ההסתדרות דורשת מהוועדים לדאוג לעובדי הקבלן

אחרי שנים של הזנחה וניכור, שהתחלפו במאמצי חקיקה וחתירה להסכמים קיבוציים, ההסתדרות הכללית מחליפה דיסקט בכל הנוגע לטיפול בעובדי הקבלן ומכירה בכך ששינוי אמיתי צריך להתחיל מלמטה. "גלובס" חושף היום (ג') את תוכניתו של ארגון העובדים הגדול במדינה לחבר לראשונה באופן פורמלי בין עובדי הקבלן לבין ועדי העובדים במקומות העבודה השונים. הרעיון המרכזי: להפוך את הוועד לכתובת רשמית עבור עובדי הקבלן, שעד היום הניתוק הטכני ביחסי עובד-מעביד הביא גם לניתוק מוחלט בינם לבין הוועדים, והותיר אותם בין הכיסאות.

לראשונה: יש כתובת לעובדים

את התוכנית יזם יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד אבי ניסנקורן, שהוציא לאחרונה חוזר לכלל ועדי העובדים של הארגון, והורה להם למנות בהקדם רפרנטים שיאכפו בפועל את זכויות עובדי הקבלן במקום העבודה.

על פי התוכנית, הרפרנטים ידאגו לשוחח עם העובדים, לבדוק האם זכויותיהם נשמרות וגם לטפל באופן פרטני במצוקות אישיות שלהם. בימים הקרובים אמור לקום במטה ההסתדרות בתל אביב צוות משימה מיוחד שתפקידו לעקוב אחר יישום התוכנית, ולקיים הדרכות בעניין בקרב האיגודים והוועדים.

מבחינה משפטית, ועד העובדים במקום העבודה לא יכול היה לייצג את עובדי הקבלן, משום שעובדים אלה מועסקים בפועל על ידי מעסיק אחר.

עם זאת, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד, התירה בתחילת השנה להסתדרות לשבות במשך חמישה ימים למען עובדי הקבלן. בכך, למעשה, אותתה הנשיאה ארד, כי לארגון העובדים הגדול במדינה יש מה לומר בעניינם של עובדי הקבלן - במיוחד לאור היקף ההעסקה הקבלנית בישראל, שנחשב לגבוה ביחס למקובל בעולם.

"טוב אם עובדי הקבלן יתאגדו"

לדברי ניסנקורן, ייקח זמן ליישם את התוכנית, משום שהיא מהווה שינוי עמוק ביחסי העבודה.

"קח למשל את ועד חברת החשמל", אמר היום ניסנקורן בראיון ל"גלובס", "זה הגוף החזק במקום העבודה והוא זה שיכל לאכוף יותר טוב מכל אחד אחר את זכויות עובדי הקבלן". כך למשל, בשנת 2009, התברר כי מנהלים ובכירים בתחנת הכוח שבחדרה דרשו מעובדי הקבלן לרחוץ את מכוניותיהן.

ניסנקורן לא הודף את הטענה של ארגוני עובדים אחרים שלפיהם התאגדות היא הדרך היעילה ביותר לשיפור זכויות ולא בהכרח הסכמים שנעשים לכאורה "מעל ראשם", ומבהיר כי "אם עובדי הקבלן יבואו וירצו להתאגד, כמובן שזה טוב".

אחריות היסטורית: הוועדים תרמו לצמיחת חברות כוח האדם בישראל

לפחות מבחינה היסטורית, להסתדרות יש מניה לא קטנה בצמיחתם של קבלני כוח האדם בישראל. למעשה, חברת כוח האדם הראשונה שקמה בישראל בשנות ה-70, "מנכור", הייתה בבעלות ההסתדרות, ותפקידה היה להעסיק פועלים באופן ארעי בפרויקטים שבהם עובדי מפעלי ים המלח העדיפו להדיר את רגלם. עם האצת תהליכי ההפרטה בעשורים שלאחר מכן גברה התופעה, ולפחות בחלק מהמקרים, כניסת עובדי קבלן הפכה לגיטימית כל זמן שתוספות השכר מצאו חן בעיני העובדים הקבועים.

מפנה מסוים החל בשנים האחרונות, לאחר שוועדי העובדים, וההסתדרות בראשם, הבינו כי שיטות ההעסקה האלה התרחבו למימדים שמהווים סכנה מהותית לעבודה המאורגנת. בחלק ממקומות העבודה שיעור עובדי הקבלן והמועסקים בחוזה אישי הגיע לכדי 50%, והחליש מאוד את הוועד. במקביל, הקמת ארגון "כוח לעובדים", שחרט על דגלו ייצוג של עובדים חלשים ובלתי מאוגדים, דרבן את ההסתדרות לחזק את כוחה בקרב עובדים אלה.