גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם עשיר ועני ישלמו אותו קנס?

יש לא מעט פסקי דין שהטילו קנס חמור יותר על עשירים מאשר על עניים

האם איש עשיר ואיש עני שעברו אותה עבירה צריכים לשלם קנס באותו גובה? השאלה הזאת, שאנשי הניתוח הכלכלי של המשפט מתחבטים בה עשרות שנים, זכתה החודש לעדנה מחודשת בשל התבטאות חפוזה-משהו של ח"כ כרמל שאמה-הכהן, שלפיה "נהג מרצדס שעובר באור אדום צריך לשלם יותר".

למען האמת, ישנם לא מעט פסקי דין המכירים בשיקול הזה ומטילים בפועל קנס חמור יותר על עשירים מאשר על עניים.

אינטואיציות מנוגדות

הרעיון של אפליה בגובה הקנס על-פי מידת עושרו של הנאשם נראה אטרקטיבי במבט ראשון, משום שהקנס המוטל על איש עשיר (ומופחת מהכנסתו השולית) מותיר בו רושם צנוע יותר מכפי שהוא מותיר אצל אדם עני.

ממילא, בין אם מטרת הקנס היא הרתעה ובין אם היא גמול, כדי שהיא תשיג אפקט שווה אצל אנשים השונים זה מזה במידת רגישותם לקנס, יש להתאים את גובה הקנס למידת עושרו של מקבל העונש.

האינטואיציה הנוגדת היא ששורת הצדק מחייבת את שיטת המשפט לעיוורון-צבעים מוחלט באשר לזהותו של הנאשם בפלילים. הביטויים "לא תטה משפט אביונך" ו"דל לא תהדר בריבו" הם שני גילויים סימטריים לאותו רעיון.

תמיס, אלת הצדק היוונית, היא עיוורת (למרות שהשימוש במאזניים מצריך אותה כנראה ליכולות חושיות), כדי שתדע למדוד ולשקול זכויות וחובות תוך התעלמות ממידע הגלוי לכל בר-בי-רב באשר לזהות המתדיינים.

בעקבות דבריו של הכלכלן האמריקני גארי בקר, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1992, השאלה העיקרית ששואלים בעת עיצוב מדיניות של אכיפת חוק איננה - האם די בתוחלת העונש הצפויה לעבריין כדי להרתיע אותו, אלא כיצד ראוי להקצות את השקל השולי (הנוסף להקצאה הקיימת) המיועד לאכיפת חוק. על סמך המבחן הזה יש להבחין בענייננו בין עבירות שמניעיהן בצע-כסף - לבין עבירות שבהן העבריין זוכה בערכים אחרים (כגון, זמן פנוי, סיפוק רגשות וכיו"ב).

כאשר המניע של העבירה הוא כספי (נניח גניבה של 1,000 שקל), וגם העונש הוא כספי בלבד (קנס) - גובה הקנס צריך להיקבע לפי העבירה, משום שגם אם העשיר מעריך 1,000 שקל פחות מן העני - מכל מקום ההנחה המקובלת היא שהוא יבצע את העבירה אם ורק אם תוחלת עונשו נמוכה מן הרווח שהוא מפיק מביצוע העבירה. היות שהרווח והתועלת נמדדים בשקלים, ולא בערכים אחרים - אין הבדל לעניין זה בין עשיר ובין עני.

לעומת זאת, כאשר המניע של העבירה הוא חיסכון בזמן (כגון מעבר באור אדום) או סיפוק רגש (כגון תקיפה פיזית לשם סיפוק תחושות סדיסטיות), ניתן להניח כי העשיר מוכן לשלם יותר מן העני תמורת הזכות לעבור את העבירה, ולכן לא ניתן יהיה להרתיעו באמצעות קנס בלי להגדיל את מידת העונש. במקרים כאלה, אם כן, ראוי לבחון אפשרות להפלות בין עשירים לעניים במידת הקנס.

אפליה בגובה הקנס

טיעון ראשוני בשבח ההימנעות מאפליה בין עני לעשיר במידת הקנס, אפילו בעבירות בלתי כלכליות, מביא לידי קיצוניות את העקרונות של השאת (מקסום) סך כל התועלת לכלל בני האדם.

אכן, משמעותו המטרידה של הטלת קנס זהה לעשירים ולעניים היא שעשירים "קונים", במידת מה, את הרשות לעבור עבירות תעבורה, אשר עניים אינם מרשים לעצמם "לקנות".

אולם מנקודת ראות של יעילות, חוסר הצדק שבכך איננו רב מחוסר הצדק במצב שבו עשירים קונים מכוניות גדולות שידם של העניים איננה משגת. בשני המקרים מקבל הנכס (מכונית גדולה המזהמת את הסביבה או נהיגה מסוכנת) תו-מחיר, המאפשר עסקה רצונית בין עשירים לעניים המיטיבה עם שני הצדדים לה.

לפי גישה זאת, מוטב שנניח לפעמים לעשירים לקנות את הפרות החוק בכסף, בתנאי שהמערכת המשפטית תמצא דרך לדאוג לכך שהעניים ינצלו את הכסף שייגבה בדרך זאת לתועלתם, ותועלתם עשויה להיות רבה מן הנזק שייגרם להם בשל מעברם של העשירים באור אדום.

אפליה בין עשירים לעניים במידת הקנס מוצדקת אפוא כאשר העבירה בוצעה ממניעים בלתי כלכליים, וכאשר יש סיבה טובה לאסור על העשירים לשחד את העניים בכסף תמורת הזכות לבצע את העבירה.

בדרך-כלל, בעבירות כאלה לא קובעים עונש מסוג קנס (אלא מסוג מאסר). עצם הקביעה כי עונשה של העבירה הוא קנס נובע כנראה מההנחה כי העבירה איננה מגינה על ערך מוחלט, שאין לסחור בו כלל.

משום כך, קשה למצוא מקרים שבהם אפליה בקנס בין עשירים לעניים היא מוצדקת. ברוב המקרים האלה הפתרון הנכון הוא קביעת עונשי מאסר לעבירה.

הכותב, מומחה למשפט פלילי, הוא נשיא המרכז האקדמי פרס.

עוד כתבות

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

מנכל מיטרוניקס פורש עם הפסד רבעוני של 40 מיליון שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל דיווחה אמנם על גידול של 5% בהכנסותיה, אך התחזקות השקל והפועלות להפחתת המלאי הביאו להעמקת ההפסד שעמד בסוף הרבעון על כ-40 מיליון שקל ● הירידה במלאי נמשכה גם אל תוך הרבעון השלישי

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

חץ 3 תהפוך השבוע למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך

מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של התעשייה האווירית תחל לפעול באופן חלקי כבר השבוע בברלין ותספק לגרמניה הגנה מול טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ● "באירופה יש צורך אקוטי במערכות כאלו", אומרים בתעשיות המקומיות ● אילו עוד עסקאות בדרך?

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

4 מחבלים מתבצרים חוסלו כשיצאו ממנהרה ברפיח

דיווחים בעזה: צה"ל תוקף בח'אן יונס ● מתקיימים חיפושים אחר חלל חטוף בבית לאהיא ● קטאר רומזת שיש להתקדם לשלב ב' בהסכם בין ישראל לחמאס: "זה שנותרו שני חטופים חללים - הישג אמיתי" ● גילויים חדשים על כישלון חיל האוויר ב-7 באוקטובר: "לא תקפו" ● הרמטכ"ל מקים צוות חקירה ייעודי למחדל "חומת יריחו" ● עדכונים שוטפים

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?

החיסכון של סלקום מעמלות המדיה נחשף: כ-25% מהתקציב

מדיניות עבודת השיווק והפרסום החדשה של סלקום מצביעה על צוותים עצמאיים שילוו את מותגי קבוצת התקשורת ● בכך, סלקום למעשה מוציאה מהמשוואה את עמלות המדיה המקובלות בענף הפרסום, מה שיחסוך לחברה כ-10 מיליון שקל בשנה

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

קפה מסוכן ללב? מחקר חדש מאתגר את התפיסה הזאת

מחקר חדש מגלה: צריכת קפאין מפחיתה את הסיכון להפרעות בקצב הלב ● מיקרוסופט מרחיבה את עוזר הבינה המלאכותית לצוותי הרפואה גם לאחים ואחיות ● חברת הקנאביס שיח מדיקל מציגה ירידה בהכנסות אך שיפור ברווחיות ● ריג'נטיס דוחה שוב את מועד ההנפקה ● וננוז זוכה במקום הראשון בתחרות של תערוכת הטכנולוגיה הרפואית הגדולה בעולם ● השבוע בביומד

שיא בכמות הדירות החדשות שעל המדף / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טופס האכלוס הגיע, הדירות במגדלים לא נמכרו: מה יעשו היזמים?

הקבלנים טוענים כי נתוני הלמ"ס לגבי היקף הדירות "על המדף" לא משקפים את המציאות בשטח במלואה, אך בדוחות החברות הציבוריות משתקף קושי אמיתי, גם אם נקודתי ● מעשרות דירות לא מכורות במתחם החם ביותר במזרח תל אביב ועד למחצית פרויקט שטרם נמכר במרכז נתניה - אילו פרויקטים מגמגמים בישורת האחרונה?

שלט לא לעשן / צילום: Shutterstock

מעשנים רק שתי סיגריות ביום? זו ההשפעה על הבריאות שלכם

מחקר חדש מראה כי עישון 2־5 סיגריות ביום מעלה את הסיכון לתמותה מהתקף לב ב־57% ● נראה כי ההשפעה היא לא לינארית, וגם עישון חברתי כבר מכניס את המעשנים לטריטוריה מסוכנת ● ומה קורה כשמפסיקים? לפי הנתונים חלה ירידה ניכרת בסיכון, אך רק אחרי 30 שנה נעלמות ההשפעות לחלוטין

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה (ארכיון)

למרות אינדיקציה ראשונית: פסימיות בישראל לגבי קבלת חלל חטוף

התושבים בעוטף עזה על ההחלטה של צה"ל לבטל את ההגנה היישובית: "מישהו חייב להתעורר" ● בוועדת החוץ והביטחון נערך היום דיון על חוק הפטור מגיוס ● משבר כוח-האדם בצה"ל: חוסר של מאות קצינים, עומס כבד על מערך המילואים ● מפקד פיקוד בהערכת מצב ברמת הגולן: "אסור לנו לחכות, רק ליזום" ● עדכונים שוטפים

מימין: אלי גליקמן, ראסל אלוונגר, יוס שירן / צילום: ענבל מרמרי, יח''צ, עינת לברון

מאבק השליטה שמקפיץ את צים, והישראלית שטסה ב-160% תוך חצי שנה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מניית צים השלימה קפיצה של כ-20% מאז פורסם מאבק השליטה הרשמי על החברה ● אבן קיסר המריאה, לאחר שהודיעה על צעדי התייעלות שתקיים ● ויצרנית השבבים טאואר טסה ב-160% על רקע בום ה-AI

בורסת KOSDAQ בסיאול / צילום: ap, Lee Jin-man

כמו משחקי הדיונון: הסוחרים מאחורי אחת התופעות הבולטות בוול סטריט

נוכח הזינוק החד בהשקעות מסוכנות של משקיעי הריטייל בדרום קוריאה במניות מם ותעודות סל ממונפות בארה"ב, רשות ניירות הערך בסיאול מחמירה את הפיקוח ● החל מדצמבר יידרשו משקיעי ריטייל לעבור קורסים וסימולציות בעקבות חשש להחרפת התנודתיות בוול סטריט והסיכונים לכלכלה המקומית

משלוחי קוקאין שנתפסו על ידי משמר החופים האמריקאי בפורט אוורגליידס, פלורידה / צילום: ap, Rebecca Blackwell

טראמפ מתמקד במלחמה בסמים, והסטארט-אפים בתחום הביטחון מרוויחים

רחפנים, חיישנים ופלטפורמות בינה מלאכותית זוכים למיתוג מחדש ככלים למאבק ב"טרור סוחרי הסמים" ● כך, הטכנולוגיה שעיצבה את מלחמת עיראק ואפגניסטן - ולא פסחה על אוקראינה - עוברת מיתוג מחדש ומוצבת במשמר החופים בקריביים ובמדבריות הגבול המקסיקני

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

לפנות בוקר: עשרות עצורים בפשיטה על ארגוני פרוטקשן

המשטרה פשטה לפנות בוקר על עשרות יעדים של ארגוני הפשיעה חרירי ואבו לטיף, אשר חלק מהעומדים בראשם כבר מרצים עונשי מאסר ● עשרות חשודים נעצרו, כולל בשטחים

החזר מס על תרומות יוצא לדרך / צילום: Shutterstock

כללי המס משתנים, רוב העמותות לא ערוכות: איך תקבלו החזרים על תרומות

היקף התרומות בישראל עומד על כ-4 מיליארד שקל בשנה, בגינם ניתן כמיליארד שקל זיכוי ממס ● בעקבות רפורמה חדשה של רשות המסים, החל מינואר תרומה שלא דווחה במערכת דיגיטלית לא תזכה בהטבת מס

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שזינקה בת"א ב־3,000% וחברת הגמל שהרוויחה ממנה בגדול

חברת בידוק השבבים קווליטאו הציגה דוח חזק בו שילשה את הרווח הרבעוני והפחיתה את התלות בסין ● המרוויח הגדול: ילין לפידות

יוסי תורג'מן, והדמיית פרויקט YBOX art / צילום: משה צור אדריכלים, יובל חן

"האטה? אנחנו מוכרים דירות ב-90 אלף שקל למ"ר בדרום ת"א": מנכ"ל YBOX לא מתרגש ממצב ענף המגורים

יוסי תורג'מן, מנכ"ל YBOX, מספר אחרי אישור הפרויקט המדובר בדרום תל אביב־יפו: "ברובעים 3 ו־4 בעיר יש האטה מאוד רצינית - אבל באזור הפרויקט אנחנו מוכרים סביב 90 אלף שקל למ"ר" ● ואיזו ביקורת יש לו על הורדת הריבית? "הייתה צריכה להיות דרסטית יותר"

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

ישראייר רשמה שיא במספר המטוסים שהפעילה ברבעון; הרווח הנקי זינק ב-75%

הכנסות ישראייר ברבעון השלישי זינקו ב-55% והסתכמו ב-258 מיליון דולר ● מניית החברה נסחרת בעלייה של 1.3% בבורסה, אך מתחילת השנה עדיין ירדה בכ-4% ● שווי השוק המגולם לחברה עומד על 488 מיליון שקל

יו''ר קרן הריט מגוריט, ארז רוזנבוך / צילום: איל יצהר

רוצה להתחרות בשכ"ד: מגוריט תחלק דיבידנד כל חודש החל משנה הבאה

קרן הריט למגורים תחל לחלק מהשנה הבאה לבעלי המניות דיבידנד מדי חודש, במטרה להציע אלטרנטיבה להשקעה בדירה ● הקרן צופה כי תחלק בעוד כשלוש שנים סכום של כ-86 מיליון שקל בשנה