גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם רפורמת הסלולר הסבה נזק של 9.1 מיליארד שקל?

איך? הפירוט בפנים ■ וגם: מי שצועקים "מה קורה לפנסיות שלנו?" בדרך-כלל פוגעים בהן יותר מכל האחרים - להלן 4 דוגמאות כאובות מאוד, כולן על חשבוננו

"מה קורה לפנסיות שלנו?!". הצעקה הזו נשמעת מדי כמה שנים, בהקשרים שונים. אבל, צריך להיזהר ממנה. בדרך כלל מי צועקים מה קורה לפנסיות שלנו, הם אלה שבסוף פוגעים בהן יותר מכל האחרים, כאשר הם מעכבים את אספקת הגז, מפריטים בלי שכל, נכנעים למונופולים (חשמל, נמלים, שדות תעופה וכו') ומחפשים לחולל רפורמות לשם רפורמות ולא למען הפנסיות. העיקר שיגידו שהם רפורמטורים כמו משה כחלון, איש הרווארד.
לפניכם סיפוריהן ולקחיהן של ארבע רפורמות, שהשפיעו, משפיעות וישפיעו על כספי הפנסיה שלנו.

1. ועדת בכר

"מה קורה לפנסיות ולגמל שלנו?" זעקו הכותרות ב-2003 ו-2004. הניהול של חסכונות הציבור שבוי בידי הבנקים, אין תחרות ויש ריכוזיות ואם לא נעשה משהו, העולם של החיסכון בישראל יגיע לסופו המר והידוע מראש.

הגדילה לעשות נכדתו של הנרצח, אשר מדי חודש הייתה מפרסמת את ביצועי קופות הגמל וראו זה פלא: הקופות הקטנות והעצמאיות, רבות מהן, ניצחו את קופות הבנקים בתשואות, לפעמים בפערים מרשימים מאוד. היא ואחרים הטיפו - לאור הממצאים העובדתיים - להוציא את ניהול החיסכון מידי הבנקים ולהעביר אותו לידיים פרטיות וכך להאדיר את החיסכון להקים כאן שוק הון לתפארת.

אלא שהשטן, כרגיל, נמצא בפרטים. לא חוכמה לנצח את הבנקים בתשואות כי שני הבנקים הגדולים החזיקו כל אחד בנתח של כ-35%-40% מהקופות והקרנות ולא יכלו להפלות בצורה בוטה בין החלטות ההשקעה בקופה אחת לאחרת. לכן הם היו (ויהיו תמיד) הממוצע.
הבנקים כמעט לא גבו דמי ניהול, כי ראו בניהול החיסכון חלק מחבילת השירותים שהם נותנים ללקוחות שלהם. מנהלי החיסכון בבנקים, לרבות אנשים חיצוניים בוועדות ההשקעה, לא קיבלו בונוסים על ביצועים יוצאי דופן - ולכן אולי לא נטו לקחת סיכונים מיותרים.

הבנקים גם לא נותנים אשראי בלי ביטחונות. הביטחונות לא תמיד מי-יודע-מה, אבל הם שם. אלה היתרונות הבולטים שהיו לבנקים בניהול החיסכון, אבל אין ספק שהיו גם חסרונות לא מעטים והגרוע שבהם - מחסור חמור בתחרות ועודף ריכוזיות. חסרון אחר היה קושי לגייס אשראי על ידי גורמים שאין להם ביטחונות מספיקים, אבל טמונה בהם הבטחה עסקית. גופים כאלה מקבלים אשראי משוק ההון, אבל המחיר - הריבית - גבוה יותר. יותר סיכוי ויותר סיכון ויותר תשואה זה שם המשחק. אין ספק שהיה מקום לבצע שינוי.

באותם ימים כיהן הרפורמטור הגדול, בנימין נתניהו, כשר האוצר. משה כחלון עוד לא הפציע. נתניהו הקים את ועדת בכר וזו החליטה להוציא את ניהול החיסכון מן הבנקים ולהעבירו לידיים לא בנקאיות.

התוצאות היום, כמעט עשור לאחר הרפורמה הגדולה, די דלות: התשואות לא עלו, גם אם מוציאים מן החשבון את השנה המשברית של 2008; דמי הניהול, לעומת זאת, התייקרו מאוד - כמעט כפליים; בשוק ההון הלוו כסף כמעט ללא אבחנה וכמעט ללא בטחונות. הרבית הייתה אכן גבוהה יותר, אבל היו מקרים רבים שלא נשאר ממי לגבות אותה.

גם בגזרת התחרות נדמה שלא חל שינוי מהותי: במקום הבנקים קיבלנו ענקים לא בנקאיים כמו חברות ביטוח וגוף כמו פסגות. המנהלים בשוק ההון משכו שכר ותגמולים פי שלושה עד ארבעה מאלה שקיבלו המנהלים בבנקים. וכיוון שלא היה עליהם מורא רגולטור רציני כמו המפקח על הבנקים היו שם חריגות, חריקות ואפילו מעשים פליליים.

בנוסף לכך, כבר בראשית תחולת הרפורמה, התחולל המשבר הכלכלי הגדול של 2008 ותוצאותיו ההרסניות ניכרות גם בכך שהמוני לווים בשוק ההון (שעבד עד אז כמעט ללא בטחונות) לא מצליחים להחזיר את הכספים שלוו.

למעשה, ב-2008, כל הכלכלה התרסקה והיא לא עובדת יותר על פי הפרמטרים והמסגרות שהיו מקובלים ואפילו מקובעים עד פרוץ המשבר. לכן קשה לשפוט את תפקוד שוק ההון החדש שנוצר בעקבות ועדת בכר מבחינה עקרונית. מבחינה מעשית, בכך אין ספק, הרפורמה לא צלחה.

היום, שוב נשמעות הזעקות בשוק ההון. אלא שאם אז שאלו זאת מתוך חשש כי הבנקים לא יודעים להביא תשואות מרשימות בניהול החיסכון, היום אנשים חוששים שהחיסכון שלהם, שמקיים ומפרנס את שוק ההון החוץ בנקאי, יורד לגמרי לטמיון.

השאלה הזאת מתעוררת בצדק כאשר ישויות בולטות במשק מתקשות לפרוע את ההלוואות שקיבלו בשוק ההון. בדיקה מדוקדקת של הנזקים שנגרמו מן הקשיים והתספורות האלה, מעלה - כך על פי הרגולטור הנוגע בדבר - שהפגיעה בחסכון קטנה (פרומילים) ואינה מאיימת על יציבותו לטווח ארוך. בראייה כוללת, זה לא סוף העולם, אפילו לא התחלת הסוף. בראייה אישית, זה עלול להיות מאוד משמעותי לחוסכים מסוימים.

הבעיה העיקרית בחיסכון בימינו היא התשואות הנמוכות, תולדה של משבר 2008 שעד היום לא נחלצנו מהשלכותיו ופגיעתו הרעה. אין כמעט איפה להשקיע את הכסף של החוסכים. לעתים, מזומן הוא המסלול הרווחי ביותר. ימי הנדל"ן העליזים הסתיימו והיום עסקה של 5%-6% תשואה נשקלת בכובד ראש, גם כאשר הנזילות שלה אפסית.

2. הרפורמה בסלולר

לפי פרסומים אחרונים, הכנסות חברות הסלולר נפגעו בכ-5 מיליארד שקל מהרפורמה. יש בישראל 10 מיליון מנויים, כלומר החיסכון למנוי הינו כ-500 שקל בשנה. מרשים מאוד, לכאורה.

אבל מה קורה בצד השני של המאזן? הממשלה הפסידה 850 מיליון שקל מאובדן מע"מ, 1.250 מיליארד שקל מאובדן מס הכנסה ועוד כ-200 מיליון שקל מאובדן מס קנייה על מכשירי סלולר שהוזלו. כבר הגענו לכמעט מחצית החיסכון ברפורמה.

מעבר לכך, ישנו גם חסכון בהוצאות, שכן החברות מגיבות (ועוד יגיבו) לקיצוץ בהכנסותיהן בפיטורים המוניים, שיסתכמו בסוף אולי במחצית מכוח האדם שלהן וגם השירות ייפגע. בהנחה שחלק מן המפוטרים ימצאו עבודה בחברות החדשות וחלק ימצאו עבודה אחרת, אז העומס על סעיף התשלום למובטלים לא יהיה גדול מ-500 מיליון שקל. אבל, 500 מיליון שקל הפסד למדינה יהיו כאן.

וזה לא הכול. כתוצאה מן הרפורמה נחתך שווי השוק של חברות התקשורת סלקום, פרטנר ובזק ב-24 מיליארד שקל. 50% מירידת הערך נופלת על בעלי החברות; כ-25% נוספים מאובדן הערך הינם תוצאה של משיכת דיווידנדים והפחתות הון. מה נשאר? עוד 25%, כ-6 מיליארד שקל בנכסים ציבוריים שהרפורמה אחראית לאובדנם.

עד כאן? ממש לא. קרנות הפנסיה והגמל החזיקו במניות ואג"ח של חברות התקשורת בתיקיהן. אלה נחשבו נכסי צאן ברזל הן מהיבט התשואה והן מהיבט יציבות ערכן. הערכה גסה אומרת כי הניירות האלה היו כ-1.5% מערך התיק שהיה ב-2011 כ-500 מיליארד שקל. אם נניח שהתשואה הממוצעת של התיק הזה בשנים האחרונות היא 4% (הלוואי), הרי החלק של התקשורת בתשואה הזאת התאפס לגמרי. ובמלים פשוטות, אבדו עוד 300 מיליון שקל.

מן החישוב הגס הזה עד עתה כבר ברור שההפסד הנובע מן הרפורמה בסלולר עולה על הרווח שצמח ממנה. מה גם שהנהנים העיקריים מהורדת המחירים הם דווקא המשתמשים הכבדים, אנשים שלא היה אכפת להם איך נראה חשבון הסלולר שלהם; ועולם העסקים, שם המעסיק משלם את החשבון ולא הפרט המדבר ללא הפסקה. לעומת זאת, את המיסוי שצריך להשלים ואת הפגיעה בנכסי הציבור ובתשואתם, משלמים דווקא אלה שאין להם כל כך הרבה עודפים. שורה תחתונה: החזקים מתחזקים, החלשים נחלשים. שוב.

ההסתכלות על תוצאות הרפורמה בטווח הקצר - קיצוץ מרשים בחשבונות הסלולר - יצרה אשליה שהיה כאן חיסכון גדול.

מצד שני, אותה הסתכלות לטווח קצר על נכסים, תשואות ומיסוי היא שיוצרת אשליה ששכר הרפורמה יצא בהפסדה. זה לא בהכרח כך. אם הממשלה לא תחפש להשלים את קופת המיסים שקוצצה ברפורמה ואם ייבנו נכסים חדשים שיניבו גם ערך וגם תשואה לציבור, במקום אלה שאבדו - אפשר יהיה לומר שהרפורמה הייתה ראויה ומשתלמת.

אבל, בעוד את אי-הטלת מיסוי משלים אפשר לוודא, היווצרות נכסים חדשים במקום אלה שאבדו - אי אפשר לנטר בכלל. אז מה, לא לעשות רפורמה? הרפורמה בסלולר הייתה נדרשת, שכן דרכים אחרות למתן את המחירים בענף הסלולר לא צלחו. צריך רפורמה, אבל רפורמה מבוקרת. אחרת, הכול מתחרבן. כמו בהפרטת בזק.

3. הפרטת בזק

הממשלה מכרה 30% מבזק ב-2005 תמורת 972 מיליון דולר, 4.4 מיליארד שקל. הבעלים הראשונים - אייפקס-סבן-ארקין - משכו 6.776 מיליארד שקל דיווידנד; 2.03 מיליארד שקל הם לקחו לעצמם, כמחצית ההשקעה. כעבור ארבע שנים הם מכרו הכול לקבוצת אלוביץ' תמורת 7 מיליארד שקל.

בהנחה שעבדה עם הון עצמי בלבד, קבוצת אייפקס-סבן-ארקין עשתה תוך ארבע שנים כמעט 200% על ההשקעה. אם מחצית מן ההשקעה הייתה במימון חיצוני, הרי שהם עשו כמעט 400% על ההשקעה.

אלוביץ' המשיך בריקון בזק מנכסיה ומשך בארבע שנים כ-10 מיליארד שקל דיווידנדים (גם באמצעות הפחתת הון של 3 מיליארד שקל). חלקו בדיווידנד היה 3 מיליארד שקל, כך שכמעט מחצית מהשקעתו כבר חזרה. ועוד היד נטויה. בתקופה של 8 שמונה שנים בזק הרוויחה בין 12 ל-15 מיליארד שקל, אך משיכות הדיווידנד הסתכמו בכמעט 17 מיליארד שקל. כלומר, כל הרווח פלוס הפחתות הון הלכו לבעלים - ומה נשאר להשקעה בתוך החברה?

אלה שקנו את בזק לא יצרו שום הון חדש ולא יצרו שום רווחים שאי-אפשר היה לייצר בלעדיהם. הם "שיחדו" קצת את העובדים ואחר כך מכרו את נכסי החברה וגזלו את ההון שלה. כל הדיווידנדים היפים הללו היו יכולים להיות ברובם של הממשלה, אם הייתה משכילה לנהל את ההפרטה כראוי. כלומר, להפריט את הניהול, כולל ניתוק החברה מכל המגבלות של חברה ממשלתית - אך לא את הבעלות.

אגב: בהקשר הזה של בזק, על אף היותו מאוד רלוונטי, אף לא עיתונאי אחד טרח לשאול מה קורה לפנסיות שלנו.

4. סאגת משאבי הטבע

הנושא מסעיר את הרוחות כבר כמה שנים. קודם היה ששינסקי, שם עלתה השאלה איך מפרים הסכם חתום עם אנשים שהשקיעו הרבה כסף ומצאו גז טבעי בשפע, במקום שהממשלה ואחרים לא מצאו כלום. השתלשלות העניינים ידועה. אבל בזמן שהסאגה הזאת נמשכה ונמשכה, ככל הנראה כדי ללתת לפוליטיקאים ולתקשורת הזדמנות לצבור נכסי פופולריות, שילמנו 2-3 (וכנראה יותר) מיליארדי דולרים מיותרים על שריפת מזוט, במקום הגז שבואו התעכב. על הדרך פיתוח "תמר" נתקע ודלדלנו עד ריקון את "ים תטיס".
כיום, הסאגה רושמת פרק חדש באי-בניית צינור הולכה נוסף של גז מן הים לצפון ישראל. השיהוי הזה כבר גרם לבניית צינור מיותר בים מ"תמר" ל"ים תטיס", ויגרום למחסור גז בעוד שנתיים, כי לא יהיה איך להביאו מ"לווייתן" לחוף. וכך, במקום שהממשלה תגיד איפה ומיד מניחים צינור חדש, היא מתמזמזת מאימת הירוקים והתקשורת. כי אם תחליט מהר, חד וחלק - יהיה בג"ץ. איזה פחד.

במקביל, נמשך הוויכוח על יצוא הגז. גם כאן העניין יותר פשוט ממה שהפוליטיקאים והתקשורת מבשלים ממנו: ברור שבלי יצוא לא יפתחו את שדה "לוויתן" וגם לא שדות אחרים, כי אף אחד לא ישקיע 4 או 5 מיליארד דולר מבלי שיש לו ביד חוזים סגורים עם רוכשים פוטנציאליים.

אם הממשלה לא מוכנה להתחייב לממן את הפקת הגז הזה או לפחות לשלם בגין אי הפקתו (לטובת הדורות הבאים), היא חייבת לאפשר יצוא. השאלה היחידה היא כמה חייבים לייצא כדי להתאזן. עשרה מומחים מעשר מדינות שונות יכולים לבדוק שוב ולהגיע למסקנה. ואחרי זה, החלטה וביצוע. אין מה להתקשקש יותר. יהיה גם בג"ץ. אז מה?

אין דבר טוב יותר לכספי החסכונות מאשר להיות מושקעים בגז, המסתמן כסם החיים הכלכליים שלנו בעתיד וגם כמקור לתשואות לא רעות על החסכונות. אבל מי ישקיע כאשר אין ייצוא, יש רגולציה משתנית לבקרים, תיקוני-חוק תזזיתיים ורטרו-אקטיביים לפי מצב הרוח הציבורי. מעל כל אלה מרחפת המערכת המשפטית, שאין שום קשר בינה לבין המציאות הכלכלית, שאין לצפות מראש את התנהגותה והיא נגועה לא פחות - ואף יותר מאחרים - בפופוליזם.

לא חבל?

עוד כתבות

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה