בדיקת "גלובס": המספרים מאחורי החינוך לילדים מחוננים

כל הורה רוצה להאמין שהילד שלו נבון במיוחד, ואם הוא מקבל על כך גושפנקא רשמית - מה טוב. 15,000 ילדים עברו בשנת הלימודים שחלפה לשלב ב' של מבחני המיון לתוכניות המחוננים של משרד החינוך, אולם רק 1,800 ילדים התקבלו (1%-3% בכל שנתון), ו-2,800 הוגדרו כמצטיינים (5% מהתלמידים שלהם היכולות הגבוהות ביותר בשנתון).

את תוכניות המחוננים מפעיל אגף המחוננים והמצטיינים במשרד, גם מבחינת התכנים וגם מבחינת המחירים. השילוב בין התדמית היוקרתית והמעטפת החינוכית המטפחת לבין רף הכניסה הגבוה, מביא לשגשוגה של תעשיית ההכנה.

הנה סיפור שמעיד על הדברים: "לא מזמן הלכתי למכון ולצדי צעדו אב ובנו", מספרת מנהלת של אחד ממכוני האבחון. "הם כמובן לא ידעו מי אני, והאב אמר לבן שזה הרגע הכי חשוב בחיים שלו. הילד התכווץ כולו וזה עשה לי רע". התיאור הציורי הזה נותן מושג על רמת הלחץ שהתפתחה בשנים האחרונות.

ברכה שור, מנהלת מכון קרני שעורך בחינות מיון למסלולי מצוינות שונים של משרד החינוך, רואה עלייה ברורה בדרישה למסגרות למחוננים ומצטיינים: "יש גידול במספר המתעניינים, שלא הרגשתי בעבר, שבחלקו נובע מרצון לסטטוס".

הראשונים להרגיש בלחץ הם מכוני המיון עצמם: מכון סאלד הוא המכון האחראי על מבחני המיון הארציים למחוננים ומצטיינים שנעשים בכיתה ב' במגזר היהודי, כמו גם על מבחני קבלה לתיכונים במגזר היהודי והערבי ולסמינרים בחינוך החרדי. "רבים מערערים על החלטת בית הספר, אפילו על שלב המיון הראשון", מתארת רינת יצחקי, מנהלת היחידה לאיתור מחוננים ומצטיינים במכון סאלד.

לחוצים ומלחיצים

הלחץ של ההורים מחלחל לילדים, וחלקם מנסים להכין אותם לבחינה: "אנחנו מודעים להכנה המוקדמת ומחליפים שאלות וגישות כדי לשמור על תקפות המבחן", מספרת שור, ויצחקי מוסיפה: "הורים רבים שואלים איך אפשר להתכונן לבחינה. גם בבחינה עצמה אנחנו רואים ילדים שמגיעים מאד לחוצים, חלקם בוכים, מתקשים להיפרד מההורים, או שצריכים לגשת לשירותים כמה פעמים. חלק מהתפקיד שלנו הוא להרגיע אותם, המדריכים שלנו מחויכים ומשרים לאורך הבחינה אווירה רגועה ונינוחה, עד כמה שניתן".

לעתים, הורים שילדיהם לא עוברים את הבחינה מבקשים לערער על התוצאות: "בעיניי, שווה להורים להתאמץ ולערער רק במידה והילד יהיה מסוגל להתמודד גם עם המבחן וגם עם הכישלון", אומרת שור.

הכנה למבחנים

מאחר שהמבחנים הם חסם הכניסה שאותו צריך לעבור, התפתחה תעשיה מסוימת של הכנה למבחני מחוננים. היא מתבצעת אצל פסיכולוגים באופן פרטי, או במכונים, בעלות של מאות שקלים בחודש. מנהלת אגף מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך, שלומית רחמל, מתנגדת להכנה המוקדמת: "הדבר מייצר עבור הילד לחץ בלתי רגיל. אני לא משוכנעת אם ההורים מודעים לציפיות ולעומס הרגשי שמטילים על הילד כשהופכים את המבחן להשקעה משפחתית".

אריקה לנדאו: 990 שקל לסמסטר

הפסיכולוגית ד"ר אריקה לנדאו, בעלת שם עולמי בתחום המחוננים וחלוצת הלימודים למחוננים בארץ, מנהלת מכון שייסדה לפני 43 שנים. המכון מקיים חוגי העשרה לילדים בעלי פוטנציאל למחוננות בתל אביב, הרצליה, ראש העין ונתניה. גם היא מצביעה על עליה בחיפוש של ההורים אחר חוגים למחוננים, אולם מתריעה כי יש להתייחס לאישיות הכוללת של הילד: להיבט השכלי, לבשלות הרגשית, וליכולת לאינטראקציה חברתית. "הילדים הכישרוניים הופכים למחוננים לאחר שהם חווים כאן את הגישה היצירתית, המשלבת את שלושת ההיבטים הללו. הילדים המעוניינים להשתלב בתוכנית החוגים עוברים מבדקים המתקיימים במקום.

העלות היא 990 שקל לסמסטר - הכולל 24 שעות אקדמיות. המדריכים בקורסים הינם בעלי תארים מתקדמים. "אין ילד שעמד בקריטריונים, רוצה ללמוד ולא יתקבל בגלל העלות הכספית", אומרת לנדאו. הקורסים מחולקים לתחומים שונים כדוגמת: מדעי החלל, מדעים מדויקים, מדעי הרוח והאומנויות ומדעי החיים והסביבה ובין נושאי הקורסים נמצאים גם נושאים כמו טכנולוגית טילים ולוויינים, פיזיקה מודרנית, קומיקס, מיתולוגיה יוונית, צילום, מסתרי המוח האנושי, סיירות והישרדות - שמועברים בגישה היצירתית.

הפרופסור הלא מפוזר: 450 שקל לחודש

מרכז כזה הוא "הפרופסור הלא מפוזר" - מרכז חברתי קוגניטיבי ורגשי לילדים מחוננים בהנהלת ענת מנשה, שפועל בחולון, תל אביב וחיפה. הרעיון הוא מפגש חד-שבועי בקבוצות קטנות שבו מלמדים אסטרטגיות למידה שמתאימות למבחנים אמריקאים, מתאמנים על טכניקות של שלילת תשובות, ומסבירים מה עושים אם לא מבינים מילה מסוימת. אין מבחני כניסה והשיעור הראשון (ולפעמים גם השני) מהווה בדיקת התאמה. העלות היא 450 שקל בחודש.

"אנחנו לוקחים ילד מוכשר ונותנים לו אפשרות לבטא את עצמו בצורה הטובה ביותר במבחנים", אומרת מנשה, "הלימודים משולבים במשחקי חשיבה והרבה מאוד אתגרים".

בחוגים לומדים ילדים מגן חובה ועד חטיבת הביניים, כאשר לדברי מנשה, "החוג לא יהפוך ילד שאינו מחונן למחונן, אבל הוא ימנע מילד מחונן להיכשל במבחן רק מפני שלא הצליח לבטא את עצמו בצורה הטובה ביותר ביום המבחן".

מכון נועם: מנוי לערכה במאות שקלים

מכון נועם אינו מציע קורסי הכנה, אלא מפתח ערכות אונליין במחיר שיעמוד על כמה מאות שקלים. המכון עוסק במגוון רחב של הכנות לבחינות: מבחינות תעסוקתיות ועד בחינות קבלה לבתי ספר, וכעת יתרחב לתחום ההכנה למבחני מחוננים ומצטיינים. אורית גרוס, סמנכ"לית המכון, מספרת: "בשנים האחרונות אנחנו עוסקים גם בהכנה למבחני כניסה לבתי ספר ייעודיים בעיקר בחטיבות הביניים. ההורים פנו אלינו ושאלו למה אין לנו הכנה לילדים בכיתות הנמוכות. החלטנו להרים את הכפפה". כרגע עובדים במכון על פיתוח ומעריכים שבחודשים הקרובים הערכות יעלו לאתר.

חוגי מצטיינים של הרשות המקומית

ילדים שלא אותרו כמחוננים אך מאותרים כמצטיינים, מופנים למסגרות העשרה. לעומת תוכניות המחוננים, שמתקיימות בשעות הבוקר בכיתות מיוחדות שבהן התלמיד לומד יום לימודים מלא, אחת לשבוע מחוץ לבית ספר האם שלו, או בכיתות מחוננים נפרדות, תוכניות ההעשרה מתקיימות אחר הצהריים.

תוכניות המחוננים נמצאות תחת פיקוח הדוק של משרד החינוך , ואילו מרבית התוכניות למצטיינים (למעט אלו שנכנסו תחת מרכזי המחוננים העירוניים) אינן מפוקחות על ידי האגף ולכן נתונות לפרשנות מקומית.

גם כאן יש מבחני מיון של משרד החינוך, ולעתים בנוסף להם יש דרכים נוספות להתקבל, למשל המלצת מורה או יועצת, מעבר של שלב א' של מבחני המיון המלצה, מבחנים פנימיים, שליחה למבחנים במכון מיון חיצוני ועוד. כל רשות מקומית קובעת את מחירי החוגים למצטיינים בעצמה, כשבחלק מהמקרים המחירים אינם מסובסדים ומשתווים למחירי חוגים אחרים.

למבחנים במכון מיון חיצוני יש יתרון וחיסרון: היתרון הוא שהמיון אובייקטיבי (שהרי יש להניח שהמחנכות לא ימליצו על ילדים "מפריעים" וכך תיחסם הכניסה עבור ילדים שדווקא מסגרת אלטרנטיבית יכולה לתת להם מענה). החיסרון: בחינה במכון פרטי מהווה חסם כניסה למי שידו אינה משגת לשלם.

בנוסף, ההורים כלל אינם מקבלים לידיהם את התוצאות - למרות שהם אלו ששילמו. למעשה, תוצאות המבחנים מגיעות לידי הרשות המקומית.

שלומית רחמל, מנהלת האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך, מסבירה: "משרד החינוך מפקח רק על תוכניות המצטיינים שמופעלות בתוך מרכזי המחוננים. אין לנו יכולת לפקח על חוגי המצטיינים בלמעלה מ-300 רשויות מקומיות. חשוב שההורים יהיו מודעים לכך שתוכניות המצטיינים שייכות ברובן לרשות המקומית ויהיו צרכנים נבונים".

איך להעשיר את הילד בחוג פרטי?

יש שפע של אפשרויות לטפוח ולהעמקה גם שלא במסגרות מחוננים במסגרת חוגים. כך אפשר לתת לילד את אותה תחושת טיפוח להשגיות גם אם לא אותר ע"י משרד החינוך.

נוער שוחר מדע

במרבית המוסדות האקדמיים יש יחידה העוסקת בקידום המדע בקרב בני נוער בשתי זרועות. האחת: חוגים למחוננים ומצטיינים שאותרו על ידי משרד החינוך. השנייה: חוגים לילדים ובני נוער שנכנסים בדרכים אחרות: על ידי המלצת מורים או מבחני כניסה. המלצת מחנכת או יועצת יכולה לתת לילדנו מסלול מקביל: באוניברסיטת בר אילן יש מסלול לצעירים שוחרי מדע שמצריך המלצה של מחנכ/ת הכיתה (כלומר, גם לא מאותרים יכולים להגיע). בנוסף יש מסלול לנוער מוכשר במתמטיקה; באוניברסיטת בן גוריון מתקיימים שלל חוגים למאותרים, למצטיינים ולתלמידים שמגיעים "ללא מבחנים וללא תנאי מוקדם".

מסלולים מתקיימים גם באונ' העברית, באונ' תל אביב, בטכניון ובמקומות נוספים.

מכון דוידסון לחינוך מדעי במכון וויצמן מפעיל בנוסף לחוגים גם קורסים בהתכתבות באינטרנט, דבר שמוזיל מאוד את העלויות (330 שקל לשנה!) אך עדיין נותן מסגרת ומפגש בשטח, ובנוסף - אתר אינטרנט מקסים ומאתגר שמאפשר לכל אחד להתנסות ולחוות לימודים קצת אחרת. חינמי לחלוטין.

מחנות קיץ

מחנות הקיץ מאפשרים כניסה לארץ המחוננים גם אם הילד "סתם" חכם אבל לא אותר כמחונן, ומתקיימים במרבית היחידות לנוער שוחר מדע (ושם לא נדרשת אפילו המלצת מחנכת) ובמכון אריקה לנדאו. בנוסף, יש מחנה קיץ בן שבוע ששמו מחנה משותף, ומחנה מדעי-קולנועי בכפר הירוק ששמו מדע בראש טוב (2,300 שקלים לשבוע).

למה יש מחוננים שנשארים בחוץ?

מבחני המיון הארציים לכניסה לתוכניות למחוננים ומצטיינים נערכים בכל הארץ בכיתה ב', כשכל מבחן כולל שני שלבים ובודק בעיקר את היכולת הלימודית הכללית. המבחנים נועדו למיין והם אינם דיאגנוסטיים, כלומר, ציון של תלמיד בודד אינו מעיד על יכולותיו, אלא רק על מיקומו ביחס לאחרים שנבחנו באותה שנה באזור הנתון. כך למשל, אם באזור המגורים יש 25 מקומות בתוכנית, הילד ה-26 בדירוג, שיכול להיות מחונן אף הוא - לא ייכנס. לכן התוצאות לא נמסרות להורים מאחר ולא ניתן ללמוד מהן על הילד באותה מידה כמו מבחני אינטליגנציה אחרים. בתשובה לשאלת "גלובס" מדוע לא יורחבו תוכניות המחוננים, ענתה רחמל כי בימים אלה פועלים על מנת שהתוכנית אכן תכלול כמות גדולה יותר של ילדים שאותרו כמחוננים.

אפשר גם בחטיבת הביניים

ניתן לעבור שוב מבחני איתור למסגרות מחוננים על מנת להיכנס לכיתת מחוננים יעודית, בעיקר בשלב חטיבת הביניים. "יש ילדים רבים שלא אותרו או לא היו בתוכניות מחוננים בבית הספר היסודי ונכנסו לכיתות מחוננים בחטיבה", מספרת רחמל.

התפתחויות נוספות הן פתיחת תוכניות למצטיינים לגיל הרך במספר אזורים, ועידוד דרכי הוראה מגוונות בכל מסגרות הלימוד. האגף למחוננים ומצטיינים מפעיל אתר יעודי ובו מידע רב בכתובת: gifted.cet.ac.il.