עד המדינה: בלי אולמרט ולופוליאנסקי - פרויקט הולילנד לא היה קם

הבוקר (א') החלו הדיונים בתיק פרשת הולילנד בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפני השופט דוד רוזן. זהו אחד המשפטים החשובים והמרתקים בתולדות המדינה. בפרשה זו עומדים לדין בכירים רבים, לרבות ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, המואשם בלקיחת שוחד.

"המשימה שהוטלה על כתפי הפרקליטות היא נכבדה, משמעותית, מורכבת, חשובה ויוצאת דופן. אם אמנם הועברו כספי שוחד לשורת הבכירים במתכונת שאיפשרה את קידומם של מיזמי הנדל"ן, מוטל עלינו להביא את האחראים לדין", אמרה עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) והתובעת המובילה במשפט, בדברי הפתיחה.

בהמשך עלה לדוכן העדים עד המדינה, ש"ד בן ה-75, שותפם לשעבר של יזמי הנדל"ן, האיש שעדותו במשטרה הביאה לתחילת חקירת הפרשה ומי שאמור לספק לפרקליטות את העדות שתפליל את הנאשמים הרבים בתיק.

ש"ד, שלדברי הפרקליטות מצבו הרפואי קשה, מסר את עדותו בצורה רציפה ובהירה. אלא שלאחר כ-6 שעות הוא ביקש להפסיק את העדות. "הראש שלי לא עובד יותר", אמר. לפיכך עדותו הסתיימה היום מוקדם מהמתוכנן, עקב מצבו הרפואי.

במהלך העדות אמר ש"ד: "בזכות פעולות עברייניות שעשיתי, בידיעת ובאישור הלל צ'רני (בעלי הקרקע של הולילנד) ובמימונו, הצלחנו להשיג כי במקום בנייה על שטח של 25 אלף מטר-רבוע, תאושר לנו בנייה על 311 אלף מטר-רבוע".

ש"ד ציין כי ללא אולמרט, שהיה ראש עיריית ירושלים, ואורי לופוליאנסקי, יו"ר ועדת התכנון והבנייה דאז, פרויקט הולילנד, לא יכול היה לקום. "את התוכנית הצגתי בפני לופוליאנסקי ואולמרט. הם היו האנשים המרכזיים שהיו צריכים לתת את ברכת הדרך, שבלעדיה לא הייתה יכולה לקום התוכנית".

ש"ד תיאר איך הוא שכנע את צ'רני, לקדם את פרויקט הנדל"ן, באמצעות העברת כספי שוחד. "המחשבה הראשונית ב-1994 הייתה שביושר לא ניתן יהיה להשיג את מספר המטרים שלדעתי ניתן להשיג, אלא אם נצליח להשיג שיתוף-פעולה עם נציגי ציבור שישתפו פעולה כנגד תשלומי שוחד. קיימנו מפגש ארוך מאוד, ואמרתי לצ'רני שאני מוכן לעמוד בפרונט ולקבל על עצמי את האחריות בתנאי שברור לו במה זה כרוך. בסופו של יום הלל נתן את הסכמתו לכך".

"הלב נקרע"

לדברי ש"ד, צ'רני "קיבל שוק" מההצעה לקדם את הפרויקט באמצעות שוחד, אך בהמשך התרצה והסכים לכך. "בהתחלה צ'רני 'היה בשוק' מההצעה שלי. בסוף, אחרי שקיבל ממני הסברים, הוא הסכים לכך. סיכמנו בינינו שאני לא רשאי להוציא אגורה בלי קבלת הסכמתו מראש על כל דבר. סוכם גם שחשבוני האישי יחויב בכל הכספים שצ'רני יזרים לצורך תשלומי השוחד. צ'רני אישר את כל התשלומים, והוא זה שהעביר קרוב ל-9 מיליון שקל של תשלומי שוחד בין 1994 ל-1999".

במהלך הדיון התערב השופט דוד רוזן מספר פעמים כדי לשאול את עד המדינה שאלות. באחת הפעמים שאל רוזן את ש"ד מי קבע את גובה תשלומי השוחד שהועברו לנבחרי הציבור.

העד השיב: "הייתי יושב עם אנשים כאלה ואחרים ומביא כל דבר לאישורו של צ'רני. אמרתי לו על מה מדובר ועל מי מדובר, והוא היה אומר אם הוא מסכים או לא מסכים להעביר את הכסף. למיטב זיכרוני, הוא התערב בגובה התשלומים מספר פעמים מועט".

בהמשך עדותו, שאלה התובעת את העד איך הכיר את הנאשם אביגדור קלנר, בעלי חברת הולילנד פארק, שרכשה ב-1999 את הקרקע של הולילנד מצ'רני, ואשר לטענת התביעה המשיכה להעביר כספי שוחד לבכירים, כדי שיעזרו לה להמשיך לפתח את הקרקע.

ש"ד ענה: "אני מכיר את אביגדור מתחילת שנות ה-70. אני מיניתי אותו למנכ"ל חברת איטונג. הלב שלי נקרע שאנחנו נפגשים כאן במעמד כזה, כי אביגדור היה החבר היחיד שלי עד לאחרונה. בטוב וברע הוא תמיד היה לידי, גם בתקופות קשות".

בהמשך סיפר עד המדינה כיצד תיווך בעסקת רכישת הקרקע בין צ'רני לקלנר ולשותפיו, ואמר כי כשנוצר הקשר הראשוני, קלנר לא ידע שהפרויקט מקודם באמצעות העברת כספי שוחד, אך בשלב מאוחר יותר ידע מכך.

תחילת עדותו של העד הוקדשה לתיאור היכרותו את צ'רני. "מ-1992 עסקתי בפרויקט הולילנד, הייתי מנכ"ל חברת אזורים, חטיבת הבנייה של כלל וסגן מנכ"ל חברת רסקו. הלל צ'רני היה הבעלים של מתחם הולילנד. נפגשתי איתו פעם ראשונה כשייצגתי יהודי משווייץ בשם פלורסהיים, שהתעניין ברכישת הקרקע. ניהלתי משא-ומתן עם צ'רני בשם פלורסהיים, והגעתי להסכם לרכישת הקרקע תמורת 25 מיליון דולר. אבל יומיים לפני שפלורסהיים אמור היה להגיע ארצה הוא נפטר, והעסקה לא יצאה לפועל".

צ'רני החליט לפתח בעצמו את הקרקע

"לאחר מספר חודשים", המשיך ש"ד בעדותו, "באמצעות מכר שלי שהכיר את לארי סילברסטין, שהיה הבעלים של מגדלי התאומים בניו-יורק והתעניין בשטח הולילנד, שוב ניהלנו משא-ומתן לרכישת הקרקע. הסכום שהוצע אז היה שסילברסטין יזרים לתוך הולילנד 30 מיליון דולר. גם העסקה הזאת לא יצאה אל הפועל, כי ביום החתימה צ'רני חזר בו והחליט לא לחתום על ההסכם. אז צ'רני החליט לפתח בעצמו את הקרקע".

לדברי עד המדינה, ב-1994 ביקש ממנו צ'רני לפעול מטעמו, לפיתוח הפרויקט. "שכר-הטרחה שלי היה 1.5% מכלל העלויות העתידיות של בניית מה שיאושר. אני הייתי למעשה מנהל הפרויקט, אבל לא היו לי זכויות חתימה, לא היו לי סמכויות. הייתי צריך לעשות את הקשרים עם הרשויות. עמדתי בקשר עם נציגי הציבור ואנשי הציבור לגבי הפרויקט. צ'רני התחייב שהוא יעמוד מאחורי כל ההתחייבויות הכספיות שלקחנו. לא יכולתי לקבל החלטות על הוצאת כספים ללא אישור של צ'רני. גם זכויות החתימה בבנקים היו רק לצ'רני, או למי שהוא הסמיך".

כתב האישום בפרשת הולילנד כולל שורה ארוכה של נאשמים, בהם אולמרט; ראש לשכתו לשעבר, שולה זקן; לופוליאנסקי; דני דנקנר, יו"ר חברת תעשיות מלח, ששימש בד-בבד גם כסגן יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים; יעקב אפרתי, אז מנהל מינהל מקרקעי ישראל; אורי שטרית, שכיהן כמהנדס עיריית ירושלים; הלל צ'רני, יזם פרויקט הולילנד; אביגדור קלנר, ממקימי חברת הולילנד פארק; מאיר רבין, שהיה עוזרו האישי של עד המדינה; ובכירים נוספים בעיריית ירושלים.

חקירת הפרשה החלה בעקבות עדותו של ש"ד (עד המדינה) באפריל 2010. במארס 2011 הוחלט על הגשת כתבי האישום בכפוף לשימוע. מדובר בפרשה מסועפת ומורכבת במיוחד, המתארת את אחת מפרשות השחיתות החמורות לכאורה בתולדות המדינה.

כתב האישום, שגיבשו אנשי פרקליטות מיסוי וכלכלה, עוסק ב-3 פרשיות - פרשת הולילנד, קרקעות חברת תעשיות מלח וחברת הזרע.

"סיפורי אלף לילה ולילה"

אמיר דן, יועץ התקשורת של אהוד אולמרט, מסר בתגובה: "טענותיו של עד המדינה נגד אולמרט הן אסופה של סיפורי אלף לילה ולילה, ממוחו הקודח של עד מדינה מפוקפק ושקרן. במקום להכניס אדם זה מאחורי סורג ובריח, עשתה עמו הפרקליטות יד אחת, קנתה את עדותו במיליונים וממשיכה, אפילו היום בזמן שהוא מעיד, להסתיר מהציבור את זהותו ופרטים רבים ממה שהובטח לו".

 תיק הולילנד