למשקיעים אין סבלנות

לאור התוצאות ה"מעניינות" של חברות כמו IBM, גוגל, אינטל, ג'נרל אלקטריק, מקדונלדס, ועוד כהנה וכהנה, יש הגיון בלהסתכל על מצב הבורסה האמריקאית לא מן האספקט המאקרו-כלכלי שבו אני עוסק בדרך כלל, אלא הפעם מן האספקט היותר קלאסי, והוא צד המיקרו של שוק ההון.

אני לא מתיימר להיות אנליסט פונדמנטלי, או קורא מאזנים מדופלם, אלא רק להסתכל על המגמות המסתמנות, וזאת דרך שלושה פרמטרים של הערכת שווי של מניות, וזאת כפונקציה מביצועי החברות העומדות מאחוריהן. הפרמטרים הם: הרווחיות, גידול בהכנסות, והתחזיות לעתיד של ההנהלה.

הדינמיקה המסתמנת כבר זמן רב היא, שהרווחיות נשמרת איכשהו, ולעיתים קרובות אף "מכה" את התחזית של האנליסטים הסוקרים את החברות, למרות שההכנסות באופן כללי נמצאות במגמה יורדת. איך זה ייתכן? פשוט מאוד:

הקיצוצים בכוח העבודה, ההתייעלות בתהליכים (על ידי מחשוב, מלאי Just in time, וכו...), והגלובליזציה המבזרת את חלקי הייצור למקומות האופטימליים שלו, גרמו לירידה די דרמטית בעלויות, פר אייטם של ייצור. גם בעולם השירותים, מספיק לציין את האינטרנט, התפוצצות אמצעי הפרסום, ובמיוחד ליישם גם כאן גלובליזציה על ידי אפשרות לספק שירותים מקוונים בעזרת "דוברי שפה מתאימה", ממקומות זולים יותר בעולם. בסה"כ, הן בייצור והן בשירותים, ההתייעלות (Productivity) לא הפסיקה לעלות, כפי שהגרף הבא מראה לנו:

 משה שלום ייעול

שימו לב גם לתופעה המדהימה שניכרת מן הגרף הזה (המגיע ממשרד העבודה האמריקאי). מדובר בהתייצבות, ולעיתים בירידה, של התמורה שהעובדים מקבלים במקביל לאותה התייעלות. כפי שניתן לראות, הקו המציין תמורה זו חצה את הקו המייצג את ההתייעלות עצמה, וזאת מאז אמצע שנות השבעים. שימו לב גם, שאותה תמורה (ריאלית) נמצאת בנסיגה, וזאת מאז תחילת המשבר האחרון (2008), למרות כל מאמצי התמרוץ של הממשל.

בכול אופן, אם נחזור לנושא העיקרי שלנו, ברור למה הרווחיות יכולה בהחלט לעלות, כאשר מורידים הוצאות. השאלה הנותרת היא האם יש גידול מקביל במכירות, המראה על שיפור עסקי ממשי של החברות, וגידול של החלקה היחסי של כל אחת מהן בעוגה של הסקטור שלהן (Market Share)?

וכאן נכנס השינוי של התקופה האחרונה. כבר כמה רבעונים טובים, אנו רואים אי עמידה בתחזיות המכירה, למרות העמידה בציפיות ברווחים. ככל שהזמן עבר הייתה התקווה שתופעה זו תעבור, ושקובעי המדיניות יצליחו לייצר צמיחה מספיקה לצורך חידוש גידול במכירות מתאים, אבל כפי שעונת הדוחות הנוכחית מראה, לא רק שזה לא קרה, אלא שעכשיו העולם כולו, או נמצא במיתון רשמי (אירופה), או בהאטה רצינית (ארה"ב, יפן, סין).

וכך, אולי כבר אין סבלנות למשקיעים לחכות, או אולי הסיבה נעוצה במשהו אחר, אבל ממה שאנו רואים לאחרונה בהתנהגות השוק של מניות המדווחות, כבר לא מספיק לספק את תחזית האנליסטים ביחס לרווחים, אלא חייבים להראות גם שיפור עסקי במכירות, ותחזית חיובית כלשהיא לגבי העתיד (Guidance). אחרת, המניה סובלת, ויורדת, למרות שהדיבידנדים ממשיכים להיות משולמים כרגיל, או אף לגדול. וכך, ככול שהזמן עובר, ותהליך הקטנת החוב יגבר (Deleveraging), יהיה קשה יותר ויתר לייצר עונות דוחות תומכות שוק.

והנה העדכון הטכני השבועי, עבור מדד המניות האמריקאי, S&P500, בעזרת הגרף היומי שלו (על מצבו עד יום שישי האחרון):

 משה שלום סנופי

לטכנאים, הסוחרים במדד הזה, הייתה עדנה גדולה בשבוע שעבר. אין קלאסי יותר מאשר מה שקרה במדד הזה, מאז חציית קו המגמה העולה בכחול, (1 סגול). וכך אסכם את המהלך עבורכם:

תחילה, חצייה של קו המגמה הכחול (אשר תמך במדד מאז תחילת אוגוסט). חצייה זו היוותה את ההתחלה של המהלך השלילי כאן. לאחר מכן ירידה לאזור התמיכה של 1,430 נק', אשר היווה בסיס לפסגה הכפולה, ולאחר הטעייה קטנטנה, חזרה מעלה, בדיוק לאותו קו המגמה, אשר נשבר קודם.

עלייה זו הייתה בדיקה קלאסית, ומאשרת, של החצייה מטה, והיא זו שהצביעה לסוחרי המדד, שעליהם עכשיו לעשות שורט מאסיבי כאן. את זה הם עשו, תחילה בהססנות ביום חמישי, אבל בחוזקה יתרה ביום שישי. וכך הגענו שוב לאזור בסיס תבנית הפסגה הכפולה, אבל הפעם עם שבירה מאושרת של קו המגמה.

מאז השיא של כל התנועה של הטווח הבינוני, שהיה בתחילת ספטמבר ב-1,475 נק', ואשר ליווה את ההחלטות של הנגידים בדבר ההרחבות הכמותיות ללא הגבלת זמן, וכמות, אנו רואים באופן לא מפתיע, ירידה בכמות הכסף הנכנסת לתוך המדד (2 סגול), וירידה משמעותית במומנטום (3 סגול).

באופן לא מפתיע כי כל המקורבים, שידעו, או ניחשו מראש את מעשי הנגידים, וקנו לקראת אותו שיא, היו צריכים עכשיו לממש את רווחיהם, ולמכור לציבור הפחות מתוחכם שהגיע למדד לאחר הידיעות עצמן.

התנהגות המדד סביב רמת 1,430 נק' תאמר לנו עכשיו הכול. שם יש לנו רמת תמיכה היסטורית חשובה ביותר, בשילוב של רמת תיקון Fibonacci של 23.6%, וממוצע נע 35 יום המצויר כאן בשחור, והמגיע מלמטה.

לדעתי, נראה כאן שבירה מטה מאזור זה, וזה יכוון מייד את המדד לכיוון 1,400 נק', ולאחר מכן לכיוון 1,365 נק', שם יימצא הממוצע הנע 200 יום, המצויר כאן בירוק בהיר. אם השבירה לא תתבצע, המדד יבצע שוב הליכה לכיוון השיא של 1,475 נק', וזאת במסגרת אותו דשדוש מלבני המוגדר היטב.

עונת הדוחות, והתקרבות תאריך הבחירות בארה"ב, מעלה מאוד את הסיכויים של התסריט השלילי לטווח הקצר. וזאת כדי שיהיה בסיס נוח יותר לביצוע מהלך עולה נוסף, לקראת אותן בחירות, וכחלק מראלי סוף השנה, המגובה הפעם על ידי אוקיינוס הכסף שיגיע מן הבנקים המרכזיים.

שבוע טוב והשקעות מניבות לכולם.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.