"לעובד שחסך כ-37 שנים תהיה כמחצית מהשכר בפנסיה"

"אם יימשך המצב הנוכחי, שוק העבודה העתידי יכלול יותר בני 70 שיעבדו כמלצרים, שומרים ועובדים במקדונלד'ס". את התחזית הזו אמר היום בני שיזף, משנה למנכ"ל ומנהל תחום חיסכון ארוך טווח וסיכוני חיים בקבוצת הביטוח הפניקס, שנשא דברים בכנס המעסיקים של "עדיף" תוך שביקר את מבנה שוק החיסכון של הפנסיה הצוברת הקיים כיום בישראל.

לדבריו, "עובד שהצטרף למעגל העבודה והחיסכון בגיל 30 ויפרוש בגיל 67 ייאלץ לחיות עם פנסיה המהווה כמחצית מהשכר שהיה לו ערב הפרישה". זאת, בעיקר על רקע התארכות תוחלת החיים, שתוביל לכך שבעתיד הברירה של המבוגרים תהיה בין עוני לבין המשך עבודה.

בעיה זו מצריכה את התערבות המדינה, לתפיסתו של שיזף, ואת שינוי טעמי העובד - שעליו לחסוך יותר. הוא קרא בין היתר להעלות את גיל הפרישה באופן מדורג וגם למוסדיים לפתח כלי חיסכון מתאימים לחיסכון הפרטי.

דורון שורר, נשיא איגוד קופות הגמל הענפיות ולשעבר המפקח על הביטוח, הביע תמיכה בתוכנית האוצר לשנות את מודל הטבות המס לעובדים על החיסכון הפנסיוני ואמר כי להערכתו השינוי האמור לא ישפיע על היקף החיסכון המשק ויקטין אותו, כפי שנטען על ידי גורמים בשוק. גם זאב חושינסקי, ראש אגף הפנסיה בהסתדרות, התייחס לרפורמה האמורה של האוצר ואמר כי "הרעיון באוצר היה טוב ונכון, שכן הוא מפשט את המודל הקיים והופך אותו ליותר שוויוני". עם זאת, הוא ואחרים קראו להעלות את תקרת ההטבות משכר של 15 אלף שקל כפי שרוצה האוצר לרמת שכר גבוהה יותר. גיא קריגר, משנה למנכ"ל במנורה מבטחים פנסיה, הביע חשש מכך שצעד זה יוביל לקיטון בחיסכון לפנסיה.

בכנס השתתף גם ד"ר זאב רותם, מנכ"ל רותם אסטרטגיה, שהתייחס לשוק החיסכון הפנסיוני "שמשפיע כל כך הרבה על חיי האזרחים ועל המשק כולו", תוך שהסביר את הכשלים החמורים שקיימים במערכת זו בישראל, לדבריו.

לדברי רותם, המהלכים שעשה האוצר בשוק הפנסיה הצוברת "הלכו רחוק מדי ויצרו כשל שוק גדול יותר משהיה קודם", כך ששוק החיסכון הפנסיוני הצטמצם. "הריכוזיות, כמו כל מצב קרטליסיטי יצרה מיד עליה בדמי הניהול. כיום המערכת הפרטית סובלת מדמי ניהול גבוהים", ו"זה יוצר מצב שבו לחוסכים הצעירים, שאינם נמצאים במערכות המגינות, לא יהיה כסף לעת זקנה. ואני מציע לכל אחד ואחד מהאזרחים להיות מודאג כבר עכשיו לגבי היכולת שלו להתקיים בכבוד לעת זיקנה", אמר. זאת כשלמול דמי הניהול הגבוהים התשואות על ההשקעות לא מפצות, למרות העלאת הסיכון הטמון בניהולן.

היבט נוסף נוגע לכך שהכסף המוסדי בשוק החיסכון לטווח ארוך לא משמש דיו את צד ההשקעות במשק, לתפיסת רותם. "שיעור ההשקעות של הגופים המוסדיים בתעשייה הוא באחוזים בודדים והם אינם משקיעים כלל בעסקים קטנים ובינוניים. גם כאן, מערכת התמריצים והמגבלות הרגולטוריות המוטלות על בתי ההשקעות וחברות הביטוח יוצרים כשל שוק ברמה של כלל המשק ומקטינה את המקורות לצמיחה ותעסוקה ולא פלא שהצמיחה של המשק נמצאת בתהליך של האטה. במרבית מדינות אירופה הממשלה לוקחת תפקיד מרכזי בטיפול בכשל השוק הזה, בישראל היא מתנערת מהאחריות הזו", אמר.

לתפיסת רותם הדרך לפתור את הבעיות הללו הוא ליצור רובד פנסיוני שני בניהול ממלכתי, מעל לקצבת הזיקנה של ביטוח לאומי, בדומה למה שקורה בעולם עד תקרה של השכר הממוצע במשק. לדבריו את הגבייה ניתן לעשות דרך הביטוח הלאומי או דרך "עמיתים" (גוף ניהול קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, שבבעלות המדינה, .ר.ש), כשאת התפעול והתשלום לחוסכים אפשר לבצע דרך המערכות הקיימות של עמיתים. את ההשקעות יש לנתב לדבריו גם לקרנות אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, להשקעות במגזר היצרני ולדיור להשכרה ארוכת טווח.