איך להגביר את התחרות בשוק הטלוויזיה? לאקספון יש תשובה

איציק בן-אליעזר, מנכ"ל 018 אקספון, מציע לאפשר לחברות הקטנות לשווק את התכנים של הוט ו-yes בתוספת ערוצים נוספים

איציק בן-אליעזר, מנכ"ל 018 אקספון, הוא מסוג המנהלים שכדאי להקשיב להם כאשר מתכננים להסדיר את הרגולציה בשוק התקשורת. אין לו שום יתרון על אף מנכ"ל אחר, אבל יש לו נקודת מוצא מעניינת - הוא עומד בראש חברה קטנה שמנסה לשרוד במבוך הרגולציה הקשה בישראל. העמדות שלו מקוריות ורעננות בעיקר בגלל שהוא לא מציית לחוקים של החברות הגדולות, שבדרך-כלל נהנות מהרגולציה.

בן-אליעזר צועק כבר כמה שנים שהדרך להיטיב עם הצרכנים וליצור תחרות ברת-קיימא חייבת לעבור דרך דאגה לאינטרסים של השחקנים הקטנים. לדבריו, החלטות שמביאות בחשבון את האינטרסים של השחקנים הגדולים בשוק, עשויות לפגוע בצרכן בסוף התהליך.

כדאי לחדד את הדברים ולהבהיר מהם האינטרסים של השחקנים הגדולים. מדובר בשוק שבו יוקמו חסמי כניסה גבוהים, ומי שיתחרו בו הן בזק, הוט, סלקום ופרטנר. תחרות בין 4 הקבוצות האלה - על-פי האסדרה שאימץ שר התקשורת הקודם, משה כחלון - אמורה לשנות את כללי המשחק.

במצב החדש תהיה לפרטנר ולסלקום אפשרות להשתמש בתשתיות הקוויות של בזק והוט, לשלם על כך מחיר מוזל ולהתחרות בהן. הפורמט הזה, שקיבל את השם שוק סיטונאי, מבוסס על כך שפרטנר וסלקום יגבשו חבילת תקשורת שתכלול שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט, מה שיאפשר להן להתחרות ביעילות בהוט ובבזק.

שר התקשורת החדש, גלעד ארדן, הצהיר לאחרונה כי חבילת השידורים הצרה שנכפתה על הוט ו-yes נמכרת במחיר גבוה מדי ומציעה תוכן דל. החבילה הצרה, שהושקה בתקופתו של כחלון, נועדה להוזיל את המחירים בשוק הטלוויזיה, שכיום פעילים בו רק שני שחקנים - הוט ו-yes - ורמת התחרות בו נמוכה.

תשתית של תכנים

החבילה הצרה של הערוצים לא נחלה הצלחה משמעותית, ובן-אליעזר החליט להציע לארדן לשנות גישה ולנקוט באסטרטגיה אחרת. במקום לבקש מהוט ו-yes לשווק את החבילה הצרה, בן-אליעזר ממליץ לאפשר לחברות התקשורת שמתחרות בהן לרכוש מהן את החבילה הזו, "להלביש" עליה ערוצים נוספים ולשווק את הכול בעצמן.

בראיון ל"גלובס" מסביר בן-אליעזר את הרציונל שעומד מאחורי ההצעה שלו ומספר כיצד הגיע למסקנה שכדאי לשווק את החבילה הצרה דרך חברות התקשורת המתחרות ולא לאפשר להוט וליס לשווק אותן.

- למה לדעתך החבילה הצרה, במתכונתה הנוכחית, לא זוכה להצלחה?

"משום שהתוכן בה באופן כללי, היחס עלות/תועלת הוא לא סביר. משלמים הרבה מדי כדי לקבל פחות מדי".

- יכול להיות שהחבילה הצרה לא מהווה בכלל פתרון לשוק הטלוויזיה? אולי צריך לחשוב על פתרון אחר?

"אני חושב שהחבילה הצרה - ומכאן הגעתי להמלצה שלי - צריכה להיות התשתית הבסיסית לשוק הסיטונאי. קודם כל צריך להגדיר מה זה חבילה צרה. חבילה צרה צריכה להכיל, מלבד הערוצים הרגילים שהם ערוץ 1 ,2 ו-10, עוד כמה מרכיבים עיקריים של תוכן שצורכים אותם. כמו לדוגמה, ערוץ ספורט לפחות אחד שיש בו ערך, לא ערוץ ספורט שמעבירים ממקום למקום כל הזמן. ערוץ משפחתי אחד, ערוץ תרבותי אחד. מגוון ערוצים שצופים בהם. כל ערוצי הפרימיום יכולים להיות בחבילה המלאה.

"קודם כל צריך להגדיר שהערך של החבילה הצרה מבוסס על תשתית מסוימת של תכנים, שלא הייתה בחבילה הקודמת בכלל, ולכן היה חסם ביקוש בסיסי. מעבר לזה, אם אתה מוסיף לזה גם את המחיר, בכלל לא היה לזה טעם. המרחק התוכני בין החבילה הזו לבין העידן פלוס היה בטל בשישים. אז בטח שלא הגיוני לשלם עליו 150 שקל.

"אני אומר שכדאי להסתכל על החזון של משרד התקשורת לייצר כאן תחרות בין 4 קבוצות. מדובר על תחרות שנוגעת לכל מגוון השירותים. זאת אומרת, בגדול, מדובר על סלולר, טלוויזיה, קו טלפון ואינטרנט. אלה 4 הנדבכים העיקריים. כדי לייצר תחרות בין 4 הנדבכים האלה, צריך לייצר נכון להיום פתרון בשתי נקודות. פתרון בתחום האינטרנט או הגישה לאינטרנט ופתרון בתחום הטלוויזיה".

לתת הזדמנות

- זה מה שארדן רוצה לעשות, להוריד את מחיר החבילה הצרה.

"צריך להיות ברור שחבילה צרה במחיר נמוך, שמשווקת על-ידי בזק והוט, תפחית משמעותית את הכדאיות של חברה אחרת להיכנס לתחרות בטלוויזיה. לכן, הסיבה לעשות זאת היא רק אם מגיעים למסקנה שאין בסיס ליותר משני שחקני טלוויזיה (שהינם בעלי התשתית) - בזק והוט.

"אם זו מסקנת הרגולטור, נדרשת חשיבה מחודשת על כל הרעיון של תחרות בין קבוצות - המסד של ועדת חייק. במקרה כזה כדאי לחזור להמלצות של 018 אקספון לוועדה - למנוע מבזק ומהוט למכור גישה לאינטרנט לקמעונאים".

- אתה חושב שהטלוויזיה היא רכיב מרכזי בחבילה?

"ברור לכולם שאף אחד לא יוכל להתמודד מול בזק והוט כאשר המגבלות יוסרו מעליהן, אם רק להן יהיה שירות טלוויזיה. היום הוט עובדת כחברה אחת עם הצעת ערך מלאה, והרוב המכריע של לקוחות הוט הופכים ללקוחות טריפל וספק אינטרנט.

"ברור לנו שאם גם קבוצת בזק תהיה שם (בזק תוכל להציע את השירותים האלה אחרי 9 חודשים מהרגע שבו יהיה שוק סיטונאי באינטרנט - ג.פ), הרוב המכריע של הלקוחות יהיו בחבילה דומה בהוט ובבזק".

- המצב הקיים ינציח את מודל 4 הקבוצות או רק את בזק והוט?

"אם בכל זאת עיקרון הקבוצות עומד, זה לא יהיה נכון לתת לקבוצת הוט ולקבוצת בזק עוד יתרון כל-כך משמעותי. צריך לתת למתחרים הפוטנציאלים הזדמנות של ממש. אם לא רוצים להתעורר לשוק קווי שבו יש רק שתי קבוצות, יש רק שתי אפשרויות: האחת - לאפשר רק למתחרים למכור חבילה צרה בטלוויזיה. האופציה השנייה היא להשאיר להוט ובזק את זירת הטלוויזיה ולאפשר רק לספקיות אינטרנט למכור תשתית אינטרנט".