גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לטיפול המדינה: צריך לדאוג להסדרה ביחסי שוכר-משכיר

עם פתיחת השנה האקדמית, ולפני שחולמים לראות פה בנייה ממוסדת של אלפי דירות להשכרה, שוק השכירות ממתין להתערבות חיצונית ■ בעולם המערבי הבינו את זה מזמן

בראשית הקיץ ביקש א', סטודנט המתגורר בשכירות בתל אביב, לנצל את הזמן הפנוי שעמד לרשותו למעבר דירה. כאשר עדכן את בעלת הדירה בתוכניותיו, הסבה האחרונה את תשומת לבו של א' לסעיף בחוזה שעליו הוא חתום, המונע ממנו לעזוב את הדירה בחודשים יולי ואוגוסט. א' הודיע לבעלת הדירה כי כמובן שהיא לא תישאר ריקה, וכמקובל באמצע תקופת החוזה הוא עצמו יסייע בחיפוש אחר דייר חלופי, אולם היא סירבה בתוקף להחריג את הסעיף. "זו בדיוק הסיבה בגינה הכנסתי אותו לחוזה מלכתחילה", אמרה. "אין לי זמן להתעסק בבלגן של דייר חדש כאשר הילדים שלי נמצאים בחופשה".

חוזי שכירות דירה הכוללים סעיפים שונים ומשונים כבר אינם עניין מפתיע בתל אביב רבתי, על אחת כמה וכמה בתקופות שבהן מדובר בשוק של משכירים. כאשר הביקוש לדירות להשכרה עולה, לבעלי הדירות ניתן החופש לשבץ בחוזה סעיפים ומגבלות כמעט ככל העולה על רוחם היצירתית. אם דייר אחד יסרב לחתום, תמיד יימצא מי שבצוק העתים ייכנע לתנאים ויסכים.

בחו"ל הייאוש יותר נוח

תחום הדיור בתל אביב, נזכיר, היה הניצוץ שהדליק את המחאה החברתית בקיץ 2011. אל המוחים הצטרפו חברי סניף הצעירים של עמותת האדריכלים, שרבים מהם למדו והתמחו בחו"ל, שם הכירו שוק שכירויות שונה לחלוטין מזה שאנו מכירים בארץ, ולמדו על המתרחש בתחום במדינות אחרות בעולם.

בין היתר עלתה בתקופת המחאה הטענה שאחד הגורמים למצב שוק הדירות להשכרה הוא היעדרן של רגולציה והסדרה. אם תהיה רגולציה, נטען שם, ימנע הדבר ניצול והקצנה ביחסים שבין השוכר למשכיר.

גדי דביר התגורר שמונה שנים במילאנו שבאיטליה, במהלכן החליף כחמש דירות. תנאי החוזה בכל הדירות היו לדבריו זהים. "הכרתי שני סוגי חוזים קבועים", מספר דביר. "חוזה סטודנט שתקף לשנה, וחוזה רגיל התקף לארבע שנים, עם אופציה לארבע נוספות. בחוזה הסטנדרטי יכול השוכר לעזוב, ובתנאי שנתן התראה של שלושה חודשים מראש. המשכיר לעומתו יכול לקטוע את החוזה רק במידה שהוא, או קרוב משפחתו מדרגה ראשונה, מעוניין לגור בנכס".

גם בכל הנוגע לעלייה במחיר, נתון בעל הדירה למגבלות. "שכר הדירה התעדכן בכל שנה בהתאם למדד", מספר דביר, "אבל יש תקרה. הוא לא יעלה ביותר מ-3.25%". המחיר (כ-500 אירו בממוצע לחדר בדירת סטודנט) נקבע על ידי המשכיר, והוא כמובן מושפע ממצב הנכס ונתון למו"מ.

"בתור סטודנט, שהוא לא רק 'עני', אלא גם זר, הרגשתי שהתנאים האלה מקלים עלי. הביקוש לדירות היה גבוה, ואני מודה שהמגבלות הקשו מעט על מציאת דירה, אבל יותר מהכול הן העניקו לי ביטחון, בשל הידיעה שלא אמצא עצמי מפונה בגלל קפיצה מוגזמת במחיר. ובכלל, גם למי שאינו סטודנט, במיוחד משפחות והורים לילדים, תנאי החוזה לטווח ארוך מאפשרים שקט נפשי ואף אפשרות לבחור בשקט בהשכרה ארוכת טווח, במקום בחלום קניית דירה".

ענת, סטודנטית החיה במונטריאול שבפרובינציית קוויבק בקנדה, מעידה גם היא על תקנות ברורות הבאות להגן על שני הצדדים. "כל החוזים מתחילים בתאריך קבוע, ב-1 ביולי", היא מספרת, "אפשר להיכנס לדירה באמצע חוזה, אך זה עדיין יהיה 'סאבלט' על החוזה של הדייר הקודם. אני מודה שיש לזה מגבלות. קשה למצוא דירה בתאריכים שונים, אבל בסופו של דבר החקיקה של קוויבק באה לקראת הדייר. כך למשל, החוזה מתחדש אוטומטית, אלא אם כן ניתנה הודעה מוקדמת, שלושה חודשים מראש, ובכתב. בעל הדירה רשאי להעלות את שכר הדירה, אך הוא חייב להוכיח שהעלייה נובעת מעלייה בהוצאות - כמו במקרים של מיסוי או שיפוץ. במידה שהעלייה הזו נראית לדייר בלתי סבירה, קימת בקוויבק רשות לדיור, שבה ניתן לבקש שימוע. כאשר נכנס דייר חדש לדירה, המשכיר יכול לקבוע מחיר חדש, אולם הוא חייב לציין מה היה המחיר הקודם". התקנות האלו, לדברי ענת, הן לא רק מוסדרות, אלא גם נגישות וזמינות לכול באתר הרשות לדיור, שם גם ניתן למצוא את החוזה הסטנדרטי. בסך הכול היא מרוצה למדי מהדירה שהצליחה למצוא, גם אם בקושי. "מניסיוני בארץ, זה מאוד תלוי במזל ובאופי של בעל הדירה. היו לי בעלי דירה נפלאים בתל אביב, אבל אף פעם א י אפשר לדעת למה נכנסים. כאן, יש לפחות הסדרה של נקודת ההתחלה".

לדברי מיכאל וולה, מנהל יחידת הצעירים בעיריית תל אביב - עיר שבה יותר ממחצית מהתושבים הם שוכרים ולא בעלי דירות, יש כמה נושאים שחשוב להסדיר בישראל. "מצב התחזוקה של דירות השכרה הוא נושא קריטי במיוחד בתל אביב, שבה דירות רבות נבנו בשנות העשרים והשלושים", אומר וולה. "נכון להיום, חסרה חקיקה בסיסית שתיצור הקפדה על תנאי בטיחות, כמו מצב החשמל והסניטציה. בברצלונה ובברלין, למשל, בעל הדירה חייב לקבל אישור מסודר מפקח עירוני בטרם יציע את הדירה להשכרה".

- העיריות עצמן אינן יכולות להתערב כפי שהן עושות במקרה של מבנים מסוכנים.

"הן מתערבות כשמדובר במפגע הנדסי במבנה, אבל אני מדבר על בטיחות בדירות עצמן, כמו שקע חשמל חשוף או ניאגרה שבורה. מי ששוכר דירה יודע שאלה מקרים שאינם נדירים. בברצלונה מתקיימת בדירות בדיקת תקינות שגרתית".

- אין חשש שעודף רגולציה ייפגע בשוק הפרטי?

"דווקא במקרים האלה הרגולציה לא מתערבת יותר מדי. היא רק מוודאת שכללי המשחק נשמרים. כאשר בתל אביב השוק הוא שוק של משכירים, יש לבעלי הדירות נטייה שלא להשקיע בדירה, כי הם יודעים שממילא יקבלו את המחיר הגבוה. אין להם תמריץ. כמובן שאין להכליל ויש בעיר דירות מושקעות ויפות, ועדיין, אנחנו נתקלים יותר ויותר בתופעה הזו, וחייבים לשמור על קו בסיסי לחוקי משחק תקינים".

וולה בתל אביב, בדיוק כמו דביר במילאנו, סבור שהביטחון והאפשרות להסתמך על שכירות ארוכת טווח, גם הם נושא שמן הראוי להסדירו בחקיקה. "ביטחון דיורי זה משהו הכרחי למשפחה ולהורים צעירים שרוצים לדעת שמשתלם להם להשקיע בחדר לתינוק. גם כאן צריך לייצר תמריצים ורגולציה בסיסית".

ייעוץ משפטי

ועד שתהיה רגולציה כזו, אם בכלל, מפעילה יחידת הצעירים את הכלי שכן עומד לרשותה, והוא הגברת המודעות והחשיפה למידע. "אנחנו מעניקים שירותי ייעוץ משפטי וסיוע בהבנת החוזה. חשוב לנו להבהיר לציבור השוכרים שיש סעיפים שכדאי ורצוי להתמקח עליהם. כך אנו מקווים ליצור לחץ על בעלי דירות, כך שאלה יבינו שהם לא יכולים להציע את הנכס בכל תנאי ומחיר".

דרך נוספת, היא באמצעות מתן מלגות סיוע בשכר הדירה (על סך 9,600 שקלים לשנה, בשיתוף אוניברסיטת ת"א והמכללה האקדמית), למי שיעבור לגור בשכונות מסוימות (שכונת התקווה, נווה שאנן, שכונת שפירא ויפו). אחד התנאים לקבלת המלגה הוא סעיף בחוזה האומר כי בעל הבית העניק אופציה לשנה נוספת, ועלייה במחיר, אם תהיה כזו, לא תעלה על 5%. נכון להיום, הגברת המודעות היא הכלי היחיד שיכול להשפיע. "הרי זה לא עניין של חוק עירוני", אומר וולה. "גם אם העירייה בעד חקיקה ופיקוח, החוקים חייבים להגיע מהכנסת".

בארגון "אמון הציבור" מסכימים כי נדרש רף תנאי מינימום, אותו יש לאזן עם חופש הפרט: "המדינה ממעטת להתערב ביחסים הכלכליים בין אנשים פרטים", גם משום שקיימת רגישות רבה לחופש הפרט וגם משום שכלל הנחת המוצא היא שביחסים בין שני פרטים אין פערי כוחות מובנים (דוגמת אלה הקיימים בין עסק לצרכן), המצדיקים התערבות רגולטורית משמעותית.

לצד האמור, מציינים שם כי "שוכרי דירות רבים הינם בתחילת דרכם הכלכלית, חיילים משוחררים וסטודנטים, שחוסר ניסיונם מגביל אותם בניהול מו"מ אפקטיבי מול בעלי הנכסים ואנו עדים למקרים רבים של השכרת דירות שאינן מתוחזקות והן אפילו מסוכנות, השכרת נכסים אשר אינם מאפשרים תנאי מחיה מינימליים, או פשוט יצירת תנאים מסחריים בלתי סבירים בעליל".

לפי עמדת ארגון אמון הציבור, יש לבחון התערבות מסדירה בקביעת בסיס הולם להשכרת דירות הן בהיבטי בטיחות, רטיבות ותחזוקה בסיסית והן בכל הנוגע לקשר עם ספקי שירותים בסיסיים ובכלל זה סוגיית מדי המים ועמסת קנסות וחיובים שונים על השוכר. "קביעת בסיס מסדיר בחקיקה יוצרת רף ברור של תנאי מינימום שהפרתם על ידי המשכיר תאפשר ביטול החוזה", מדגישים שם.

OECD: "ייתכן שהרגולציה בתחום השכירות רופפת מדי"

אפילו ארגון ה-OECD נדרש בסקירה הכלכלית של ישראל 2011 לשוק השכירות הבעייתי בארץ. תחת הכותרת שלעיל מציינים כלכלני הארגון כי "הרגולציה של תחום השכירות רופפת מאוד בהשוואה בינלאומית".

משרדי האוצר והשיכון, שמתיימרים לשווק בשנים הקרובות בישראל אלפי דירות להשכרה שיוחזקו על ידי חברות גדולות וגופים מוסדיים, צריכים אולי להתחיל בהסדרת יחסי שוכר-משכיר בכ-500 אלף דירות המושכרות היום בשוק הפרטי. בסקירת ה-OECD נכתב, כי נכון להיום לא קיימים כללים כלשהם המסדירים את רמת או שיעור העלייה בגובה שכר הדירה. לדברי הכלכלנים, זהו "מצב מבורך. עם זאת, גישה ליברלית זו חלה על כל ההיבטים של חוזה השכירות, עד לרמה שייתכן ואינה אופטימלית".

עוד כותבים שם: "על חוזי שכירות חלה רק חקיקה כללית ביחס לנדל"ן ומיטלטלין (חוק השכירות והשאילה מ-1971). לפיכך, גם המשכירים וגם השוכרים אינם מוגנים על ידי חקיקה מיוחדת, מן הסוג שניתן למצוא במדינות אחרות ב-OECD, כמו תקופת הודעה מוקדמת מינימלית וכללים לגבי פיקדונות".

- על פי נתונים שנאספו במחקר של הארגון, ישראל קיבלה את הציון השני הנמוך ביותר במבחן דיני משכיר-שוכר, אחרי ארה"ב.

"אין ספק שחקיקה כזו עלולה להיות מכבידה מדי ולהוביל לשוק דליל", מודים בארגון. "יחד עם זאת", הם מציינים, "יש לשקול קריטריונים חקוקים אחידים מצומצמים מסוימים כאמצעי לחיזוק ההגנה המשפטית על שני הצדדים לחוזה ועידוד פיתוח שוק השכירות על ידי קביעת כמה כללי יסוד בסיסיים".

דיני שוכר משכיר

עוד כתבות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?