למרות שציפי לבני טסה אתמול לארה"ב, בארץ היא מתקשה להמריא. יומיים לאחר שהכריזה על הקמת "התנועה" מעניק לה סקר רפי סמית, שנעשה עבור "גלובס", 6 מנדטים בלבד. אם צודקים אלו שטוענים שמספר המנדטים שגורף מועמד אחרי שהכריז על כניסתו הוא השיא, ללבני לא יהיה הרבה לאן לרדת. ללא רשימה, וכשאולמרט עובד חזק נגדה, אם לבני בכל זאת תרצה לראות את העתיד, היא תאלץ לשקול שוב חבירה לשלי יחימוביץ' או ליאיר לפיד, שמאבד בגללה שלושה מנדטים.
שני הלמדים, לפיד ולבני, הוכיחו עד עכשיו ניקיון כפיים וחוסר ניסיון פוליטי משווע. היה השבוע מי שהציע להצמיד למכוניותיהם את האות ל' עד שישתפשפו ויבינו את הקלישאה: אם לא יהיו תלויים אחד בשני, הם יהיו תלויים אחד ליד השני. הלחצים עליהם יגברו ככל שיתקרב מועד הגשת הרשימות בשבוע הבא. אם ירצו להחליף את נתניהו, הם יאלצו למצוא נוסחה. אם לא, הם יתחרו ב-23 בינואר מי יזחל יותר מהר לממשלת נתניהו.
סקר "גלובס" מוכיח, שהפעם החששות של נתניהו היו מהמוצדקים: הליכוד מאבד מנדטים (37) בגלל הרשימה הקיצונית. העובדה שמרידור ובגין בחוץ, ודנון, אלקין, חוטובלי ופייגלין בפנים, מתחילה לתת אותותיה. אי אפשר לדעת אם זה יתקבע או לא, אבל המזל של הליכוד הוא שאין אף אחד ממול. גם לא לבני.
עכשיו תלוי מה יקרה בעבודה. סקר "גלובס" מעניק לה 20 מנדטים, אבל אם תצליח יחימוביץ' להביא לבחירת רשימה מאוזנת היא תוכל אולי למשוך את מצביעי הליכוד הרך, ולקחת ממנו את קולות אלו שרצו את בגין ומרידור, ועכשיו אין להם למי להצביע.
בבת עיני
ליל הפריימריז בעבודה יכול להפוך לאחלה מסיבה, אולי למסיבת סיום. הסיוט של יחימוביץ' הוא להתעורר מחר לרשימה אשכנזית מדי, תוססת מדי ושמאלנית מדי, ובעיקר משובצת ביותר מדי אנשים של עמיר פרץ.
הקרב שמנהלים יחימוביץ' ופרץ על הרכב הרשימה הוא גם המאבק על היום שאחרי. כמו תמיד, במפלגת העבודה מקדימים קנה לוושט, ועוד לפני שנבחרת רשימה כבר מתכננים איך להפעיל את סעיף הסכינאות בחוקה, שמאפשר לערוף את ראש היו"ר, אם לא הרכיב ממשלה, שנה וחודשיים לאחר הבחירות. רגע אחרי שיחימוביץ' תספק את הסחורה בבחירות, יחלו הדילים שאולי יאפשרו את הדחתה.
אי אפשר לזלזל בשליטתה של יחימוביץ' במפלגה, אבל הדיל שנרקם מאחורי גבה והביא לתמיכת בנימין (פואד) בן אליעזר ועופר עיני בפרץ, יכול להביא בסופו של דבר לסופה. יחימוביץ' לא ספרה את פואד, אלא שבשבועות האחרונים הוא הראה לה שלמרות גילו, עדיין יש לו כמה מהלכים במפלגה. על אף השנאה התהומית ביניהם, הצליח פואד להביא לחיבור בין עיני לפרץ. אי אפשר להגדיר את הפיוס הזה כברית פוליטית. אחרי הכל, מדובר באנשים שלא הסכימו להסתכל אחד לשני בעיניים במשך שנים, ואחרי שתי פגישות קשה לכרות בריתות. מה שהיה שם זה ניקוי שולחן והכנה לשיתוף פעולה.
השת"פ הזה קרם עור וגידים על רקע הפריימריז. מטרת המחנה המשותף של פרץ ועיני - שעליו נמנים איתן כבל, פואד, בן סימון, מג'אדלה, וגם מירב מיכאלי ויריב אופנהיימר - להכניס כמה שיותר מועמדים לרשימה כדי שיהיה להם לפחות שליש, כך שתמיד יוכלו להלך אימים על יחימוביץ' בהתפלגות. גם אם אין בכוונתם לנצל את האופציה הזו, הרי שקיומה יהווה גורם הרתעה כלפי יו"ר המפלגה.
על פי השמועות, על מומלצי ההסתדרות נמנים גם יצחק (בוז'י) הרצוג ואיציק שמולי, אנשי יחימוביץ'. נראה שעיני מעדיף להשאיר את כל האופציות פתוחות. אינדיקציה לכך יכולה להיות העובדה שעיני פועל נגד ח"כ כבל, שנחשב לאיש מחנה פרץ במפלגה. עיני אינו סולח לכבל שהתמודד נגדו בקרב על ראשות ההסתדרות, ובעיקר לא על מה שאמר עליו אז. ככל הנראה, מהלך הפיוס עם פרץ נועד לאותת ליחימוביץ' שהוא אינו בכיס שלה. אם הערכה זו נכונה, ברשימת המומלצים של ההסתדרות יהיו מועמדים משני הצדדים כדי שעיני יוכל להוות לשון מאזניים במפלגה.
ביג דיל
על אף הבוז שנשמע כשיו"ר ועד התעשייה האווירית, חיים כץ, נקרא לבמה בליל ראשון בגני התערוכה, נראה שמאחורי הפרגוד הדילים האימתניים בליכוד פעלו חלקית בלבד. עיון בתוצאות הפריימריז לפי חלוקה לקלפיות מלמד, שבעוד שבמקרים מסוימים הדילים דווקא קרסו.
הפריימריז בליכוד הוכיחו שמאחורי הפרגוד המתפקדים עושים חשבון חלקי בלבד לחיים כץ ולנתניהו. בשורות טובות לדמוקרטיה, קצת פחות טובות ליחימוביץ' ופרץ שיכססו ציפורניים עד מחר לראות אם גם בעבודה המתפקדים תפסו עצמאות.
הדיל של כץ פעל באופן חלקי. יחד עם זה שהוא הצליח לשפר את מיקומם של אנשים שהיו אצלו בדיל, כמו גדעון סער, ישראל כץ ורובי ריבלין, נכשל כץ כישלון חרוץ בקידום מיקומו שלו, בהכנסת ח"כ ציון פניאן לרשימה החדשה ובהדחת כרמל שאמה ממנה. כץ עצמו לא נכנס לעשירייה הראשונה, פניאן נפלט החוצה ושאמה נכנס. ואף יותר מכך: רק בקלפי בשוהם, אחת הקלפיות המובהקות והמרכזיות של חיים כץ, זכה שאמה ב-161 קולות.
כץ הכחיש כל הזמן את קיומם של הדילים, וטען כל הזמן שאלפי אנשי התעשייה האווירית, שפיתחו את כיפת ברזל, הם לא רובוטים שממלאים פקודות, ושכחברי ליכוד כל אחד רשאי להצביע ולהרכיב את הנבחרת על פי צו מצפונו. כנראה שהוא צדק.
אם היו הבחירות לכנסת היום
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
