יוסי אקרמן: "מצטער שלא קניתי עוד חברה בארה"ב"

אחרי 31 שנים, 17 מתוכן כמנכ"ל, פורש יוסי אקרמן מאלביט מערכות, לא לפני שהוא מתריע מפני בכייה לדורות אם מבנה החברות הביטחוניות בארץ לא יעבור שינוי

"בכל תקופת עבודתי באלביט, ניסיתי כל הזמן להרים את הראש ולהסתכל לטווח ארוך. החיים לפעמים מושכים אותך להסתכל לטווח הקצר, לשנה-שנתיים הקרובות, אבל בנושאים מהותיים כמו רכישות, שיתופי פעולה אסטרטגיים, השקעות במו"פ וגיוס עובדים - ההחלטות הנכונות הן החלטות שנלקחות לטווח ארוך".

כך מסכם יוסי אקרמן (63), נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, 31 שנה בחברה, שב-17 מתוכן הוא עמד בראשה. כעת הוא פורש מהתפקיד, וגם לקראת המהלך הזה הוא הקפיד להתכונן ביסודיות, בדיוק כפי שנהג במהלך שנותיו בראש החברה. "אני עובד ומתכנן את זה 3 שנים. יש חברות שבזמן החלפה של מנכ"לים התרסקו, ולכן הבנתי שגם זה עוד מהלך אסטרטגי בחברה, שדורש זהירות, התייעצות, בדיקת חלופות, והתראה מספיקה מראש", הוא אומר בראיון מיוחד שהעניק ל"גלובס" לרגל פרישתו מהתפקיד.

"בהתחלה ביקשו ממני לא לדבר על זה, אבל לאט לאט הבינו שלא אשאר מנכ"ל עד גיל 67. ישבנו יחד עם מיקי פדרמן (בעל השליטה באלביט, ר' ש'), והעלינו הצעות מי יכול להיכנס לתפקיד. אני חשבתי, ואני שמח שמיקי הסכים איתי, שהמחליף צריך לבוא מבפנים. היה יותר ממועמד טוב אחד, ועברנו תהליך שבו ניתחנו את היתרונות והסיכונים של בחירה בכל אחד מהם".

בסופו של התהליך נבחר לתפקיד בצלאל "בוצי" מכליס (50), מנהל חטיבת היבשה בעשור האחרון, שגויס על ידי אקרמן עצמו לפני 20 שנה. "מ-1 בינואר הוא יושב חדר לידי ואנחנו מנהלים את החברה ביחד. הוא מאוד מוכן ובשל, ואם תסתכלו על ביצועי החברה ב-2013 מול 2012 לא תרגישו שהתחלף מנכ"ל, ואם תרגישו - זה יהיה רק לטובה", מפרגן אקרמן למחליפו.

"חבל שלא קנינו עוד חברה בארה"ב"

כשאקרמן נכנס לתפקיד, ב-1996, מנתה אלביט, אחרי הפיצול עם פעילות האלקטרוניקה וההדמיה הרפואית בסוף אותה שנה, כ-1,250 עובדים. מחזור ההכנסות השנתי שלה הסתכם ב-307 מיליון דולר. את השנה החולפת סיימה אלביט עם הכנסות שנתיות של 2.9 מיליארד דולר, ומצבת העובדים שלה צמחה לכ-12 אלף, כשבישראל מעסיקה החברה כעשרת אלפים עובדים, מתל חי ועד שדרות.

גם המשקיעים נהנו מהצמיחה המואצת של אלביט: עם הפיצול נסחרה אלביט בשווי של 106 מיליון דולר, בעוד שכיום שוויה עומד על כ-1.6 מיליארד דולר - וזאת מבלי להכניס בחשבון את הדיבידנדים שחילקה החברה לאורך השנים.

- מה אופק הצמיחה העתידי של אלביט?

"אני מאוד אופטימי לגבי החברה, ואני אומר את זה בגלל הפרויקטים של המו"פ שמגיעים להבשלה, צבר ההזמנות והשותפויות האסטרטגיות שחתמנו לאחרונה עם מספר חברות, שמבטיחות אופק חזק. בכלל, התחומים שאלביט פועלת בהם לא נפגעים, או הרבה פחות נפגעים מהקיצוצים בתקציבי הביטחון".

- איך אתה מסביר את זה?

"על חברה קטנה שעובדת בנישות, תקציב הביטחון לא משפיע, ואנחנו חברה קטנה של כ-3 מיליארד דולר מכירות, לא לוקהיד מרטין שמוכרת ב-40 מיליארד דולר, וכל תזוזה בתקציב הביטחון משפיעה עליה. בנוסף, מי שנפגע הוא מי שהשקיע בפלטפורמות גדולות. העולם קונה פחות פלטפורמות כאלה, ויותר מערכות מודיעין והגנה".

- יש דברים שאתה מצטער שלא עשית בכהונתך?

"אם אני מצטער על משהו זה שאת מה שעשינו לא עשינו יותר מהר, אבל אומר בכנות: כשאני מסתכל על כל הקריירה אחורה - אני לא מצטער על דברים שעשיתי, אלא על דברים שלא עשיתי.

"אני מצטער שלא קניתי עוד חברה בארה"ב. אין לי שם ספציפי, אבל הייתי רוצה שנהייה יותר חזקים שם, זה משהו שנכון אסטרטגית. אני גם מצטער שלא עשיתי יותר לגבי שינוי מבנה התעשייה הביטחונית בארץ".

מבנה התעשייה הביטחונית בארץ - שמורכבת מארבע חברות גדולות (תעשייה אוירית, אלביט, רפא"ל ותע"ש) ועוד שורה של חברות בינוניות וקטנות - הוא נושא אקוטי מבחינת אקרמן. "אלביט היא ראשונה בישראל בהיקף הביטחוני. זה נותן תחושה טובה, אבל בעולם, שם נמצאת התחרות האמיתית, אנחנו מקום 34. בסוף אנחנו קטנים, והמתחרים שלנו הרבה יותר גדולים, ולכן תהליכי הרכישות שאלביט עשתה בארץ היו הכרח, הן לקונה והן למוכר".

ואכן, בתקופתו של אקרמן רכשה אלביט ומיזגה לתוכה שורה ארוכה של חברות ביטחוניות הן חברות גדולות כמו תדיראן, אלישרא ואל-אופ, והן חברות קטנות מסוגן של ITL, סולתם, BVR, אזימוט ואחרות. בסך הכל ביצעה אלביט בתקופתו של אקרמן כ-25 רכישות. "הרכישות השתלמו לכולם, כי אם החברות הנרכשות היו נשארות לבד, מצבן היה קשה, והמוכרים הבינו את זה", אומר אקרמן, ומסמן את החברה הביטחונית שחשה היטב על בשרה את התהליך הזה: "תע"ש לא סתם הגיעה למצב שבו היא נמצאת, היא חברה קטנה וקשה לה".

משנתו של אקרמן בנושא והפתרון שהוא מציע לבעיה ידועים ומוכרים: מיזוג של החברות הביטחוניות בישראל לשתי קבוצות גדולות. "התפיסה שאפשר להישאר כפי שאנחנו היא אנכרוניסטית. אי אפשר להשקיע ברשת של מכירות, שיווק ואחזקה בשביל מוצר אחד, וזו הסיבה לכך שכל הסטארט-אפים נקנים. כל מה שאנחנו קונים היום, מגיע מחברות של מיליארדי דולרים, אין היום חברות קטנות. זו תהייה בכייה לדורות אם לא נעשה את זה, וזה שנגיד 'אמרנו את זה' לא יעזור. אין חילוקי דעות על הרעיון ועל הצורך הזה, הוא מקובל. הבעיה זה הביצוע, יש חוסר עניין להיכנס לתהליך הזה, שהוא לא קל".

- אתה חושב שמדיניות החוץ מול תורכיה, שפגעה בסחר הביטחוני בין המדינות, נכונה?

"בכל החלטה נכונה יש נפגעים, כשאתה סולל כביש יש כאלה שנפגעים. לפני כל התעשיות הביטחוניות מדינת ישראל צריכה לעשות את מה שטוב לה מבחינת מדיניות חוץ. נכון, התעשיות הביטחוניות הפסידו מזה, אבל זו לא סיבה לא לקחת את ההחלטה הנכונה. האם המדיניות מול תורכיה נכונה או לא? אין לי את כל הנתונים בשביל לקבוע, אני רוצה לקוות שכן".

אלביט, נזכיר, הייתה בין הנפגעות של המדיניות הזו כאשר משרד הביטחון ביטל באמצע הפרויקט את רישיון הייצוא של מערכת ה-"קונדור 2" - שמשמשת לאיסוף של מודיעין אווירי חזותי - לתורכיה. העצירה של הפרויקט גרמה לנזק כספי לא מבוטל של עשרות מיליוני דולרים לחברה, בגינו המדינה לא פיצתה אותה. אקרמן חוזר למשל הכביש: "כשסוללים כביש ומפנים מישהו מעניקים לו פיצוי, אותנו לא פיצו ואנחנו הולכים למשפט. מה שמראש לא מכרנו - אין לנו טענות. אבל כאן הודיעו לנו להפסיק באמצע הפרויקט. ביקשנו פיצוי על הנזק וחשבנו שזה ייגמר במשא ומתן, אבל לא הגענו להסכמה".

"יש לי 1,000 עצי זית"

בתחילת החודש הבא יפרוש אקרמן, שמתגורר ביישוב בית לחם הגלילית שבעמק יזרעאל, אם כי הוא בכל זאת לא יתנתק מאלביט לגמרי, מאחר שיתמנה לתפקיד סגן יו"ר החברה. גם היום שאחרי מתוכנן מבחינת אקרמן בקפדנות אופיינית, והתוכניות שלו להמשך מגובשות ומורכבות מארבעה רבדים.

"אני אעסוק בחקלאות, יש לי 1,000 עצי זית ואני מייצר שמן", מספר לנו אקרמן על התחביב שלו, תוך שהוא מגלה מומחיות רבה בתחום. "כנראה שגם אלך ללמוד משהו בתחום מחשבת ישראל. אתנדב גם בוועדות ובאגודות שצריכות עזרה, והחלק הרביעי - יש לי 9 נכדים, בגילאי שנתיים עד 10 שגרים בסביבה שלי, ואבלה זמן גם איתם".

- אתה לא חושב על עשייה ציבורית?

"להיות ראש עיר או להיכנס לפוליטיקה זה מעניין וחשוב - וטיפה חוסר צניעות, אני גם אצליח בזה - אבל אני לא מחפש משרה מלאה. אחרת, בשביל מה עזבתי את אלביט? הכי טוב זה כאן. בסוף אין הבדל גדול בין להיות ראש עיר למנכ"ל".

ולמה עוד נותר לאקרמן לצפות? "ביקשתי, כמתנת פרידה, שיזמינו אותי לאירוע שיערך כשאלביט תעבור את רף המכירות של 4 מיליארד דולר. אני לא יודע להגיד מתי זה יהיה, אבל זה יקרה", הוא מבטיח.