אברמס: "אובמה יהיה חייב לנקוט אמצעים דרסטיים נגד איראן"

לאליוט אברמס, מי שכיהן כסגן ראש המועצה האמריקנית לביטחון לאומי בתקופת ג'ורג' בוש הבן, אין ספק: ב-2013, לכל המאוחר, ייגמר לישראל הזמן. היא לא יכולה להרשות לעצמה שאיראן תסיים את פיתוח יכולות האטום שלה, או לחכות שהממשל החדש-ישן של ברק אובמה, נשיא ארה"ב, ימשיך במגעים דיפלומטיים מול איראן. פעם, לדבריו, עוד היה זמן לחכות, אבל זה לא המצב כיום.

בראיון מיוחד ל"גלובס" במסגרת מפגש בוגרים בניו-יורק של קבוצת Excel של ארגון "תגלית" (ראו מסגרת), הוא אומר: "יש לכם בישראל בעיה של שעונים: השעון שלכם לא מראה את אותו הזמן שהשעון של ארה"ב מראה. יכולתם לומר שזו בעיה גלובלית ותשאירו אותה לארה"ב, אבל אז עובר זמן וזו בעיה".

אז ישראל צריכה להפציץ באיראן? למרות ההשלכות הקשות שעשויות להיות?

"אני לא יכול לומר מכאן, מארה"ב, שהיא צריכה להפגיז. אני גר בוושינגטון, לא יורים לי על הבית. עם זאת, אני מקווה שהיא לא תצטרך לעשות את זה, כי זו צריכה להיות משימה ואחריות של ארה"ב. אם המו"מ לא יעבוד ומהר, אובמה יהיה חייב לעשות מה ששני הנשיאים לפניו, בוש וקלינטון, אמרו שיעשו: לנקוט צעדים דרסטיים.

"קלינטון, בוש, אובמה - לשלושתם אותה מדיניות: לא מקובל עליהם שלאיראן תהיה פצצה ולכן הם מתמקדים במאמצים דיפלומטיים. ייתכן שבשוליים זה טיפה עובד - השילוב הזה שבין דיפלומטיה, סנקציות וחבלה מכוונת - אבל הם ממשיכים בכך ללא תוצאות משום שהאלטרנטיבה היא מלחמה. אז מה השתנה? בוש לא חשב שהזמן אוזל וגם קלינטון לפניו, והם צדקו. עכשיו אין לישראל ארבע שנים לחכות".

לגבי נושא התיאום עם ארה"ב אברמס רק טוען כי "למרות שנראה כי היחסים בין אובמה לנתניהו קרים - קשרי המודיעין בין ישראל לארה"ב מעולם לא היו קרובים יותר".

"ברור שביבי"

אברמס הוא עמית בכיר ללימודי מזרח תיכון במועצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון ומשמש כפרשן פוליטי. הוא הורשע בעבר שהעלים מידע חשוב מהקונגרס, אך זכה לחנינה מהנשיא בוש האב. נהוג לכנות אותו "יהודי חם", והתרגום של הכינוי בפועל הוא המחשבה שלו שהקהילה היהודית בארה"ב צריכה להתגייס לטובת העם ומדינת ישראל ללא תנאים, לתרום ולסייע ככל שתוכל.

גם אם לא מקובל לשאול בארה"ב למי הצבעת, כרפובליקני אדוק ודאי הצבעת למיט רומני.

"כן. ההצבעה של היהודים האמריקנים בסביבה שלי היא לפי מה שטוב לדעתנו לישראל, זה מה שמנחה אותנו. לאובמה אין חיבור ישראלי חזק. הוא לא בהכרח רע לישראל, אבל אין לו רגשות מיוחדים וחמים למדינה. הוא לא מרגיש את זה בתוכו, זה לא חלק ממנו. רומני כן".

מי בכלל קובע את מדיניות החוץ של ארה"ב - למשל, כלפי ישראל. האם זה הנשיא בבית הלבן או מחלקת המדינה?

"מאז 1948 יש מלחמה ביניהם. הרי מחלקת המדינה לא סברה ב-1948 שצריך לאפשר את הקמת מדינת ישראל, והארי טרומן מצדו סבר שהנשיא אחראי על מדיניות החוץ, שכן הוא נבחר הציבור, ורק הוא המכריע. אם הם היו אלה שקובעים, לא הייתה מוקמת מדינת ישראל".

אברמס מדגיש בדבריו את החשיבות שמייחסים יהודי ארה"ב ליחס של הנשיא לישראל, אבל מחוץ לחוג זה - כמה אנשים בארה"ב באמת מתעניינים בסכסוך הישראלי-פלסטיני? "באמת בעימותים הטלוויזיוניים בין אובמה לרומני לא ממש דובר על הפלסטינים, כי הם מדברים על מה שיביא להם קולות. הפלסטינים לא יביאו אותם", אומר אברמס. "שנית, אין היום הרבה אופטימיות סביב הנושא, אף על פי שאני עדיין מאמין שיכולות להיות שתי מדינות לשני עמים. שלושת הנשיאים האחרונים בארה"ב עשו טעות בנושא: הם דמיינו לחיצת יד על המדשאה של הבית הלבן בין הישראלים לפלסטינים וחתימה על הסכם שלום כולל. הם חיפשו את ההסכם האולטימטיבי, ושכחו שהעבודה הקשה היא בקרקע, לבנות בתי ספר טובים יותר, תשתיות, מערכת אכיפת מס, לאפשר לסלאם פיאד לשלם משכורות לאנשיו".

מה ההימור שלך לגבי הבחירות בישראל?

"יש עכשיו התמקדות סביב שאלת הצטרפותו של אהוד אולמרט למרוץ. אבל אני אשאל אותך: אם היית הולכת ללאס וגאס לשים הימור, מי זה היה? ברור שביבי".

הסטארט-אפ האנושי של מייקל שטיינהרדט ולין שוסטרמן

אליוט אברמס והאנק שיינקופף נפגשו בניו-יורק בסוף השבוע עם כ-80 צעירים יהודים אמריקנים בני 20-22, בוגרי תוכנית Excel של תגלית, הממומנת על-ידי קרן צ'רלס ולין שוסטרמן ומייקל שטיינהרדט. בניגוד לתוכנית תגלית, שמטרתה לחזק את הקשר של כל צעיר יהודי עם ישראל ולממן לו נסיעה לישראל למשך 10 ימים להיכרות בלתי אמצעית עם הארץ, אקסל רוצה לחבר בין צעירי התפוצות לעסקים.

במסגרת שני מחזורי התוכנית עד כה, אותרו סטודנטים יהודיים שמשלבים הישגים אקדמיים עם אחריות חברתית, שאיפה להצליח בעולם העסקי, ורצון לחזק את קשריהם עם העולם היהודי ועם הסקטור העסקי של ישראל. הם התמחו בישראל ב-27 חברות, ובהן צ'ק פוינט, פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, קרנות הון סיכון כמו כרמל, ג'נסיס, מגמה ופלנוס וחברות תעשייתיות כמו החברה לישראל ותנובה. בכל אחת מהחברות הוצמדו להם מנטורים וגם המנכ"לים היו מעורבים באופן ישיר.

"התוכנית הזו, שגורמת גם לחברות ישראליות לגלות אחריות - לא רק תאגידית אלא בכלל לעם היהודי - היא רעיון של שטיינהרדט", אומרת טובה דורפמן, מנהלת קרן שטיינהרדט בישראל. "אנחנו מהמרים, ומשקיעים בסטארט-אפ אנושי של חבר'ה צעירים ומוכשרים שאנחנו מאמינים שיהיו מוצלחים בתחומים עסקיים שונים, ואנחנו נותנים להם תמיכה ונטוורקינג ומלווים את ההצלחה שלהם. הם יצליחו בעסקים, וכתוצאה מכך יתרמו חזרה ויהיו מנהיגים בקהילה היהודית והכללית. התקווה היא שבעתיד, הם ייקחו את המושכות מאנשים כמו שטיינהרדט, צ'רלס ברונפמן ואחרים".

"זו הפעם הראשונה שהמגזר הישראלי-עסקי הולך לעצב את מנהיגות העולם", אומרת ורד פישביין, מנהלת תוכנית אקסל, "כשהצעירים בתוכנית יהיו כבר גדולים, ישראל תהיה בתודעה שלהם כשיבואו לעשות עסקים".

הכותבת הייתה אורחת תוכנית Excel של תגלית בניו-יורק.