חוות-דעת שהזמין אורי יוגב: "ההדחה פסולה ובטלה"

שר התחבורה ישראל כץ וראש המטה שלו אסי יצחקי התערבו באופן בוטה ופסול בשיקול-דעתו של דירקטוריון הרכבת - כך נטען בחוות-דעת משפטית שהזמין אורי יוגב, שסולק באוגוסט ממשרת היו"ר הזמני של רכבת ישראל. מחוות הדעת עולים גילויים על האופן שבו נערכו, לכאורה, דירקטורים בחברה למהלך לסילוקו של יוגב - התנהלות שעולה לטענת עורכי חוות-הדעת לכדי חשד נטען לעבירה פלילית של הפרת אמונים מצד אותם דירקטורים. על-פי חוות הדעת, מינויו של וייס בטל מעיקרו והחלטת הדירקטוריון הקודמת למנות את יוגב ליו"ר עומדת עדיין בתוקפה.

את חוות-הדעת הכין עו"ד איזי הולדשטיין ממשרד עורכי הדין הולדשטיין-שלו, שאליו פנה יוגב לאחר שהתקבל מכתב של רשות החברות המודיע כי הרשות החלה לבדוק חשד לפגמים בהליכים שהובילו לסילוקו. בד בבד פנו כמה דירקטורים לקבל חוות-דעת משפטית נוספת לבקשתה של חברת הדירקטוריון עידית בן-עמי.

הרכבת הסכימה לממן את שתי חוות-הדעת בעלות כוללת של 60 אלף שקל. חוות-הדעת של יוגב הועברה לרשות החברות הממשלתיות והיא ככל הנראה חלק ממידע נוסף המוזכר במכתב דרמטי ששיגרה בשבוע שעבר רשות החברות לדירקטורים ברכבת. באותו מכתב מציין סגן מנהל רשות החברות אהרון גולדמן כי משרד המשפטים הפך שותף בהליך בדיקת התנהלות חברי הדירקטוריון, שהחלה זמן קצר לאחר סילוקו של יוגב. מכתבו של גולדמן התפרש כאזהרה לחברי הדירקטוריון מכך שהצטרפות משרד המשפטים לבדיקה עלולה להיות צעד לקראת פתיחה בחקירה פלילית.

"הסכם הצבעה אסור"

כזכור, ב-31 ביולי פרסם דובר משרד התחבורה הודעה מפתיעה שלפיה כץ החליט שלא לאשר את מינויו של יוגב ליו"ר דירקטוריון הרכבת. החלטת השר באה 8 חודשים לאחר שכתב המינוי הועבר לחתימתו. בראיון ל"גלובס" הסביר כץ כי קיבל את החלטתו לאחר שיוגב סירב למלא את התפקיד במשרה מלאה. באותה הודעה נאמר כי חבר הדירקטוריון דורון וייס ימונה ליו"ר קבוע של הרכבת.

זמן קצר אחרי הודעתו של כץ פנו 6 מחברי דירקטוריון הרכבת למזכירות הדירקטוריון ודרשו לערוך ישיבה דחופה על מנת לדון במינוי יו"ר קבוע במשרה מלאה לחברה. הדירקטורית מיכל פרנקו ציינה כי "בכל כהונתי בדירקטוריון כשנתיים וחצי, מעטים המקרים שבהם זומן הדירקטוריון לכינוס דחוף". מכתב הזימון פורסם עוד באותו יום והישיבה נערכה ב-6 באוגוסט. בפתח הישיבה הבהיר היועמ"ש של הרכבת ירון זפט כי "בשאלה של מעורבות השר בתהליך קבלת החלטה, אני חושב שהתשובה ברורה. ככל שמישהו מהדירקטורים", הוסיף והזהיר: "חש שהוא מחויב לפעול ע"פ הוראות שנותן לו מישהו אחר, הוא צריך קודם לתת גילוי לדברים". ואולם מתברר כי כבר במכתב הזימון לישיבה ציינו הדירקטורים כי "לאור הצורך שרואה כץ במינוי יו"ר פעיל לדירקטוריון... אחת שנקבע הצורך במינוי יו"ר פעיל... יש לדון ולהשלים את המהלך ללא דיחוי".

לדעת עו"ד הולדשטיין, נוסח מכתב הזימון ושיחות טלפון בין הדירקטורים שקדמו לניסוח המכתב מלמדים כי "בין הדירקטורים שהיו צד למכתב נרקמה מראש ההחלטה לתמוך בהנחיית כץ ולקבל את ההחלטות הנדרשות לצורך הדחת יוגב ומינוי וייס". לטענת הולדשטיין, "הסכמה מוקדמת כזו מהווה הסכם הצבעה אסור. כל דירקטור שהיה צד לאותו הסכם הפר את חובת האמונים שלו לחברה".

בן-עמי מובילה את ההדחה

מידע שהגיע ל"גלובס" מצביע על התפקיד המרכזי, לכאורה, שמילאה הדירקטורית עידית בן-עמי בהליכים שקדמו להצבעה. בן-עמי היא שותפה במשרד עו"ד פלאט, לוין, בן-עמי ואחותה של רו"ח איריס שטארק, לשעבר יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד וכיום דירקטורית בחברת החשמל. בין היתר מתברר כי בן-עמי היא זו שניסחה את מכתב הזימון שהופץ לחברי הדירקטוריון לקראת הישיבה ויזמה שיחות טלפון עם חברי דירקטוריון אחרים. "יש פנייה של אחד הדירקטורים אליי בערב", מספר הדירקטור בני סבא, "הקריאו לי את המכתב מה'שלום רב' ואמרתי 'אין שום בעיה, תכללו אותי'".

בנוסף מתברר כי לקראת הישיבה המכרעת פנתה בן-עמי ליועמ"ש של הרכבת בסדרה של 11 שאלות. בין היתר שאלה אם קיים מכשול משפטי שעשוי למנוע את מינוי וייס ליו"ר, מהם הצעדים המשפטיים שיוכל יוגב לנקוט ובאיזו שיטה עדיף לפעול בעת הדיון "על מנת לצמצם סיכון התערבות מאוחרת של ביהמ"ש".

בישיבה הובילה בן-עמי את היוזמה להדחת יוגב והתעקשה לקיים את ההצבעות לאלתר. חילופי הדברים בינה לבין מיכל פרנקו, דירקטורית שתמכה ביוגב, מדברים, כך נדמה, בעד עצמם. "אני אומרת שצריך לקבל את כל ההחלטות שנדרשות לצורך המינוי", הבהירה בן-עמי לפי פרוטוקול הישיבה. "אבל זו לא הדחה..." העירה פרנקו בציניות. "לא הדחה, מה פתאום. מדיחים מי שיו"ר מכהן", השיבה לה בן-עמי. "מה פתאום", ענתה לה פרנקו. "הנחיית כץ לדירקטורים הייתה מדויקת, מכוונת ולא הותירה להם שום שיקול דעת", טוען הולדשטיין.

בישיבה התקבלו 3 החלטות: להפוך את משרת יו"ר הדירקטוריון לפעילה, לבטל את ההחלטה למנות את יוגב ליו"ר ולמנות את וייס ליו"ר פעיל. לאחר קבלת ההחלטה הראשונה הודיע יוגב במפתיע על נכונותו לשמש יו"ר פעיל. היועמ"ש של החברה סבר כי בכך הסתיימה הישיבה אך הדירקטורים התעקשו להמשיך. "היו"ר צריך ללכת יד אחת עם השר", הסביר הדירקטור יגאל תורג'מן, "זו הסיבה כנראה למה שהולך בדירקטוריון". דירקטור אחר, בני סבא, רמז כי הסיבה האמיתית שמאחורי המהלך היא תמיכתו של יוגב באוצר בוויכוח בינו לבין כץ על חשמול הרכבת.

"אתה אומר שהופתעת", אומר סבא ליוגב, "אני לא כ"כ הופתעתי. לפני 3 שבועות, ברגע שאתה הפעלת את האוצר במכתב לכץ במשהו שהוא חשוב לקטע של החשמול, ברור לי שהשר יכול היה לפעול בצורה זו או אחרת".

בסיכום החוו"ד כותב עו"ד הולדשטיין: "בשל הכשלים החמורים שנפלו בישיבת הדירקטוריון, 3 ההחלטות פסולות מיסודן ובטלות מעיקרן. בנוסף, עולה לכאורה שחלק מחברי הדירקטוריון ובמיוחד הדירקטורית עידית בן-עמי כשלו במילוי תפקידם והפרו את חובת האמונים שלהם כלפי הרכבת, כך שמתחייב לנקוט כלפיהם הליכים משמעתיים ופליליים".

משרד התחבורה: "גיבוב שטויות"

מבן-עמי נמסר בתגובה כי "החוו"ד הנזכרת בפנייתך מעולם לא הועברה לעיוני ולפיכך איני יכולה להתייחס לכתוב בה. ואולם, מהיכרותי את פעילות דירקטוריון החברה, אין לי ספק שכל טענה כנגד מי מחבריו כמו גם מאיכות החלטותיו, אין בה ממש. כל חוו"ד המתיימרת לטעון אחרת מונעת משיקולים שבינם לבין טובת החברה אין דבר וחצי דבר. מר יוגב לא 'סולק' ממשרת יו"ר זמני כיוון שמעולם לא החזיק בה.

"מינוי יוגב לא אושר ע"י השרים והדין אינו מכיר במשרת 'יו"ר זמני'. יותר משנה וחצי פועלת החברה בלא יו"ר דירקטוריון. לחברה דרוש יו"ר דירקטוריון ולאלתר. זוהי אקסיומה המתחייבת מן החוק כמו גם מעמדת רשות החברות. לחברה דרוש יו"ר פעיל אשר יקדיש את מלוא זמנו ויכולותיו לחברה. החלטת הדירקטוריון למינוי מר וייס ליו"ר במשרה מלאה ראויה, נכונה וכדין. יש לדחות כל טענה שלפיה אני ומי מהדירקטורים החתומים על הזימון לישיבה הפרנו חובות כלשהן. ההפך הוא הנכון".

ממשרד התחבורה נמסר: "לא הייתה כל מעורבות של שר התחבורה או ראש מטהו בשיקול דעתו העצמאי של דירקטוריון הרכבת. דירקטוריון הרכבת כונס על-פי חוק ובהתאם לכל הנהלים וכל חבריו פעלו בהתאם לשיקול דעתם בלבד ובסוף הבדיקה יובהר חד-משמעית כי מדובר בהליך מסודר ותקין לחלוטין חוות הדעת המשפטית שהוגשה מטעמו של אורי יוגב מציגה את הדברים באופן חד-צדדי.

"מדובר בגיבוב של שקרים ורכילויות המובאים בידי עו"ד מטעמו של יוגב. יצוין כי כנגד חוות דעת זו קיימת חוות דעת משפטית של שאר חברי הדירקטוריון המצביעה על כך שלא היה כל פסול בהליך הבחירה של חברי הדירקטוריון וכל הגורמים פעלו בהתאם לכל הנהלים".

אייל גבאי: "שיתוף משרד המשפטים עשוי להוביל לנקיטת הליכים פליליים"

הודעת רשות החברות הממשלתיות על שיתוף משרד המשפטים בבדיקת התנהלות הדירקטורים ברכבת עשויה להוביל לנקיטת הליכים פליליים, כך מעריך מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אייל גבאי.

גבאי אמר השבוע בראיון לגלי צה"ל כי "בהתנהלות של רשות החברות הממשלתיות מדובר בהודעה מאוד מרחיקת לכת. מה שבאה ואומרת רשות החברות הממשלתיות ואחרי בדיקה - ודרך אגב, מאומצת, בתוך חודשיים. מה שאומר שהיא לקחה את זה מאוד ברצינות - זה: 'חברים יקרים, לא מילאתם את התפקיד שלכם כראוי', והיא מערבת את משרד המשפטים - שזה אומר: 'אנחנו מתכוונים לעשות עם זה משהו'".

אייל גבאי, ששימש מנהל רשות החברות הממשלתיות בשנים 2002-2007, הוסיף כי "מהניסיון שלי, בפעמים שאנחנו נקטנו בצעדים כאלה, הדירקטורים העדיפו שלא למצות את ההליך המשפטי".

גבאי הוסיף כי "יש שתי סנקציות משפטיות מרכזיות. אחת זה העברה מתפקיד. סנקציה אחרת שבאה מחוק החברות היא פלילית. קשה לי לראות את הממשלה הולכת רחוק עד כדי כך אבל גם העננה הזו מרחפת מעל דירקטורים כיוון שהם כפופים לחוק החברות".

 פרשת אורי יוגב