גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם רפורמת הסלולר הסבה נזק של 9.1 מיליארד שקל?

איך? הפירוט בפנים ■ וגם: מי שצועקים "מה קורה לפנסיות שלנו?" בדרך-כלל פוגעים בהן יותר מכל האחרים - להלן 4 דוגמאות כאובות מאוד, כולן על חשבוננו

"מה קורה לפנסיות שלנו?!". הצעקה הזו נשמעת מדי כמה שנים, בהקשרים שונים. אבל, צריך להיזהר ממנה. בדרך כלל מי צועקים מה קורה לפנסיות שלנו, הם אלה שבסוף פוגעים בהן יותר מכל האחרים, כאשר הם מעכבים את אספקת הגז, מפריטים בלי שכל, נכנעים למונופולים (חשמל, נמלים, שדות תעופה וכו') ומחפשים לחולל רפורמות לשם רפורמות ולא למען הפנסיות. העיקר שיגידו שהם רפורמטורים כמו משה כחלון, איש הרווארד.
לפניכם סיפוריהן ולקחיהן של ארבע רפורמות, שהשפיעו, משפיעות וישפיעו על כספי הפנסיה שלנו.

1. ועדת בכר

"מה קורה לפנסיות ולגמל שלנו?" זעקו הכותרות ב-2003 ו-2004. הניהול של חסכונות הציבור שבוי בידי הבנקים, אין תחרות ויש ריכוזיות ואם לא נעשה משהו, העולם של החיסכון בישראל יגיע לסופו המר והידוע מראש.

הגדילה לעשות נכדתו של הנרצח, אשר מדי חודש הייתה מפרסמת את ביצועי קופות הגמל וראו זה פלא: הקופות הקטנות והעצמאיות, רבות מהן, ניצחו את קופות הבנקים בתשואות, לפעמים בפערים מרשימים מאוד. היא ואחרים הטיפו - לאור הממצאים העובדתיים - להוציא את ניהול החיסכון מידי הבנקים ולהעביר אותו לידיים פרטיות וכך להאדיר את החיסכון להקים כאן שוק הון לתפארת.

אלא שהשטן, כרגיל, נמצא בפרטים. לא חוכמה לנצח את הבנקים בתשואות כי שני הבנקים הגדולים החזיקו כל אחד בנתח של כ-35%-40% מהקופות והקרנות ולא יכלו להפלות בצורה בוטה בין החלטות ההשקעה בקופה אחת לאחרת. לכן הם היו (ויהיו תמיד) הממוצע.
הבנקים כמעט לא גבו דמי ניהול, כי ראו בניהול החיסכון חלק מחבילת השירותים שהם נותנים ללקוחות שלהם. מנהלי החיסכון בבנקים, לרבות אנשים חיצוניים בוועדות ההשקעה, לא קיבלו בונוסים על ביצועים יוצאי דופן - ולכן אולי לא נטו לקחת סיכונים מיותרים.

הבנקים גם לא נותנים אשראי בלי ביטחונות. הביטחונות לא תמיד מי-יודע-מה, אבל הם שם. אלה היתרונות הבולטים שהיו לבנקים בניהול החיסכון, אבל אין ספק שהיו גם חסרונות לא מעטים והגרוע שבהם - מחסור חמור בתחרות ועודף ריכוזיות. חסרון אחר היה קושי לגייס אשראי על ידי גורמים שאין להם ביטחונות מספיקים, אבל טמונה בהם הבטחה עסקית. גופים כאלה מקבלים אשראי משוק ההון, אבל המחיר - הריבית - גבוה יותר. יותר סיכוי ויותר סיכון ויותר תשואה זה שם המשחק. אין ספק שהיה מקום לבצע שינוי.

באותם ימים כיהן הרפורמטור הגדול, בנימין נתניהו, כשר האוצר. משה כחלון עוד לא הפציע. נתניהו הקים את ועדת בכר וזו החליטה להוציא את ניהול החיסכון מן הבנקים ולהעבירו לידיים לא בנקאיות.

התוצאות היום, כמעט עשור לאחר הרפורמה הגדולה, די דלות: התשואות לא עלו, גם אם מוציאים מן החשבון את השנה המשברית של 2008; דמי הניהול, לעומת זאת, התייקרו מאוד - כמעט כפליים; בשוק ההון הלוו כסף כמעט ללא אבחנה וכמעט ללא בטחונות. הרבית הייתה אכן גבוהה יותר, אבל היו מקרים רבים שלא נשאר ממי לגבות אותה.

גם בגזרת התחרות נדמה שלא חל שינוי מהותי: במקום הבנקים קיבלנו ענקים לא בנקאיים כמו חברות ביטוח וגוף כמו פסגות. המנהלים בשוק ההון משכו שכר ותגמולים פי שלושה עד ארבעה מאלה שקיבלו המנהלים בבנקים. וכיוון שלא היה עליהם מורא רגולטור רציני כמו המפקח על הבנקים היו שם חריגות, חריקות ואפילו מעשים פליליים.

בנוסף לכך, כבר בראשית תחולת הרפורמה, התחולל המשבר הכלכלי הגדול של 2008 ותוצאותיו ההרסניות ניכרות גם בכך שהמוני לווים בשוק ההון (שעבד עד אז כמעט ללא בטחונות) לא מצליחים להחזיר את הכספים שלוו.

למעשה, ב-2008, כל הכלכלה התרסקה והיא לא עובדת יותר על פי הפרמטרים והמסגרות שהיו מקובלים ואפילו מקובעים עד פרוץ המשבר. לכן קשה לשפוט את תפקוד שוק ההון החדש שנוצר בעקבות ועדת בכר מבחינה עקרונית. מבחינה מעשית, בכך אין ספק, הרפורמה לא צלחה.

היום, שוב נשמעות הזעקות בשוק ההון. אלא שאם אז שאלו זאת מתוך חשש כי הבנקים לא יודעים להביא תשואות מרשימות בניהול החיסכון, היום אנשים חוששים שהחיסכון שלהם, שמקיים ומפרנס את שוק ההון החוץ בנקאי, יורד לגמרי לטמיון.

השאלה הזאת מתעוררת בצדק כאשר ישויות בולטות במשק מתקשות לפרוע את ההלוואות שקיבלו בשוק ההון. בדיקה מדוקדקת של הנזקים שנגרמו מן הקשיים והתספורות האלה, מעלה - כך על פי הרגולטור הנוגע בדבר - שהפגיעה בחסכון קטנה (פרומילים) ואינה מאיימת על יציבותו לטווח ארוך. בראייה כוללת, זה לא סוף העולם, אפילו לא התחלת הסוף. בראייה אישית, זה עלול להיות מאוד משמעותי לחוסכים מסוימים.

הבעיה העיקרית בחיסכון בימינו היא התשואות הנמוכות, תולדה של משבר 2008 שעד היום לא נחלצנו מהשלכותיו ופגיעתו הרעה. אין כמעט איפה להשקיע את הכסף של החוסכים. לעתים, מזומן הוא המסלול הרווחי ביותר. ימי הנדל"ן העליזים הסתיימו והיום עסקה של 5%-6% תשואה נשקלת בכובד ראש, גם כאשר הנזילות שלה אפסית.

2. הרפורמה בסלולר

לפי פרסומים אחרונים, הכנסות חברות הסלולר נפגעו בכ-5 מיליארד שקל מהרפורמה. יש בישראל 10 מיליון מנויים, כלומר החיסכון למנוי הינו כ-500 שקל בשנה. מרשים מאוד, לכאורה.

אבל מה קורה בצד השני של המאזן? הממשלה הפסידה 850 מיליון שקל מאובדן מע"מ, 1.250 מיליארד שקל מאובדן מס הכנסה ועוד כ-200 מיליון שקל מאובדן מס קנייה על מכשירי סלולר שהוזלו. כבר הגענו לכמעט מחצית החיסכון ברפורמה.

מעבר לכך, ישנו גם חסכון בהוצאות, שכן החברות מגיבות (ועוד יגיבו) לקיצוץ בהכנסותיהן בפיטורים המוניים, שיסתכמו בסוף אולי במחצית מכוח האדם שלהן וגם השירות ייפגע. בהנחה שחלק מן המפוטרים ימצאו עבודה בחברות החדשות וחלק ימצאו עבודה אחרת, אז העומס על סעיף התשלום למובטלים לא יהיה גדול מ-500 מיליון שקל. אבל, 500 מיליון שקל הפסד למדינה יהיו כאן.

וזה לא הכול. כתוצאה מן הרפורמה נחתך שווי השוק של חברות התקשורת סלקום, פרטנר ובזק ב-24 מיליארד שקל. 50% מירידת הערך נופלת על בעלי החברות; כ-25% נוספים מאובדן הערך הינם תוצאה של משיכת דיווידנדים והפחתות הון. מה נשאר? עוד 25%, כ-6 מיליארד שקל בנכסים ציבוריים שהרפורמה אחראית לאובדנם.

עד כאן? ממש לא. קרנות הפנסיה והגמל החזיקו במניות ואג"ח של חברות התקשורת בתיקיהן. אלה נחשבו נכסי צאן ברזל הן מהיבט התשואה והן מהיבט יציבות ערכן. הערכה גסה אומרת כי הניירות האלה היו כ-1.5% מערך התיק שהיה ב-2011 כ-500 מיליארד שקל. אם נניח שהתשואה הממוצעת של התיק הזה בשנים האחרונות היא 4% (הלוואי), הרי החלק של התקשורת בתשואה הזאת התאפס לגמרי. ובמלים פשוטות, אבדו עוד 300 מיליון שקל.

מן החישוב הגס הזה עד עתה כבר ברור שההפסד הנובע מן הרפורמה בסלולר עולה על הרווח שצמח ממנה. מה גם שהנהנים העיקריים מהורדת המחירים הם דווקא המשתמשים הכבדים, אנשים שלא היה אכפת להם איך נראה חשבון הסלולר שלהם; ועולם העסקים, שם המעסיק משלם את החשבון ולא הפרט המדבר ללא הפסקה. לעומת זאת, את המיסוי שצריך להשלים ואת הפגיעה בנכסי הציבור ובתשואתם, משלמים דווקא אלה שאין להם כל כך הרבה עודפים. שורה תחתונה: החזקים מתחזקים, החלשים נחלשים. שוב.

ההסתכלות על תוצאות הרפורמה בטווח הקצר - קיצוץ מרשים בחשבונות הסלולר - יצרה אשליה שהיה כאן חיסכון גדול.

מצד שני, אותה הסתכלות לטווח קצר על נכסים, תשואות ומיסוי היא שיוצרת אשליה ששכר הרפורמה יצא בהפסדה. זה לא בהכרח כך. אם הממשלה לא תחפש להשלים את קופת המיסים שקוצצה ברפורמה ואם ייבנו נכסים חדשים שיניבו גם ערך וגם תשואה לציבור, במקום אלה שאבדו - אפשר יהיה לומר שהרפורמה הייתה ראויה ומשתלמת.

אבל, בעוד את אי-הטלת מיסוי משלים אפשר לוודא, היווצרות נכסים חדשים במקום אלה שאבדו - אי אפשר לנטר בכלל. אז מה, לא לעשות רפורמה? הרפורמה בסלולר הייתה נדרשת, שכן דרכים אחרות למתן את המחירים בענף הסלולר לא צלחו. צריך רפורמה, אבל רפורמה מבוקרת. אחרת, הכול מתחרבן. כמו בהפרטת בזק.

3. הפרטת בזק

הממשלה מכרה 30% מבזק ב-2005 תמורת 972 מיליון דולר, 4.4 מיליארד שקל. הבעלים הראשונים - אייפקס-סבן-ארקין - משכו 6.776 מיליארד שקל דיווידנד; 2.03 מיליארד שקל הם לקחו לעצמם, כמחצית ההשקעה. כעבור ארבע שנים הם מכרו הכול לקבוצת אלוביץ' תמורת 7 מיליארד שקל.

בהנחה שעבדה עם הון עצמי בלבד, קבוצת אייפקס-סבן-ארקין עשתה תוך ארבע שנים כמעט 200% על ההשקעה. אם מחצית מן ההשקעה הייתה במימון חיצוני, הרי שהם עשו כמעט 400% על ההשקעה.

אלוביץ' המשיך בריקון בזק מנכסיה ומשך בארבע שנים כ-10 מיליארד שקל דיווידנדים (גם באמצעות הפחתת הון של 3 מיליארד שקל). חלקו בדיווידנד היה 3 מיליארד שקל, כך שכמעט מחצית מהשקעתו כבר חזרה. ועוד היד נטויה. בתקופה של 8 שמונה שנים בזק הרוויחה בין 12 ל-15 מיליארד שקל, אך משיכות הדיווידנד הסתכמו בכמעט 17 מיליארד שקל. כלומר, כל הרווח פלוס הפחתות הון הלכו לבעלים - ומה נשאר להשקעה בתוך החברה?

אלה שקנו את בזק לא יצרו שום הון חדש ולא יצרו שום רווחים שאי-אפשר היה לייצר בלעדיהם. הם "שיחדו" קצת את העובדים ואחר כך מכרו את נכסי החברה וגזלו את ההון שלה. כל הדיווידנדים היפים הללו היו יכולים להיות ברובם של הממשלה, אם הייתה משכילה לנהל את ההפרטה כראוי. כלומר, להפריט את הניהול, כולל ניתוק החברה מכל המגבלות של חברה ממשלתית - אך לא את הבעלות.

אגב: בהקשר הזה של בזק, על אף היותו מאוד רלוונטי, אף לא עיתונאי אחד טרח לשאול מה קורה לפנסיות שלנו.

4. סאגת משאבי הטבע

הנושא מסעיר את הרוחות כבר כמה שנים. קודם היה ששינסקי, שם עלתה השאלה איך מפרים הסכם חתום עם אנשים שהשקיעו הרבה כסף ומצאו גז טבעי בשפע, במקום שהממשלה ואחרים לא מצאו כלום. השתלשלות העניינים ידועה. אבל בזמן שהסאגה הזאת נמשכה ונמשכה, ככל הנראה כדי ללתת לפוליטיקאים ולתקשורת הזדמנות לצבור נכסי פופולריות, שילמנו 2-3 (וכנראה יותר) מיליארדי דולרים מיותרים על שריפת מזוט, במקום הגז שבואו התעכב. על הדרך פיתוח "תמר" נתקע ודלדלנו עד ריקון את "ים תטיס".
כיום, הסאגה רושמת פרק חדש באי-בניית צינור הולכה נוסף של גז מן הים לצפון ישראל. השיהוי הזה כבר גרם לבניית צינור מיותר בים מ"תמר" ל"ים תטיס", ויגרום למחסור גז בעוד שנתיים, כי לא יהיה איך להביאו מ"לווייתן" לחוף. וכך, במקום שהממשלה תגיד איפה ומיד מניחים צינור חדש, היא מתמזמזת מאימת הירוקים והתקשורת. כי אם תחליט מהר, חד וחלק - יהיה בג"ץ. איזה פחד.

במקביל, נמשך הוויכוח על יצוא הגז. גם כאן העניין יותר פשוט ממה שהפוליטיקאים והתקשורת מבשלים ממנו: ברור שבלי יצוא לא יפתחו את שדה "לוויתן" וגם לא שדות אחרים, כי אף אחד לא ישקיע 4 או 5 מיליארד דולר מבלי שיש לו ביד חוזים סגורים עם רוכשים פוטנציאליים.

אם הממשלה לא מוכנה להתחייב לממן את הפקת הגז הזה או לפחות לשלם בגין אי הפקתו (לטובת הדורות הבאים), היא חייבת לאפשר יצוא. השאלה היחידה היא כמה חייבים לייצא כדי להתאזן. עשרה מומחים מעשר מדינות שונות יכולים לבדוק שוב ולהגיע למסקנה. ואחרי זה, החלטה וביצוע. אין מה להתקשקש יותר. יהיה גם בג"ץ. אז מה?

אין דבר טוב יותר לכספי החסכונות מאשר להיות מושקעים בגז, המסתמן כסם החיים הכלכליים שלנו בעתיד וגם כמקור לתשואות לא רעות על החסכונות. אבל מי ישקיע כאשר אין ייצוא, יש רגולציה משתנית לבקרים, תיקוני-חוק תזזיתיים ורטרו-אקטיביים לפי מצב הרוח הציבורי. מעל כל אלה מרחפת המערכת המשפטית, שאין שום קשר בינה לבין המציאות הכלכלית, שאין לצפות מראש את התנהגותה והיא נגועה לא פחות - ואף יותר מאחרים - בפופוליזם.

לא חבל?

עוד כתבות

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

שר החוץ הטורקי מעוניין בשת"פ עם המיליציות הפרו־איראניות

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית