הסיפור הזה מתחיל ברצח עם. הג'נוסייד שהתרחש ברואנדה ב-1994 הותיר אחריו 1.2 מיליון ילדים יתומים. סיפורם זעזע עמוקות את אן היימן, יהודייה אמריקאית שהחליטה לעשות משהו למענם.
ב-2005, בעת ששהתה כמתנדבת בקיבוץ קטורה בערבה, החליטה היימן לייסד ברואנדה כפר נוער עבור יתומי רצח העם. הכפר, שנקרא אגאהוזו-שלום, נחנך ב-2008 ולומדים בו 500 בני נוער. היתומים מתגוררים בבתים בקבוצות של 15 צעירים שמכונות "משפחות".
בראש כל משפחה עומדת "אמא" שאיבדה את ילדיה שלה ברצח העם. המוסד הייחודי הזה הוקם על-פי המודל של כפרי הנוער של ימין אורד, שקלטו יתומים ששרדו את השואה.
הצוות שמנהל את המוסד עושה שימוש בידע ותוכניות לימוד ישראליות ומקבל תמיכה כספית מקרנות וארגוני צדקה יהודים-אמריקאים.
בקיץ שעבר ארחה היימן בכפר את משפחת אברמוביץ'-סילברמן, ידידים ותיקים אותם הכירה במהלך שהותה בקטורה. יוסף אברמוביץ' ואשתו הרבה סוזן, הגיעו ב-2006 לקטורה מארה"ב, בעקבות החזון הציוני של הפרחת הנגב. אותו חזון שהוביל את יוסף לייסד את חברת ערבה פאוור להקמת שדות סולאריים בדרום הארץ.
כיום נזקקת היימן לתרומות שנתיות בהיקף של 2 מיליון דולר על-מנת להפעיל את המוסד, אך לאברמוביץ' היה רעיון אחר: לממן את התפעול ממכירת חשמל סולארי שיופק ממתקן שיוקם על אדמות הכפר.
הביקור החווייתי באגאהוזו-שלום עורר באברמוביץ' השראה לרעיון חדש: להקים חברה בינלאומית שתפעל להקמת שדות סולאריים במדינות מתפתחות, שמשתמשות בדיזל מזהם לצורך ייצור חשמל.
השקעות מסימנס וקק"ל
החברה, ששמה אנרגיה-גלובל, נחנכה באחרונה באופן רשמי. להכרזה הזו קדמה פעילות מתחת לרדאר, שיצאה לדרך כבר ב-2009, ממשרדים באזור התעשייה תלפיות בירושלים. בשנים האחרונות חיפשה החברה אתרים מתאימים להקמת שדות סולאריים בכל העולם.
היעד שקבע אברמוביץ' הוא אכן גלובאלי: להשקיע 20 מיליארד דולר, עד שנת 2020, בהקמת תחנות כוח סולאריות במדינות מתפתחות ברחבי העולם בהספק כולל של 10,000 מגוואט.
הכמות הזו, ששווה ליכולת ייצור החשמל של חברת החשמל, תספק אנרגיה ירוקה ל-50 מיליון איש שחיים באזורים מנותקים מרשתות החשמל הארציות ונאלצים להשתמש בדיזל יקר ומזהם כדי להפעיל גנרטורים לייצור חשמל.
היעד הזה נשמע שאפתני, שלא לומר הזוי, אבל אברמוביץ' כבר הוכיח שהוא יודע לתרגם הזיות למציאות: השדה הסולארי של ערבה פאוור, שנחנך לפני שנה וחצי ליד קטורה, הוא המתקן הסולארי הקרקעי הראשון שהוקם בישראל.
החברה שהקים אברמוביץ' הפכה לשחקן מוביל בענף והצליחה למשוך למיזמים שלה שותפים בהם סימנס הגרמנית, EDF הצרפתית, קק"ל וקרן נוי.
בדרך להגשמת החזון החדש הצטרפו לאברמוביץ' שותפיו לייסוד ערבה פאוור דייויד רוזנבלט מניו-ג'רזי, אד הופלנד מקטורה ועירא גרין מרעננה. משקיע נוסף הוא האווי רודנשטיין מבוסטון שהכיר את אברמוביץ' דרך השקעתו בערבה פאוור.
בין המשקיעים הקטנים באנרגיה-גלובל אפשר למצוא גם כמה שמות מפתיעים מעולמות הרחוקים מהענף הסולארי. מדובר בין היתר בשחקנית קרן מור ובעו"ד גלעד שר, ראש לשכתו של ראש הממשלה אהוד ברק.
"קרן מאוד רוצה לתרום לעולם טוב יותר והתלהבה מהרעיון שלנו", אומר אברמוביץ'. ברשימת המשקיעים האמריקאים נמצאת גם הקומיקאית שרה סילברמן, אחותה של סוזן אברמוביץ'-סילברמן.
"נבקש התחייבות ממשלתית"
אנרגיה-גלובל, אומר אברמוביץ', תפעל כחברה למטרות רווח לכל דבר אלא שחלוקת דיבידנדים לבעלי המניות איננה בראש סדר העדיפויות שלה.
רווחי החברה, אם יהיו כאלה, יושקעו כמעט במלואם בהקמה ותפעול של בתי יתומים ברחבי העולם. "נבוא לממשלה המקומית ונבקש קרקע למתקן סולארי והתחייבות ממשלתית לרכישת החשמל שיופק", אומר אברמוביץ', "בתמורה נתחייב להקים בתי יתומים בסמוך לשדה הסולארי ולממן את תפעולו למשך תקופת המיזם".
לאנרגיה-גלובל הצעירה יש כבר תיק פרויקטים נאה שכולל, לדברי החברה, מיזמים סולאריים בהיקף 59 מגוואט שנמצאים כבר בשלבי פיתוח והקמה ומזכרי הבנה (MOU) לפיתוח שדות בהיקף 1,500 מגוואט נוספים.
בידי החברה גם מכתבים מבנקים ומגופים פיננסיים נוספים, שמביעים נכונות לספק מימון לפרויקטים שתקים החברה, בהיקף מצטבר של 800 מיליון דולר.
השדה הסולארי הראשון שתקים אנרגיה-גלובל הוא ליד הכפר אגאהוזו-שלום ברואנדה. השדה הזה יהיה בהספק של 5 מגוואט - דומה לזה שבנתה ערבה פאוור ליד קטורה.
אברמוביץ', שמאמין שניתן עדיין להכפיל את היקף המתקן ל-10 מגוואט, מציין "שמדובר ב-10% מהחשמל שמיוצר ברואנדה".
באנרגיה-גלובל עושים כיום מאמץ לסיים את התכנון על-מנת לערוך טקס הנחת אבן פינה לשדה בינואר, במועד שבו ייערך במוסד החינוכי הטקס לציון סיום המחזור הראשון של בוגריו.
את המימון להקמת המיזם הסולארי ברואנדה מספקת OPIC, סוכנות בבעלות הממשל האמריקאי שמסייעת לחברות אמריקאיות פרטיות ברחבי העולם.
תמיכה נוספת הגיעה מממשל אובמה, שביטח את הפרויקט מפני סיכונים, תמורת פרמיה נמוכה. "הנוכחות של הממשל האמריקאי מאוד חשובה לנו", אומר אברמוביץ', "ברואנדה השגריר האמריקאי מעורב אישית בפרויקט ושר האנרגיה עלול להפסיד את עבודתו אם הפרויקט לא יוקם בזמן. היו מדינות אחרות באפריקה שברחנו מהן. בקונגו, למשל, פגשנו שותף מקומי שהגיע עם חבורת מאבטחים חמושים".
לא בכל מקום שבו פועלת אנרגיה-גלובל ניתן להסתמך על תמיכה מהדוד סם. באקוודור, למשל, הנוכחות האמריקאית איננה רצויה. למרות זאת מתכננת אנרגיה גלובל להקים במדינה פרויקטים סולאריים בהיקף 40.5 מגוואט שאחד מהם, ימוקם באחד המקומות הסמליים ביותר בעולם בתחום הגנת הסביבה: איי גלפאגוס.
"הרבה אנשים שואלים אותנו איך אפשר להקים מתקן באיים האלה, שהפעילות האנושית בהם מאוד מוגבלת", מספר אברמוביץ', "מה שאנשים לא יודעים הוא שבאיי גלפגוס מייצרים היום חשמל מסולר, שזה הרבה יותר גרוע לסביבה מאנרגיה סולארית".
התוכנית של אנרגיה גלובל היא להקים בגלפגוס מתקן קטן של חצי מגוואט, שיקבל מימון מבנק ששמו Inter-American Development.
למייסדים כבר ברור שמהפרויקט בגלפגוס הם לא יראו רווח אבל הסמליות שווה כנראה את כל ההשקעה. מקום סמלי אחר הוא האיטי, שנפגעה קשות בשנים 2010-2011 ברעש אדמה, מגפת כולרה ושיטפונות.
מהנדסים בהאיטי
"בהאיטי רצו אותנו בגלל היותנו ישראלים", אומר אברמוביץ', "יש להם זיכרון מאוד חזק ממשלחת ההצלה של פיקוד העורף שעזרה להם אחרי רעידת האדמה".
לאחר שהתברר לאנרגיה גלובל שלהאיטי אין תוכנית בסיסית להקמת רשת חשמל ארצית במדינה, החליטו אברמוביץ' ושותפיו להטיס אל האי את מהנדסי החברה, שהכינו תוכנית מפורטת וסיפקו הכשרה בסיסית בהנדסת חשמל. העלות הכוללת של המבצע הסתכמה ברבע מיליון דולר, שסופקו במלואם על-ידי החברה.
לצד אתרים אקזוטיים באפריקה ובדרום אמריקה יש לאנרגיה גלובל מוקדי פעילות "שגרתיים יותר". ברומניה למשל מתכננת החברה הקמת שדה של 8 מגוואט ובקפריסין השכנה, היא מקווה להקים שני שדות של 5 מגוואט כל אחד. הפרויקטים האלה אולי "משעממים" יותר אך הם עתידים לספק תרומה כספית חיונית למימוש החזון העולמי של אנרגיה גלובל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
