סקר בארה"ב: אובמה ניצח את רומני בעימות האחרון

רומני ואובמה סירבו להצהיר שהתקפה על ישראל כמוה כהתקפה על ארה"ב, והסתפקו בהכרזה: נתייצב לצידה אם תותקף ■ בעימות האחרון בין שני המתמודדים אמר אובמה: אני לא גררתי עמי לישראל תורמים לקמפיין שלי

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ומיט רומני, שמנסה לתפוס מקומו בבית הלבן, סירבו להכריז שהתקפה על ישראל כמוה כהתקפה על ארה"ב. בעימות האחרון ביניהם, לפנות בוקר (ג'), שהוקדש לנושאי חוץ, אובמה היה הראשון שנמנע מלצאת בהכרזה כזו. לרומני היתה הזדמנות לבדל עצמו מהנשיא ולתמוך בקביעה שארה"ב תראה בהתקפה על ישראל התקפה עליה עצמה. גם הוא נמנע. שניהם הסתפקו באמירה, שארה"ב תתיצב לצידה של ישראל אם תותקף, הצהרה סטנדרטית של גורמי ממשל בארה"ב, שאינה טומנת בחובה מחויבות מוצקה כמו קביעת זהות בין התקפה על ארה"ב להתקפה על ישראל.

אובמה אף טען, שבעוד שרומני גרר עמו צבא של תורמים לקמפיין שלו בעת ביקור בישראל, הוא, אובמה, ביקר ביד ושם ובשדרות, כאשר הגיע לישראל כמועמד לנשיאות.

סקר בזק של CBS, שפורסם כשעה לאחר תום ההתנצחות, העניק את הניצחון בעימות לאובמה: 53% אמרו שהנשיא ניצח, 23% העניקו את הניצחון לרומני ו-24% סברו שהעימות הסתים בתיקו. גם סקר של CNN העניק לאובמה את הניצחון אך בהפרש קטן יותר.

העימות היה רגוז. אובמה הצטייר כאגרסיבי יותר. הוא תקף את רומני שוב ושוב, כבר מהדקות הראשונות, והציג אתו כאדם הפכפך שמשנה את דעותיו כל הזמן. רומני טען, וחזר וטען, שאובמה הוא מנהיג לא אמין, שמתרפס לפני עריצי תבל ומפגין חולשה כלפי ידידי ארה"ב ואויביה.

למשל: אובמה: "אדוני המושל, הבעיה היא שבמגוון גדול של נושאים, החל במזה"ת, עבור באפגניסטאן וכלה בעיראק, או, עכשיו, באיראן, אתה משנה את הדעות שלך כל הזמן".

רומני: "אני לא רואה שהשפעתנו בעולם הולכת וגדלה.אני רואה שהשפעתנו הולכת ופוחתת, בין השאר בגלל אי יכולתו של הנשיא להתמודד עם האתגרים הכלכלים מבית".

שורת המחץ החזקה ביותר יצאה מפי אובמה, בתגובה על טענת רומני, שהצי האמריקני קטן עתה יותר מכפי שהיה ב-1917: "יש לנו עתה גם פחות כידונים וסוסים, מפני שאופי הצבא שלנו השתנה מאז. יש לנו דברים שקרויים נושאות מטוסים, ויש עליהן מטוסים. יש לנו אוניות ששטות מתחת לפני המים, ואלה צולללות גרעיניות. זה לא משחק שבו אנו סופרים כמה אוניות יש לנו".

פרק ישראלי קצר

הפרק הישראלי בעימות היה קצר יחסית. בכל זאת, מכל מדינות תבל, ישראל היתה המדינה שתפסה את המקום הבולט ביותר בעימות, על פי הערכת של פרשנים כתום האירוע.

המראיין, בוב שיפר, פתח את הקטע על ישראל בשאלה: "האם תהיו מוכנים להכריז שהתקפה על ישראל תהיה שקולה להתקפה על ארה"ב, וזו, כמובן, הבטחה זהה לזו שנתנו לבעלות ברית קרובות שלנו, כגון יפן? ואם תצאו בהצהרה כזו, האם היא לא תרתיע את איראן?היא בהחלט הרתיעה את בריה"מ במשך זמן רב מאוד לאחר שנתנו התחייבות כזו לבעלות בריתנו".

אובמה השיב: "בראש ובראשונה, ישראל היא ידידת אמת. היא בעלת הברית הגדולה שלנו באזור. אם ישראל תותקף, אמריקה תתייצב לצידה של ישראל. הבהרתי זאת במהלך כל הנשיאות שלי".

שיפר: "כלומר, אתה אומר שכבר שכבר יצאנו בהכרזה כזו"?

אובמה: "אתייצב בצד ישראל אם תותקף. זו הסיבה לכך שהעבודה שלנו עם ישראל הניבה את שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני החזק ביותר בינינו בתולדות שתי המדינות. למעשה, השבוע נבצע את התמרון הצבאי הגדול ביותר בתולדות ישראל".

נשיא ארה"ב חזר על הצהרות שהשמיע בעבר לגבי נחישות החלטתו למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. "כל עוד אני נשיא ארה"ב, לאיראן לא יהיה נשק גרעיני", הצהיר אובמה. "הבהרתי זאת כאשר נכנסתי לתפקידי. ארגנו את הקואליציה החזקה ביותר ואת הסנקציות החזקות ביותר אי פעם נגד איראן והסנקציות האלה ממוטטות את כלכלת המדינה. המטבע של האיראנים איבד 80% מערכו. תפוקת הנפט שלהם ירדה לרמתה הנמוכה ביותר מאז המלחמה בין עיראק לאיראן לפני 20 שנה. הכלכלה שלהם, איפוא, על הפנים".

"הסיבה לכך שעשיתי זאת היא היא שאיראן גרעינית תהיה איום לביטחון הלאומי שלנו ולביטחון הלאומי של ישראל", הוסיף הנשיא. "איננו יכולים להרשות לעצמנו מירוץ חימוש גרעיני באזור הנפיץ ביותר בעולם. איראן היא יזמית טרור ואין זה קביל שהיא תהיה מסוגלת לספק טכנולוגיה גרעינית לגורמים שאינם מדינות. ואיראן הכריזה שהיא רוצה למחוק את ישראל מעל המפה".

"לפני איראן יש עתה שני אפשרויות: היא יכולה לבחור בנתיב הדיפלומטי ולשים קץ לתכניתה הגרעינית או שהיא תצטרך להתייצב מול עולם מאוחד ומול נשיא ארה"ב, אני עצמי, נשיא שכבר הכריז שלא נסיר אף אופציה מעל השולחן", אמר אובמה.

לדבריו, חילוקי הדעות שלו עם רומני בסוגיה זו נובעים מהעובדה שמהתבטאויות המועמד הרפובליקני בקמפיין עולה שארה"ב צריכיה לנקוט פעלה צבאית בטרם עת. "אני חושב שזו תהיה שגיאה, אמר אובמה. "מאז ומתמיד הבנתי, שפעולה צבאית צריכה להיות המוצא האחרון, לא הראשון". אבל הוא הדגיש: "השעון מתקתק. לא נתיר לאיראן למשוך את השיחות אם יתברר שאין להן תכלית".

בתשובה לשאלה אחרת, הכחיש אובמה ידיעה ב"נו יורק טיימס", שלפיה הושגה הבנה עם איראן לפתיחת מו"מ דו-צדדי עם ארה"ב.

רומני חזר למעשה על חלק מדברי אובמה. "אני רוצה להדגיש את הנקודה שהשמיע הנשיא", הוא אמר. "אם אהיה הנשיא... נתייצב לצידה של ישראל. אם ישראל תותקף, אנו נהיה מאחוריה, לא רק מבחינה דיפלומטית, לא רק מבחינה תרבותית אלא גם מבחינה צבאית". הוא אף תמך בקביעת אובמה שאיראן גרעינית אינה קבילה. הוא הודה שהסנקציות הנוכחיות על איראן אכן פוגעות בכלכלתה, אך אמר שהוא היה מהדק את הסנקציות יותר מממשל אובמה. למשל: הוא היה אוסר על מכליות שמובילות נפט איראני לעגון בנמלי ארה"ב.

רומני אמר עוד שהוא היה פועל לכך שנגד מחמוד אחמדינג'אד, נשיא איראן, יוגש כתב אישום על רצח עם ושדיפלומטים איראניים יוחרמו. "תבדוק את הרקורד בארבע השנים שחלפו", אמר רומני. "האם איראן קרובה יותר לפצצה? כן. האם המזה"ת כמרקחה? כן. האם אל קאעידה במנוסה? לא. האם ישראל והפלסטינים קרובים להשגת הסכם? לא". ובהזדמנות אחרת אמר המועמד הרפובליקני: "המתיחות שנוצרה בין ישראל לארה"ב בארבע השנים שחלפו היא מצערת".

רומני האשים את אובמה שממשלו גילה חולשה בסוגיות בינלאומיות. לדבריו, הכריז אובמה שהוא יהיה מוכן להיפגש עם הדיקטטורים הגרועים ביותר עלי אדמות: הוגו צ'אבז, קים ג'ונג איל, פידל קאסטרו ואחמדינג'אד. "ואז הנשיא פתח במסע של התנצלויות למדינות שונות בעולם הערבי ומתח ביקורת על ארה"ב", הוסיף רומני. "אני חושב שהערבים ראו בכך סימן של חולשה. הוא התעלם מהחולקים על המשטר באיראן (בהפגנות 2009) וגם זה נראה כסימן חולשה. ואני חושב שכאשר הנשיא אומר שצריך ליצור הבדל בינינו לבין ישראל, גם לכך שמו הערבים לב".

לדבריו, "חיוני שהנשיא יגלה עוצמה כבר מההתחלה, שיבהיר היטב מה קביל ומה לא קביל".

אובמה השיב בהתקפה קשה: "כל הדברים שאמר רומני אינם נכונים, החל בטענה שהתנצלתי לפני מישהו. זה אולי הבלוף הגדול ביותר שהושמע במהלך מסע הבחירות הזה. כל בודקי העובדות, כל עיתונאי יודע שמה שאמר רומני אינו נכון". לאחר שרומני חזר על טענותיו לגבי "התנצלויות" אובמה במסעותיו בחו"ל, השיב הנשיא: "אם כבר מדברים על ביקורים (בחו"ל), כאשר אני רצתי לנשיאות, ביקורי הראשון היה אצל הכוחות האמריקניים בעיראק (בניגוד לרומני).

"כאשר ביקרתי בישראל כמועמד, לא הבאתי עמי תורמים. לא השתתפתי באירועים לגיוס כספים. ביקרתי ביד ושם, כדי להזכיר לעצמי מהו רשע ומדוע העבותות שלנו לישראל לא ינותקו לעולם".

"ואז ביקרתי בעיירת הגבול שדרות, שספגה מטחי טילים של החמאס",הוסיף אובמה. "ראיתי משפחות שהראו לי היכן נחתו טילים, ליד חדרי הילדים שלהן, וחשבתי כיצד הייתי מגיב לו היה מדובר בילדיי שלי, וזו הסיבה לכך שבהיותי נשיא מיממנו את תכנית כיפת ברזל לבלימת הטילים האלה".

מה יקרה כשהמפציצים הישראליים נמצאים בדרכם לאיראן

המנחה שאל כיצד היו השניים נוהגים לו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היה מטלפן לבית הלבן ומודיע שהמפציצים הישראליים נמצאים בדרכם לאיראן. מה הייתם אומרים?

רומני: "בואו לא ניכנס להיפותזות. היחסים שלי עם ראש הממשלה הם כאלה שלא הייתי מקבל שיחת טלפון שבה מודיעים לנו שהמפציצים בדרך. דבר כזה היה נדון (ביננו לבין הישראלים) לעומק זמן רב לפני הפעולה".

מכאן גלש הוויכחו לתפקידה של ארה"ב במזה"ת ובעולם ואובמה לא התייחס לשאלה ישירות. בחלק מהסוגיות בעימות, היתה הסכמה בין השניים, או לפחות שביתת נשק. רומני נמנע מלמתוח ביקורת על אובמה בפרשת ההתקפה על הקונסוליה האמריקנית בלוב. אובמה ורומני אף היו תמימי דעים שארה"ב אינה צריכה להתערב צבאית בסוריה. הם אף הסכימו שארה"ב צריכה לטפח יסודות פרו-מערביים אמינים בקרב המורדים ולספק נשק רק להם. רומני גם שיבח את אובמה על חיסול בין לאדן. אך אובמה שם ללעג את קביעת רומני שרוסיה היא היריב הראשון במעלה של ארה"ב, לא אל קאעדה. רומני השיב: הכוונה היא ליריבות גיאו-פוליטית.

מלכתחילה, תוכנן העימות כמכשיר שיניב מקסימום מהות ומינימום שטיקים תיטראליים. בניגוד לעימות הקודם, שבו חגו שני המועמדים על הבימה כמו שני גלדיאטורים טעוני טסטוסטרון, ישבו אמש אובמה ורומני משני צידי שולחן, כשהמנחה, בוב שיפר, העיתונאי הוותיק ברשת CBS, מולם, באמצע. מהשניים ניטלה ההזדמנות להתבטא בשפת הגוף, אבל פניהם אמרו הרבה, בעיקר פני רומני, כשהיריב דיבר. הוא נראה עצבני, עם חיוך מאולץ.

המנחה קבע שישה אשכולות נושאים: תפקידה של ארה"ב בעולם; המלחמה באפגניסטאן ובפקיסטאן, הארוכה בתולדות ארה"ב; הקו האדום סוגיית מאמצי איראן לפתח נשק גרעיני וכיצד השפיעו נסיוניות ארה"ב לבלמה על היחסים עם ישראל; השינויים במזה"ת והפנים החדשות של הטרור (שני אשכולות); ועליית סין והעולם של מחר. אך פעם אחר פעם ניסו שני המועמדים, ולפעמים הצליחו, לגרור את הדיון לשאלות פנים, בייחוד הכלכלה. רומני היה צריך להציג עצמו לפני האומה כמנהיג בר-סמכא במדיניות חוץ.

פרשנים העריכו אחרי העימות כי הוא נחל הצלחה חלקית בלד, בעיקר בגלל הדומיננטיות של אובמה, תוקפנותו והידע העמוק שלו בנושאי חוץ אובמה, לעומת זאת, היה צריך להפריך את הדימוי שמנסה להדביק לו רומני: דימוי של מנהיג רופס, נוטה להתקפל, בענייני מדיניות חוץ. אובמה עמד באתגר הזה בכבוד.בשלב זה אין לדעת האם העימות השלישי ישנה את מפת הסקרים. נושאי מדיניות חוץ אינם עומדים בראש סולם העדיפויות של הבוחרים. העימות הזה יספק להם הזדמנות נוספת למדוד את המתמודדים: את קור רוחם תחת לחץ, את הטמפראמנט שלהם, את בקיאותם בנושאי חוץ. התפוררות סוריה או ההתקפה על הקונסוליה בלוב לא יכריעו את גורל הבחירות.