודה ■ מומחים לדיני עבודה רואים בחוק מהפכה ורובד חדש של הגנה על העובדים, ובכל זאת יש מי שצופה בעיות ביישומו ‏

‎‎כשרובנו יוצאים לעבודה אנחנו הולכים למציאות ייחודית שמוסדרת על-ידי מערכת מיוחדת של כללים, הכוללת מציאות היררכית של יחסי מרות ושל תלות מובנית של מעטים ברבים. אופיים המיוחד של יחסי העבודה והמתח המובנה בין מעסיקים לעובדיהם מביאים עמם לקשיים לא מעטים. אחת הבעיות שנובעות מיחסי הכפיפות של עובד-מעביד היא שעובדים רבים אינם מעיזים לעמוד על זכויותיהם החוקיות, בשל הפחד מתגובת המעסיק ומפיטורים.

‏בעיה מהותית נוספת היא שרוב ההפרות של זכויות עובדים נעשות כלפי עובדים מוחלשים, שהפערים ביניהם למעסיק גדולים במיוחד, כמו עובדי ניקיון, שמירה, אבטחה והסעדה, שמועסקים באמצעות קבלני כוח-אדם.

עד לאחרונה, מלוא האחריות להעסקתם של עובדים אלה הייתה מוטלת על הקבלן ולא על החברה המזמינה את השירות, מצב שהחריף את בעייתם של עובדי הקבלן.

‏את שתי הבעיות הללו, ונוספות, בא לפתור החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה שגיבשו משרדי התמ"ת והאוצר בשיתוף עם ההסתדרות וארגונים חברתיים. החוק ייכנס לתוקפו היום (ג').

לראשונה מאפשר החוק להטיל עיצומים כספיים על מעבידים שמפירים את חוקי העבודה. בנוסף, מטיל החוק לראשונה אחריות על חברות ומשרדים ציבוריים שמעסיקים עובדים באמצעות קבלני כוח-אדם.

כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה אמורה לשנות את דרך התנהלות המעסיקים, הן כלפי עובדיהם הישירים והן כלפי עובדי הקבלן והקבלנים עצמם, ולשפר את מצבם של העובדים.

ואולם, העובדה שהחוק מטיל על המעסיקים חובות חדשים וחסרי תקדים (ראו מסגרת) מעלה עמו גם קשיים לא מעטים. לרגל כניסתו של החוק לתוקף שוחחנו עם מומחים לדיני עבודה כדי להבין את משמעותו ואת השלכותיו.

‏המסר ברור: לא כדאי להסתבך

‏‎‎הנשיא לשעבר של בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, מגדיר את החוק להגברת האכיפה בדיני העבודה כ"מהפכה גדולה בכמה מובנים". לדבריו, החוק צפוי להביא לשינוי מהותי ואמיתי בזכויותיהם של עובדים ובעיקר של עובדי קבלן.

"המהפכה הגדולה היא בהטלת אחריות על חברות שמזמינות שירות של קבלני כוח-אדם. עד עכשיו בתי הדין עסקו בעיקר בשאלה מי המעסיק ואם יש אחריות משותפת לו ולקבלן. מעתה תהיה אחריות על מזמין השירות, ובכך החוק הוסיף רובד חדש ומשמעותי של הגנה על העובדים".

‏לדברי אדלר, מהפכה נוספת בתחום דיני העבודה שמביא עמו החוק היא בהגברת האכיפה על המעסיקים, בהתייעלות שלה ובהרחבת סמכות הפיקוח. ‏

‏"להבנתי, משרד התמ"ת לוקח את החוק ברצינות רבה ומכשיר מפקחים וממונים על החוק. המסר של החוק הוא שאם המעסיק פועל בהתאם לחוק, אין לו מה לחשוש. הוא גם יכול לפנות לבודק שכר ולברר אם הוא פועל בהתאם לחוק - ולתקן את עצמו במידת הצורך.

‏‏"אני מניח שרוב המעסיקים יכבדו את החוק שנושא עמו מסר ברור - שלא כדאי להסתבך אתו. ההצלחה של החוק תלויה ביעילות הפיקוח של עובדי התמ"ת, ובכך שהמעסיקים לא יחפשו דרכים חדשות לנצל את העובדים. החוק הוא כלי רצוי ונכון מאוד ושפן ניסיון שצריך לקוות שיצליח".

‏לדברי ראש תחום דיני עבודה ושותפה במשרד עורכי הדין ש.פרידמן, עו"ד טל עינת בן-אריה, החוק מבשר מהפכה בתחום דיני העבודה בעיקר בשל העובדה שהוא מאפשר לעובדי קבלן לתבוע את זכויותיהם גם מהחברה שאצלה הם עובדים, ולא רק מהקבלן שהוא מעסיקם הישיר. האפשרות של עובד קבלן לתבוע גם את מזמין השירותים ולקבל מידיו את הזכויות, היא לא פחות ממהפכנית, שכן הדבר עומד בניגוד לגישה הבסיסית בדיני העבודה שרק סטטוס של "עובד" יכול להקנות לאדם זכויות מתחום משפט העבודה המגן.‏

מהפכה משמעותית נוספת שרואה עינת בן-אריה בחוק נוגעת לגלגול האחריות לפיקוח על ביצוע חוקי העבודה מן המדינה, באמצעות מפקחי התמ"ת, אל מזמיני השירותים. "אם בעבר המזמינים הסתפקו בעמידה בהתחייבויותיהם מול הקבלן, תוך שאחריותם התפרסה על ביצוע חוקי העבודה ביחס לעובדיהם בלבד, ואילו מפקחי התמ"ת נדרשו לפקח על ביצוע חוקי העבודה על-ידי קבלני השירותים כלפי עובדיהם - החוק החדש שינה דרמטית את המצב. מעתה מוטל על חברות שמזמינות שירותים מקבלני כוח-אדם לפקח על התנהלות הקבלנים ביחס לעובדיהם, כדי להימנע מסנקציות שהחוק החדש מטיל עליהם".

‎‎לא כל המעסיקים הם טייקונים

‏גם מנהלת הקליניקה לסיוע משפטי באוניברסיטת בר-אילן, עו"ד יעל אדורם, סבורה כי החוק מהווה מהפכה. לדבריה, "החוק מביא למהפך של ממש במאזן האימה בין המעסיקים לעובדים, ביחסי העבודה". כך, שעם בואו לעולם תם העידן שבו על העובדים להשקיע מאונם וממרצם בעבודה קשה ולמרות זאת להישאר מתחת לקו העוני, מושפלים וחסרי תקווה.

‏אדורם: "החוק הוא בגדר הבריון השכונתי החדש שמשנה את כללי המשחק ומטה את הכף באבחת עיצום כספי, לצידה השני, ללא צורך ברשות השופטת, המבצעת והאוכפת, תוך הרחבת מעגל האחראים לזכויות העובדים. תם עידן ההעסקה למשך שעות רבות, בעמידה, ללא הפסקות אפילו לשירותים, ללא חופשות. מעתה כולם אחראים יחד לזכויות העובדים, שהפרתן תגבה מהם מחיר יקר ובקלות".

‏החוק החדש אולי מביא עמו בשורה לעובדים, אבל דומה כי בזכויות המעסיקים הוא עלול לפגוע באופן קשה. שאלנו את המומחים אם הם סבורים כי חלק מהוראות החוק דורסניות מדי, מהוות נטל כבד מדי על המעסיקים ומנוגדות לעקרונות יסוד כמו חופש העיסוק.

בנקודה זו היו המומחים חלוקים בדעתם. בעוד שעורכות עינת בן-אריה ואדורם חושבות כי אף שהחוק מבשר שינוי חיובי, חלק מהוראותיו קיצוניות מדי, סבור השופט אדלר כי החוק הוא חיובי ומידתי.‏

עינת בן-אריה: "לדעתי, הקיצוניות של החובות שמטיל החוק על המעסיקים ומזמיני השירות היא לא בפרופורציה להרחבת ההגנה על זכויות העובדים המוחלשים. למעשה 'רכבו' כאן על גל המחאה החברתית כדי לגלגל אחריות שמוטלת על המדינה לפתחם של גופים פרטיים במשק, וזה באופן קיצוני ומרחיק לכת. בין היתר על רקע העובדה שחלק מהמעסיקים לא מספיק מבוססים על מנת להשקיע את המשאבים הנדרשים כדי לעמוד בחוק. צריך לזכור שלא כל המעסיקים הם טייקונים שיכולים להתמודד כלכלית עם ההשקעות הנדרשות לעניין זה".

‎‎חוק מידתי שנועד לתכלית ראויה

‏גם עו"ד אדורם סבורה כך. "למרות הבשורה החיובית של החוק, הוא בעייתי מאוד במובנים רבים, וקודם כל מכיוון שהוא מתנגש עם עקרונות חוקתיים כמו הזכות לקניין ולחופש העיסוק וההתקשרות של המעבידים. החוק גם חורג מהפרדת הרשויות הקדושה, שמהווה בסיס לכל דמוקרטיה, ומעניק סמכות ריכוזית ל'ממונה' מטעם התמ"ת - גוף מינהלי, לשמש כרשות שופטת ומבצעת כאחת".

בעיה נוספת של החוק החדש היא ש"בהיבט הפסיכולוגי ההתנהגותי, הוא מנציח ואף מייצר אווירה קשה ועוינת בין מעבידים לעובדים, ומותיר אותם בשני צידי המתרס. כדי להטמיע ערך של יחסי אמון וכבוד בין מעביד לעובד, מוטב להשתמש בתמריצים חיוביים ולא שליליים. רק 'אכיפה עצמית פנימית', הבאה מעמקי התודעה והסולידריות של הצדדים ליחסי העבודה, מתוך רצון פנימי וכן לסייע אחד לשני - היא ורק היא תהא אפקטיבית".

‏אדלר סבור אחרת: "לטעמי, החוק מידתי וחוקתי, כי הוא נועד לתכלית ראויה של שמירה על זכויות עובדי הקבלן ועובדים של חברות שנותנות שירות. לצערנו, יש בארץ יותר ויותר עובדים חלשים, כי מגיעים יותר ויותר עובדים זרים, עובדי סיעוד ומשק-בית, וזה יוצר לחץ על עובדי הקבלן לעבוד תמורת שכר נמוך ומביא לקיפוח זכויותיהם. עד עכשיו, למרות הניסיונות הרבים של המדינה ושל בתי הדין לעבודה, יש עדיין מקרים רבים של הפרות של חוקי המגן בענפים הללו.

‏‏"לכן, לדעתי, אם החוק יגיע למבחן בג"ץ, הוא לא ייפסל. בג"ץ ישאל 'האם התכלית של החוק ראויה, והאם הוא שומר באופן נקודתי על עובדים שזקוקים להגנה' - והתשובה שלו תהיה חיובית".

‏‎‎החוק: ‎‎עיצומים כספיים על מעסיקים

‏‎‎החוק להגברת אכיפה של דיני העבודה כולל שני חלקים מרכזיים. חלקו הראשון קובע כי משרד התמ"ת יהיה רשאי, בפעם הראשונה, להטיל עיצומים כספיים בסכומים משתנים, על מעסיקים שמפירים חובות חוקיות שחלות עליהם ביחסיהם עם עובדיהם.

כך למשל, קובע החוק כי מעסיק שלא מנהל פנקס שעות עבודה לעובדיו, וכן מעסיק שמחויב על-פי דין לפרסם תקנון למניעת הטרדה מינית ולא עשה כן - יוטל עליו עיצום כספי בסך 5,000 שקל.

‏עוד נקבע בחוק כי מעסיק שלא שילם לעובדיו תגמול בגין עבודה בשעות נוספות או לא מסר לעובד תלוש-שכר או לא סיפק לעובד הודעה על תנאי עבודה - יחויב בתשלום עיצום כספי בסך 20 אלף שקל.

החוק עוסק גם במעבידים שמעסיקים ללא היתר עובדים בימי המנוחה השבועית. על-פי החוק, מעסיק שנוהג כך, וכן מעסיק שהלין את שכר העובד או לא שילם שכר מינימום על-פי דין - יוטל עליו עיצום כספי בסך 35 אלף שקל.

‏כן נקבע בחוק כי במקרה של הפרה נמשכת או חוזרת, העיצום הכספי יוגדל מעבר לשיעורים הנקובים לעיל.

‏על-פי הוראות החוק, ומתוך מגמת שקיפות והרתעה, יתפרסמו באתר האינטרנט של משרד התמ"ת פרטים מלאים אודות סכומי העיצומים הכספיים שהוטלו, שיכללו גם את שמות המעסיקים שהפרו את החוק, ומהות ההפרה שבעטיה הוטלו העיצומים הכספיים.

‏החלק המרכזי הנוסף בחוק הגברת האכיפה בדיני עבודה עוסק באחריותן של חברות שמזמינות שירותים מחברות כוח-אדם. החוק מטיל אחריות אזרחית ופלילית וכן אישית על המזמינות וכן על מנהלי המזמינות, במקרים שבהם קבלני כוח-האדם מפירים את חוקי העבודה.

‏משתמשים בשירותים של קבלני ניקיון, שמירה, אבטחה והסעדה מחויבים לנקוט פעולות אקטיביות כדי לשמור על זכויות העובדים שמועסקים אצלם באמצעות קבלן, כגון על-ידי מתן הודעה לעובדי הקבלן מי הגורם בחברה שאליו יש לפנות אם זכויותיהם מופרות.

‏החוק מחייב בנוסף למנות בודק שכר מוסמך שיבצע בדיקה מדגמית של זכויות עובדי הקבלן, וכן הכללת סעיפים בחוזה ההתקשרות עם הקבלן שיתייחסו לזכויות העובדים וימנעו מצב של "חוזה הפסד".

החוק מאפשר גם הטלת עיצום כספי על חברה מזמינה, וכן הטלת אחריות אישית על מנכ"ל תאגיד, לרבות מנכ"ל רשות ציבורית, אם וכאשר קופחו זכויות העובדים שמועסקים אצלם באמצעות קבלן. עם זאת, האחריות על מזמין השירות היא עדיין משנית לאחריות הישירה של הקבלן המעסיק.

עיקרי החוק

עוד כתבות

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של בנק אוף אמריקה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של בנק אוף אמריקה ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

למה הסוללה נגמרת מהר יותר אחרי שעושים עדכון גרסה באייפון?

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר