עסקי הגז של ליאורה עופר

הכסף שזרקה המשפחה לבור הקידוח היה מציל את מחזיקי האג"ח

הכישלון בקידוח הימי "מירה 1" קדח חור עמוק בכיסם של המשקיעים בחברת הכשרה אנרגיה ובשותפות המוגבלת מודיעין, בעלות הזכויות העיקריות בקידוח. שובל המפסידים ארוך, וכולל בין היתר את בעל השליטה בהכשרה אנרגיה, עופר נמרודי; את שחקן החיזוק שהביא באחרונה לקידוח, המיליארדר הגיאורגי מיכאיל מירילשווילי; ואת יזמי שותפות מודיעין - צחי סולטן וקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר.

מפסידה גדולה נוספת מכישלון הקידוח, שהוריד לטמיון כ-90 מיליון דולר, היא חברת עופר השקעות שבבעלות יורשי יולי עופר, שהלך לעולמו אשתקד. עופר השקעות מחזיקה במחצית מהזכויות בשותפות המוגבלת IPC, שהינה בעלת 13.6% ברישיונות "שרה" ו"מירה".

על-פי הסכם מאוקטובר 2010, התחייבה עופר השקעות להזרים סכום של עד 28 מיליון דולר לשני הקידוחים הראשונים שבהם תשתתף IPC ("מירה 1" שנכשל ו"שרה 1" שמתחיל בימים אלה). בכך לקחה על עצמה החברה לממן את מלוא השקעתה של IPC בשני הקידוחים הנ"ל.

לכשעצמה, אין פסול בהחלטה לנתב סכום כסף משמעותי לטובת חיפושי נפט וגז. מדובר בעסק שבצד הסיכון הרב לאובדן מלוא ההשקעה, מציע סיכוי סביר לגרוף רווח עצום במקרה של הצלחה, ובשנים האחרונות התברכה תעשיית החיפושים המקומית בכמה הצלחות שכאלו.

אבל במקרה של משפחת עופר ההשקעה בקידוחים הימיים של נמרודי וסולטן צורמת משהו, שכן בסכום דומה יכולה הייתה המשפחה להחזיר את מלוא חובותיה של חברת הנדל"ן הכושלת CEE (סנטראל יורופיאן) לציבור.

CEE, כמו עופר השקעות, נוסדה ונשלטה על-ידי יולי עופר המנוח, והשבוע כינסה את מחזיקי האג"ח שלה לדון ב"תספורת" של לא פחות מ-75% לחוב של 123 מיליון שקל, שאותו אינה מסוגלת להחזיר להם.

בצד הקידוחים, תספורת של 75%

לעומת עופר השקעות, שאת מניות השליטה בה הוריש יולי עופר לבתו, ליאורה (צוואה שעליה מערער כיום אחיה, דורון), משתייכת CEE לקבוצת פרימיום PIH, שאותה ייסד יולי עופר לצד נמרוד רינות ושאת מניותיו בה הוריש לאלמנתו, רות עופר.

על כך ייאמר אוי לירושה שכזו. לדוחות הכספיים של CEE, שפועלת בשוקי הנדל"ן של מזרח אירופה, מצורפת הערת "עסק חי" על רקע גירעון של 94 מיליון שקל בהון העצמי, שנבע מהפסדיה הכבדים בשנים האחרונות.

כדור השלג הנוכחי בחברה החל להתגלגל בספטמבר 2011, מועד פטירתו של יולי עופר, שקודם לכן תמך בחברה באמצעות הזרמה של עשרות מיליוני שקלים לצורך עמידה בהתחייבויותיה.

בעבר העלינו כאן את הסברה כי לו היה מוריש עופר את CEE לבתו ליאורה, היה מצבם של מחזיקי האג"ח טוב בהרבה. עופר השקעות, מלבד עסקי החיפושים שלה, חולשת על מניות השליטה בבנק מזרחי טפחות ובענקית הנדל"ן מליסרון, שתי אימפריות מקומיות הנסחרות בשווי של מיליארדי שקלים. היעלה על הדעת, תהינו כאן, שבעלת בנק בישראל תימנע מהחזר חוב במי מהחברות שבשליטתה?

אבל במצב הנוכחי, כשהבעלות בשתי החברות היא נפרדת ובהינתן מערכת היחסים העכורה בין הבת לאמה החורגת (שאף הגישה תביעה נגד עופר השקעות לקבלת פיצויי שארים של מיליוני שקלים), יכולים מחזיקי האג"ח של CEE רק לחלום על קבלת כספם חזרה. יורשי יולי עופר, מתברר, דבקים בעקרון לפיו "עם משפחה לא עושים עסקים".