גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם סקרי הבחירות משקפים את הלך הרוח האמיתי?

חלק מהצעירים נשארים בחוץ בגלל שהסוקרים לא מתקשרים לסלולרי, מכוני הסקרים לא מתייחסים מספיק לבאזז ברשת, וכמות הנשאלים שטרם החליטו הולכת וגדלה ■ עד כמה הסקרים באמת משקפים את תוצאות הבחירות?

אז מה יהיו תוצאות הבחירות הקרובות? כנראה שתלוי איזה עיתון אתם קוראים או באיזה ערוץ טלוויזיה אתם צופים. על רקע הדרמות הפוליטיות, ואולי בגללן, סקרי דעת הקהל מציגים תוצאות פוטנציאליות חריגות, מפתיעות ובעיקר משתנות ממכון מחקר א' לערוץ פרסום ב'.

עם כל פרסום, הולכים וגוברים הקולות הקובלים על שיטות דגימה שגויות, מיושנות ובלתי מעודכנות, המשפיעות על הממצאים ופוגעות באמינותם. האם סקרי דעת הקהל הם המדד האמיתי להלך הרוח האלקטורלי? הספקות בנושא רבים.

"יש הרבה בעיות עם הסקרים כפי שהם מתבצעים היום", אומר שלא לייחוס אחד הבכירים שעובד עם אחת המפלגות, "אבל זה עדיין הברומטר המיידי, החשוב והמשמעותי של מה שקורה. זה מייצר פידבק מיידי וחשוב ומשפיע על התנהלות המפלגה, הבוחרים והמועמדים.

"אם לוקחים למשל את נפתלי בנט, אז אולי הוא לא יקבל 14-16 מנדטים כפי שיגידו חלק מהסקרים אלא 12-13, אבל זה עדיין מציין את המגמה של ההתחזקות שלו - גם אם הסקר לא מדויק, המגמה קיימת.

"לעומת זאת, המפלגות הקטנות, שנאבקות על שברי אחוזים, היו נופלות בטווח הטעות הסטטיסטית גם אם הסקר היה מדויק לגמרי ללא הטיות. במציאות של היום, לא סביר שמישהו לא יעבור את אחוז החסימה בסקר, ופתאום יתברר אחרי הבחירות שיש לו 5 מנדטים".

"השאלות בנושא מוצדקות", אומר פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה ומי שפרסם באחרונה ברשת ב' סקר שנחשב לקיצוני בתוצאותיו. "יש לנו במאגר טלפונים סלולריים ונייחים. אבל דווקא אלה שבסלולר לא עונים הרבה לסוקרים, הם תמיד עסוקים או בדרך למקום כלשהו וזורקים אותך לעזאזל".

- איך בכל זאת שומרים על אמינות הסקר?

"בודקים ב-3 דרכים שונות ומצליבים. אם נערך אותו סקר שוב ושוב, ומפלגות יציבות נשארות כאלה כשאחרות משתנות - זה למשל מדד לאמינות. יחד עם זאת, יש הרבה קפיצות ושונות גבוהה, ואז השאלה היא אם אתה כסוקר מתייחס לזה כפשוטו או עושה תרגומים והתאמות לעצמך.

"השיטה שלי היא לדווח בדיוק מה שיוצא. אני רואה את הקפיצות, גם אם אני לא יודע להסביר אותן. סוקר בימים כאלה צריך לעבוד ברמת יושרה מאוד גבוהה. אני מדווח על מה שאני רואה".

הבעיה, מסתבר, היא בראש ובראשונה טכנית. "עדיף שמספרי הטלפון שבאמצעותם נערך הסקר יהיו סלולריים", מודה מנו גבע, מנכ"ל ובעלי מכון המחקר "מדגם" ויו"ר איגוד מכוני הסקרים, המבצע את הסקירה במערכת הבחירות הנוכחית עבור ערוץ 1. "עם זאת, מעטים המאגרים שמספקים מספרים סלולריים. כך או כך, בכל סקר יש פרמטרים קריטיים - מגדר, גיל, דתיות, גיאוגרפיה. בכל סקר מקצועי דואגים שהמשקל במדגם של כל אחד מהמאפיינים האלה יהיה שווה בקירוב למשקל באוכלוסייה".

הסוקרת ד"ר מינה צמח מסכימה שמאגר טלפונים סלולריים היה עושה את חיי הסטטיסטיקאים הרבה יותר קלים. בינתיים, היא מסבירה, נעשה ניסיון לזהות באמצעות סקרים אינטרנטיים את הפער בין תשובות של בעלי טלפון סלולרי בלבד לעומת המשיבים ה"רגילים", ו"לתקן" בהתאם את הממצאים הסטטיסטיים בסקרים שנערכים.

מה לגבי סקרים מקוונים ככלי בפני עצמו? "באינטרנט", מזהיר גבע, "אפשר לבדוק סקרים שמדברים על עמדות כלליות, אבל הייתי נזהר מלנסות לנבא הצבעה. קיים תת-ייצוג לקבוצות מסוימות כמו מבוגרים, חרדים ועוד".

דגני מסכים: "הבעיה המרכזית היא שסקרים פוליטיים חייבים לדגום את כל המגזרים, ובאינטרנט יש ייצוג חסר של מגזרים. אני ממליץ להימנע מלערוך סקרים פוליטיים בדרך זו".

"השיחה משתנה תוך דקות"

גיל סמסונוב, מבעלי משרד הפרסום גליקמן-נטלר-סמסונוב ומנהל קמפיין הבחירות של הליכוד ביתנו, אומר כי למרות שהוא מעריך מאוד את מקצועיות הסקרים, הם הפכו בשנים האחרונות לכלי בעייתי מאוד בשיקוף דעת הקהל ודפוסי ההצבעה של ציבור.

לדבריו, אי-שיקוף הקהל הצעיר, כמו למשל חיילים וסטודנטים שלא נמצאים כלל בבית ולא משתמשים בטלפון הנייח - יוצר הטיה נגדם.

"בסקר כזה קשה מאוד לדעת מה מצבן של מפלגות קטנות שאמורות לקבל אחוזים בודדים", הוא אומר. "מפלגות כאלה יכולות 'לחיות' או 'למות' בסקר בגלל טעויות סטטיסטיות. לעומת זאת, הזן החדש של הסקרים - אלה הנעשים באינטרנט - מייצרים הטיה הפוכה לטובת קהל צעיר, משכיל ולעיתים שמאלני בדעותיו.

"הדבר הבעייתי יותר הוא השימוש שנעשה בסקרים: אנחנו רואים שימוש בסקרים לצורך קידום מפלגות ויצירת באזז בעד ונגד מפלגה אחרת בכל פעם. זה קרה גם בפריימריז, כשהתקשורת נתנה גיבוי גדול באמצעות סקרים למועמדים שהיא העדיפה, למשל בהתמודדות הראשונה של ציפי לבני מול מופז - כשאחר-כך באה התרסקות אל מול המציאות".

סמסונוב מוסיף כי "עם כל הכבוד לסקרים, אני אישית לומד הרבה יותר על הלך הרוח והבאזז שנוצר משיחות ברשת. סקר עושים כל שבוע או 10 ימים, אבל בארץ השיחה משתנה תוך ימים, לפעמים תוך דקות. ביום שישי שלי יחימוביץ' זרקה כדור לאוויר, בשבת יאיר לפיד הגיב וכן הלאה.

"לכן אני משלב בין סקרים רגילים, סקרי אינטרנט, אבל בעיקר סומך על 'מדגם פרטי' - 100 אנשים שבחרתי, שמגיבים לי מיידית על התרחשויות ב-SMS. כל אחד מה-100 מחובר ל-10-20 אנשים שלו, וכך אני מקבל תחושה מיידית באשר למתרחש".

"כמובן שלאופן עריכת הסקר יש השפעה על תוצאותיו", אומר פרופ' קמיל פוקס מהחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל-אביב. "באינטרנט, באופן קבוע, הליכוד למשל נמוך ב-6-7 מנדטים, והבית היהודי גבוה יותר. צריך לשלב בין הדברים. הבעיה היא שכדי לדעת באיזה מינון, נצטרך לדעת קודם את תוצאות האמת בבחירות ולבנות מודלים מתאימים. כרגע עוד לא קיים המחקר המתאים".

- מה בכל זאת ניתן להעריך לגבי הטיות אפשריות?

פוקס: "בארץ יודעים כמה דברים. הגרים בדירות שכורות, יש להניח צעירים יותר, משתמשים פעמים רבות רק בסלולר. עצם העובדה שיש יותר צעירים או משכילים כשלעצמה לא גורמת הטיה, כי משקללים את התוצאות לפי התפלגות באוכלוסייה. הבעיה מתחילה כשאלה שיש להם רק סלולר, שונים בהתנהגות או במאפיינים כאלה ואחרים - ואז אנחנו מפסידים תת-אוכלוסייה עם מאפיינים מסוימים".

עשוים להיות מופתעים

הפרסומאי יורם באומן, מנהל הקמפיין של מפלגת יש עתיד, טוען כי אנחנו עדיין חיים בעידן שבו סקרים חשובים - למרות הבעייתיות הקשה באופן ניהולם כיום. "אם מישהו באותו היום נותן למפלגת העבודה 17 מנדטים ואחר 22, זאת כבר לא טעות סטטיסטית - מישהו פשוט טועה".

"צריך להבדיל בין טעות סטטיסטית לטעות פוליטית", אומרת צמח. "כשהסטייה הסטטיסטית קטנה, ההטיה הפוליטית עשויה להיות גדולה, והיא מתבטאת לפעמים בכמה מנדטים. מכאן הפערים בין סקרים שונים".

"להערכתי ,אנחנו עלולים או עשויים - תלוי לשיטתו של מי - להיות מופתעים מאוד בבחירות הקרובות", סבור באומן. "הסקרים היחידים שעוד עשויים לנבא משהו הם אלה שבודקים בצורה עקבית ולאורך זמן ומעבדים בתוכם מחקר כמותי ואיכותי. סקרים מראים מגמות, אבל כדי לדעת במדויק צריך לשלב סקר עם אמת פנימית שיש למועמדים, כמויות גדולות של מפגשים עם ציבור ואינטרנט".

לדבריו, "מבחירות לבחירות עושים יותר שימוש לעומת העבר בסקרים כדי לייצר אג'נדות. אני לא משתמש בסקרים כדי לייצר אג'נדות אלא להבין את הבוחרים בלבד. גם לא פרסמנו שום תוצאות של סקר. אני סומך על הסקרים שלנו שמבוקרים עבורנו על-ידי מומחה אמריקאי".

- מה לגבי תוצאות שעשויות להיראות חריגות?

"הדור הצעיר הולך בעיקר אחרי כוכבי יוקרה תורנים", מנתח דגני, "יש הרגשה שכולם מדברים אותו דבר, ויש נזילות גבוהה בין כוכבים שונים. יכול להיות שמחר הם יתפכחו ויחליפו עמדה, ויכול להיות אחרת. עוד אנחנו מצלמים והמצולם קופץ".

"אם אנשים עוד לא קבעו את דעתם יכולות להיות הטיות מאוד גדולות", אומר פרופ' פוקס. "מעולם לא היו אחוזים גבוהים כל-כך של קולות שנודדים בין מפלגות. אין הבדלים מאוד דרמטיים בדרך-כלל, אבל טעות דגימה של פלוס-מינוס 4%, יכולה להתבטא גם ב-6 מנדטים".

"בארה"ב הסקרים הם לא כותרת ראשית"

השאלות לגבי שיטת הדגימה המקומית מעלות תהייה - מה קורה בעולם, ועד כמה שונה המצב בזירה המקומית.

"בארה"ב עורכים סקרים לפני בחירות עוד מלפני מלחמת העולם השנייה", אומר פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב וראש בית-הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן. "הסקרים הם כלי מרכזי בתקשורת הפוליטית האמריקאית, אך הסוקרים ספגו לא מעט ביקורות לאחר שחזו מירוץ צמוד בין אובמה לרומני, ולאחר מכן התברר כי ב-10 מתוך 11 המדינות המתנדנדות אובמה ניצח.

"חשוב לזכור כי הסקרים הם לא אמת לאמיתה. אמנם יש את היושר המקצועי של הסוקרים, אך מצד שני יש הרבה מכוני סקרים בארה"ב שיש להם אג'נדה, ודבר ידוע הוא שניתן לייצר כמעט כל תוצאה בעזרת שאלות מסוימות והכוונה של הנשאלים.

"גם העובדה שמערכת הבחירות ארוכה מאוד וכוללת גם פריימריז במפלגות, גורמת לכך שהנסקרים כבר עייפים מאוד, לא תמיד משתפים פעולה או נותנים תשובות מדויקות".

- האם יש הגבלות כלשהן על פרסום סקרים בארה"ב?

לא. מכוני הסקרים אמנם חתומים על אמנה אתית בינלאומית, אך בפועל מרביתם לא עומדים בה במלואה. מותר לפרסם בארה"ב סקרים עד לרגע האחרון, ולא תמיד הם מציינים את הנתונים המלאים של הסקר".

לדברי גלבוע, "מה שאנחנו רואים בישראל הוא תופעה שקרתה בארה"ב. הסוקרים הפכו ליועצים אסטרטגיים. יועצים כמו ארתור פינקלשטיין וסטנלי גרינברג, שנמצאים מאחורי הקלעים של המערכת הפוליטית בישראל, הם בבסיסם סוקרים, והם משתמשים בכלי הזה כדי לייצר מדיניות".

- האם בארה"ב הסקרים הופכים לכותרות ראשיות של עיתונים כמו בישראל?

"כמעט שלא. בישראל מערכת הבחירות מאוד דינמית וגם מבוססת על גושים וקואליציות, ולכן יש משמעות לתזוזות של מנדטים. בארה"ב זה פרסונלי, והמשחק האמיתי הוא במדינות המתנדנדות, ולכן הסקרים הם עוד ידיעה חשובה אבל בדרך-כלל לא כותרת ראשית. כותרת ראשית יכולה לעיתים להיות לעיתים פרשנות של סקר".

עוד כתבות

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

איראן נחלה כישלון חרוץ בתקיפת ישראל, אך האם זה יבלום את הביקוש לכטב"מים שלה?

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

נגישות או עיוות? מספר תווי הנכה זינק מ־405 אלף ל־628 אלף בתוך שנתיים

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

מבנים צבאיים ותשתיות טרור של חיזבאללה הותקפו בידי חיל האוויר

דיווח: גורמים במשרד החוץ במזכר פנימי לבלינקן - "ישראל מפרה את החוק הבין-לאומי" • המטח של חיזבאללה למירון: ככל הנראה בתגובה לחיסול 2 מחבלי הארגון מוקדם יותר בדרום לבנון, 14 אזרחים לבנונים נפצעו בתקיפות • משפחות חטופים הדליקו כתובות אש על איילון צפון • עדכונים בולטים 

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

אחרי קריירה בת עשורים בתעשיית השבבים מוריס צ'אנג יכול היה לפרוש ● אבל אז הוא בחר להקים את חברת TSMC – והפך לאדם שתרם יותר מכול לפיתוח הטכנולוגיה החיונית בעולם ● ההצלחה שזכה לה לא הייתה למרות גילו, אלא בזכות גילו ● האם הוא חריג? מחקר מגלה: הסיכוי שמייסדים בני 50 יצליחו גבוה פי שניים מזה של בני 30

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"